היתרונות במתן חמצן לצולל שנפגע בתאונת צלילה
הגשת עזרה ראשונה בחמצן לצולל שנפצע, עד להגעתם של שירותי הרפואה המקצועיים, היא אחת מהפעולות החשובות ביותר שיש לנקוט בהן במקרה של תאונת צלילה.
בנשימה רגילה, הגוף האנושי זקוק לכ-21% חמצן על-מנת לקיים את צרכי החיים הרגילים. במידה ואחוז החמצן באוויר הננשם פוחת, תפקוד הגוף יושפע לרעה. למחסור בחמצן יש השפעה דומיננטית על תאי המוח, תאי העצבים ושריר הלב. מצב זה קרוי היפוקסיה. כתגובה להיפוקסיה, הגוף מגביר את קצב הלב ולחץ הדם, במאמץ להזרים יותר חמצן מהריאות. נשימת חמצן במקרי חירום תספק ריכוז גבוה של חמצן לרקמות ההיפוקסיות בגוף.
ככלל, טיפול בחמצן יינתן לכל צולל החשוד כלוקה במחלת דקומפרסיה או בבראוטראומה ריאתית, וכן לטובע ולנפגע הרעלת CO. יש לשים לב שבמקרי חשד לדקומפרסיה יש לתת חמצן נקי לצולל גם אם אינו מתלונן על כאבים, במקרים בהם לפי סיפור הצלילה הייתה חריגה מתכנון הדקומפרסיה ולא בוצעו חניות בהתאם. כדאי לזכור שבמקרים בהם בוצעה הצלילה על פי טבלאות (או מחשב) אבל בסוף הצלילה מתלונן הצולל על בעיות שחש במהלך הצלילה ושאינן קשורות ישירות לדקומפרסיה, כגון הקאות בגלל מחלת ים, התייבשות וכדומה, יש להתייחס לכך כאל גורמי סיכון ואם בביצוע הצלילה לא נלקח הנושא בחישוב - יש להתייחס לצולל זה כחשוד כלוקה בדקומפרסיה.
חמצן יינתן גם לצולל המבקש זאת ללא הסבר. חשוב להדגיש שמתן חמצן הנו טיפול שאינו יכול לסכן את המטופל ואין תופעות לוואי העלולות להתרחש כתוצאה מנשימת חמצן.
בועות בכלי הדם יגרמו לחסימה או הפחתה באספקת הדם המחומצן ובמקרה של שיבוש באספקת הדם למוח, עלול להיגרם לצולל נזק בלתי הפיך או מוות. נשימת 100% חמצן יוצרת הפרש לחצים בין לחץ החנקן בבועיות למתח לרקמות, כך שהבועה תהפוך לקטנה יותר או אפילו תיעלם, מה שישפר את זרימת מחזור הדם. שחרור יעיל של חנקן והקטנת הבועה, יחזירו את זרימת הדם המחומצן לרקמות שיש בהן מחסור בחמצן.
תאונות צלילה הנגרמות מקיום בועות ברקמות הגוף הן תסחיף גז עורקי ומחלת דקומפרסיה, במקרה של תסחיף מדובר על בועות החודרות למחזור הדם העורקי דרך הריאות, ובמקרה של דקומפרסיה מדובר על בועות הנוצרות ברקמות הגוף.
.jpg)
קיימים גורמים פיזיולוגיים רבים העלולים למנוע אספקת דם תקינה לרקמות. ביניהן מחלת ריאות או מחלות לב כרוניות, או פציעה מהעבר העלולה לשבש את תפקוד הנשימה. חסימה בנתיבי האוויר העליונים על ידי גוף זר או הלשון, במקרה של תאונת צלילה, היא תופעה נפוצה.
מקרה של חבלת לחץ ריאתית (בארוטראומה) בצלילה, תוביל לעתים קרובות לקוצר נשימה וקשיי נשימה, ונשימת 100% חמצן תשפר את אספקת החמצן לרקמות הגוף.
לצולל שחווה מקרה של טביעה או כמעט-טביעה עלולים להצטבר מים בריאות. גם באירוע כזה נשימת 100% חמצן תשפר את אספקת החמצן לרקמות הגוף.
