עניין של גישה
"ב 1973 נאלץ כותב שורות אלו למהר הביתה מסדנא בנושא צלילת מערות של האגודה הלאומית לחקר המערות אשר נערכה באינדיאנה לדיון חשוב בפלורידה. באותם ימים, מהירות הנסיעה המרבית המותרת בכביש המהיר עמדה על 70 מייל לשעה, אני מהירתי הביתה והוספתי למהירות המותרת רק "עוד קצת". למזלי עצרתי בתחנת מנוחה במדינת טנסי שם ראיתי תמונות מזעזעות המנציחות תאונת מכוניות ושל קורבנות התאונה, התמונות נתלו במקום ע"י משטרת התנועה כחלק מקמפיין נגד נסיעה במהירות מופרזת. התמונות זעזעו אותי עד כדי שבהמשך הנסיעה לא חרגתי מ 55 מייל לשעה . כנהג ידעתי מהם הסכנות הטמונות בנהיגה במהירות גבוהה אך רק לאחר שראיתי את תמונות התאונה בחרתי לנהוג במהירות יותר הגיונית ...." | |||
שורות אלו תורגמו מהפתיח של הספר Basic Cave Diving - A blueprint for survival מאת Sheck Exley (לחץ כאן להורדה חינמית של הספר), השם אקסלי מוכר מאוד בחוגי הצלילה הטכנית וצלילת המערות בארה"ב וגם בארץ מי שיעיין בספר ההדרכה שקיבל במסגרת קורס הצלילה הטכנית ימצא את השם הזה מוזכר לא פעם כחלוץ בהתפתחות הצלילה הטכנית בעולם אם בשימוש חלוצי בתערובות גזים לביצוע צלילות ואם בקביעת שורת שיאים מדהימים בעומקי צלילה, במחקר ובחדירה למערות מסביב לעולם. כחלוצים בכמעט כל נושא בתחום הצלילה , צוללי מערות הם גם הראשונים ואולי היחידים בעולם שניתחו תאונות צלילה במסגרת אזרחית ופרסמו שורה של הנחיות וכללים כפועל יוצא של ניתוח הממצאים. מניתוח ראשוני זה חילק אקסלי את ממצאיו לשלוש קטגוריות (סיבות) עיקריות לתאונות צלילה במערות:
1. אי שימוש בחבל סימון (גלגלת) בזמן הצלילה. |
|||
בשנת 1984 הוסיף אקסלי לשלושת הקטגוריות הנ"ל גורמי סכנה נוספים:
קטגורית אלו קיבלו את השם "חמשת החוקים למניעת תאונות" ומהווים את אחד המרכיבים החשובים בהדרכת צלילה בסביבת "תקרה קשיחה (Overhead)" בפרט ובצלילה טכנית בכלל. באותם שנים הפך ספורט הצלילה הטכנית מספורט של בודדים, חוקרים והרפתקנים לספורט לקהל הרחב, ארגוני צלילה חדשים שהוקמו החלו להדריך אלפי צוללים וללמדם שימוש בתערובות גזים שונים, טכניקות ומכשור חדיש. התפתחות הצלילה הטכנית והתפתחות וזמינות ציוד צלילה חדש וטכניקות חדשות כמו השימוש בניטרוקס, בטרימיקס ובמערכות צלילה סגורות יצרו בשנים האחרונות סיטואציות חדשות עם סכנות חדשות אשר דרשו הערכה מחודשת של הסיכונים ומציאת שיטות חדשות להפחתת סיכונים אלו. |
|||
בשנים האחרונות אנו עדים לכך שלמרות ההדרכה לחשיבה בטיחותית בקורסי צלילת המערות וקורסי הצלילה הטכנית חלה עלייה בכמות תאונות הצלילה הטכנית, יהיה אובייקטיבי לומר שהגידול בתאונות הצלילה הטכניות היינו מזערי יחסית לתאונות הצלילה הספורטיבית אם זאת ארגוני הצלילה הטכנית הגדולים (כמו ארגוני הצלילה הספורטיבית) אינם מפרסמים סטטיסטיקות של תאונות צלילה, אינם מבצעים ניתוח תאונות ולא ערכו שינויים מהותיים בתוכניות ההדרכה שלהם במקביל לעליה מדאיגה זו בתאונות הצלילה.
הערכת סיכונים מחודשת הוסיפה לעבודתו של אקסלי מימדים חדשים של חשיבה בטיחותית, מימדים שמתאימים לכל סגנון צלילה ובעיקר לספורט הצלילה הטכנית. |
|||
חריגה מעבר לרמת היכולת האישית והסמכת הצלילה – גישה יותר מידי צוללים חושבים שתעודת הצלילה הנה ביטוח נגד סכנות, כאשר תעודת הצלילה הנה בסך הכל רישיון ללמוד לצלול ולצלול ללא השגחת מדריך.
|
|||
חריגה מעבר למגבלות תערובת הגז – גישה כמו בקטגוריה הקודמת, הצולל המוסמך, מוסמך לבחור בעצמו איזה תערובת גזים הוא ינשום, אולם בשל הסיכון הממש לא הכרחי בחירת גז תחתית אשר לחץ החלקי של החמצן שבו יעלה על 1.4 ועומק שווה חנקן (END) גדול מ-40 מטר הנם טעות בשיקול הדעת וחוסר אחריות מוחלט.
|
|||
שימוש בציוד צלילה לא מתאים - גישה צלילה טכנית דורשת מהצולל הוצאות כספיות גדולות שמהוות השקעה בבטיחות האישית של הצולל. שימוש בווסת הפחות טוב בתור "אוקטופוס" הוא דוגמא לטעות בשיקול הדעת וחוסר אחריות מוחלט, דווקא כשבן הזוג במצוקת אוויר הוא זקוק לווסת הטוב ביותר....ויכול להיות שאתה בבעיה ובן הזוג שלך מגיש לך את הוסת הפחות טוב !.
לשלושת הקטגוריות האחרונות מכנה משותף אחד וחשוב ביותר – גישה, בשורה התחתונה, כאשר הצולל במים הגישה האישית שלו לנושא הצלילה, הן בתכנון הצלילה, בבחירת בן הזוג, בבחירת ותחזוקת ציוד הצלילה ובקביעת גבולות הגיוניים לפני ובזמן הצלילה, גבולות שמתבססים על יכולת אישית, הבנה וציוד צלילה מתאים לביצוע הצלילה הם אשר ישמרו על חייו ויוסיפו להנאתו מספורט נפלא זה. |