צלילה ראשונה עם אתגרים

שמי שחר, ואני מדריך צלילה. ברצוני לשתף אתכם בחוויית המפגש הראשוני שלי עם צוללי אתגרים.

באוגוסט 2007 יצרתי קשר עם קבוצת הצוללים של עמותת אתגרים והבעתי את רצוני לעזור ולהתנדב.  פנה אלי חבר בקבוצה וסיפר לי שמתארגנים לירידה לאילת לסופ"ש. הציע לי להצטרף, והסכמתי בשמחה.
 
אחר כך הגיעו החששות. במחשבה שנייה, ללוות קבוצת צוללים עם שיתוק בגפיים התחתונות?
הרי זה המנוע, ההגה והמייצב של גוף הצולל "הבריא"...
למה לעזאזל אני צריך את הכאב ראש הזה ???

החלטתי לתת צ'אנס, לנסות פעם אחת ולראות במה מדובר.

סוף השבוע התקרב, איציק חי, איש הקשר שלי עם הקבוצה, כבר סידר את רשימת הצוללים בקבוצה, שישה חברים ושלושה מתנדבים "בריאים", מי מגיע עם מי, סגירות מול מועדון הצלילה באילת ומול המלון.
 
הגעה לאילת ביום שישי בבוקר וישר למועדון. לאט לאט התקבצו כל חברי הקבוצה, היכרות ראשונית בינם לביני והתחלנו להתארגן על הציוד. הבנתי כבר מוקדם יותר שכנראה אסחב הרבה ציוד בסופ"ש הזה...
 
אחרי הרכבת הציוד והשלמת החוסרים (משקולות) התקדמנו לכיוון הים.
הוחלט על צלילה לספינה טבועה המוכרת בשם "היתוש", אתר בעומק של כ-30 מטר.
החברים התקדמו לקו המים והמתנדבים (במועדון הצטרפו עוד שלושה) החלו לקרב את הציוד מרחבת המועדון לשפת הים.
חייב להודות שהרגשתי קצת מוזר, לראות את חבורת ה"מדדים" הזו בדרכה למים... לצלילה... לדעת שאני הולך להיות חלק מהקבוצה המוזרה הזו...
 
בניצוחם של שני מתנדבים וותיקים, שני ושאול, עזרנו לחברים להתחגר ולעלות על ציוד (יותר נכון, להעלות את הציוד עליהם...), חלוקה לזוגות, תדריך וקדימה לצלילה.
שאול הוביל את הקבוצה כשכל היתר בעקבותיו. מבט מהיר על הקבוצה גילה מחזה מוזר, חצי מהצוללים ללא "המנוע" (הסנפירים), מתקדמים בעזרת תנועת הידיים, צוללים בצורה מסודרת ומאורגנת, מאוזנים בצורה מדהימה!
 
בדרך לאתר עברנו דרך זרם ש"קצת" הקשה על ההתקדמות. לפי סימן מוסכם שהוסבר לי מראש, התחלתי לדחוף את בן הזוג שלי קדימה נגד הזרם. בהמשך, עם ההעמקה, נחלש הזרם וחזרנו לצלילה רגילה. סיבוב באזור היתוש וחזרה לכיוון המועדון.
 
בחוץ , שוב פירוק הציוד וסחיבה למועדון. בגלל לחץ מטורף במועדון, התעכבנו "קלות" ובינתיים ישבנו ברחבת המועדון, דיברנו על הצלילה שהייתה ועל נושאים אחרים ובעיקר צחקנו...
 
צלילה שנייה לאתר השמורה, עומק מתוכנן עד 20 מטר. שוב חזר הסיפור על עצמו רק ללא הזרם המטריד. צלילה רגועה ויפה.
בערב עליה למלון, חלוקה לחדרים וארוחת ערב משותפת שכללה יציאה לעיר לקפה בירה...
 
בשבת ביצענו שתי צלילות מדהימות באזור הדרומי יותר, אזור המגדלור, האוניברסיטה. חזרה למועדון , התארגנות והביתה.
 
אם לסכם את הסופ"ש אז היה לנו שם הכל מהכל, "קצת" לסחוב ולסבל, קצת עזרה מסביב, המון כיף והמון צחוקים.  צלילות, כיף, בעלי חיים שונים ואלמוגים, שקט ושלווה מתחת למים ואווירה מדהימה ... חבורה שכיף להיות חלק ממנה.
 
לסיכום , אוכל רק לומר שסוף השבוע הזה היה מיוחד עבורי. נהניתי ולמדתי המון מהם, הכרתי קבוצה של אנשים מדהימים שיודעים איך ליהנות מהחיים, שאוהבים לצחוק ולצלול. קבוצה שמשדרת אנרגיה חיובית מדהימה שאי אפשר להישאר אדיש אליה, קבוצה שנתנה לי כוח להסתכל על החיים בצורה שונה לחלוטין.
 
זוכרים את החששות שקדמו לסופ"ש?
התפוגגו לחלוטין. עם הקבוצה הזו אשמח לצלול בכל מקום ובכל זמן.
 
תודה למארגנים ותודה למשתתפים - החברים והמתנדבים.
תודה למועדון אקווה ספורט, שלמרות כל הלחץ והבלגאן תמך ועזר.
 
שחר לפיד