הטיפול היעיל ביותר בתאונות הצלילה המתוארות לעיל יהיה במתן 100% חמצן לנפגע, אולם כל גז נשימה מועשר בחמצן (כגון ניטרוקס) עדיף במקרה ואין 100% חמצן זמין או במקרה ואספקת החמצן נגמרה, כך שבמידה והנפגע מסוגל לנשום בכוחות עצמו ובאזור האירוע יש מיכלי ניטרוקס ו/או מערכות נשימה סגורות, יהיה נכון לעשות בהם שימוש עד להגעת ערכת חמצן.
היתרונות בנשימת חמצן בתאונות צלילה
בוגרי קורס הצלה ומצבי חירום של ההתאחדות הישראלית לצלילה יגישו עזרה ככל יכולתם לצוללים במצוקה, לצוללים המדווחים על סימפטומים של פגיעות דקומפרסיה ו/או חבלות לחץ וכן במקרים של טביעה/כמעט טביעה ויטפלו בצולל הנפגע עד להגעת כוחות רפואיים מקצועיים.
צולל המתקשה לנשום חייב לקבל חמצן. במקרה של צולל שאינו מגיב, יש להניח שהוא סובל ממחסור נשימתי ויש להנשים אותו בחמצן בנוסף לעזרה ראשונה והחייאה במידת הצורך.
במקרה של דקומפרסיה, נשימת חמצן מגדילה את הסיכוי להעלמת הסימפטומים לפני הטיפול ההיפרבארי ומגדילה את הסיכוי להיעלמות כל הסימפטומים לאחר הטיפול ההיפרבארי.
יתרונות הטיפול בחמצן לנפגע דקומפרסיה
כל צולל לומד זאת בקורס הצלילה הבסיסי - מחלת הדקומפרסיה היא תוצאה של היווצרות בועות חנקן בגוף, שמקורן באוויר המכיל כמעט 80% חנקן (קיימים מקרים מעט יוצאי דופן של צוללים טכניים הנושמים תערובות טרימיקס – תערובות נשימה המכילות חמצן, חנקן והליום ובמקרה כזה בבועיות יהיו חנקן והליום, שניהם גזים אינרטיים).
צולל המטופל בחמצן, ינשום כאמור רק חמצן כך שהחנקן מוסר מגז הנשימה. החמצן יוצר מפל לחצים בין הריאות למחזור הדם והרקמות הסובבות, ומפל לחצים זה יגרום לפינוי מהיר יותר של חנקן מהרקמות.
קצב פינוי החנקן תלוי בהפרש הלחצים החלקיים בין החלק הפנימי של הבועה, הרקמה הסובבת אותה ומחזור הדם. ככל שהפרש הלחצים גדול יותר (כתוצאה מנשימת 100% חמצן), כך החנקן מתפנה מהגוף מהר יותר ובועיות החנקן ברקמות יקטנו.
נשימת חמצן תסייע גם במקרה של בועיות חנקן החוסמות את מחזור הדם בכלי הדם הקטנים, וגורמות להיפוקסיה (חוסר חמצן) ברקמות. נשימת החמצן תגדיל את הסיכוי של הולכת חמצן לאיברים ה"חסומים" או לאיברים סמוכים וכך תגדיל את שיעור החמצן באיברים אלה.
חסימת כלי הדם הקטנים תגרום גם לנפיחויות או בצקות שמשפיעות על ההולכה העצבית, במצבים כאלה הצולל ידווח על אובדן תחושה או חוסר תפקוד של איברים מסוימים. נשימת חמצן לאורך זמן תפחית את הנפיחויות ובחלק מהמקרים תשחזר את התפקוד ברקמות העצב שנפגעו.
יתרונות הטיפול בחמצן בפציעות אחרות במהלך צלילה
צולל עלול להיפצע או להיפגע מגורמים נוספים, כגון מצבים רפואיים כמו אירוע לב, סוכרת, אירוע מוחי, מחלות ריאה שונות ועוד, ומפציעות נוספות כמו פגיעה מבעלי חיים ארסיים, פגיעת כלי שיט וכן מתאונות צלילה נוספות כמו הרעלת חמצן, מצבים העלולים להוביל לשאיפת מים לריאות ולהתדרדר לטביעה. שאיפת מים לריאות או מקרה של אירוע לב יגבילו את יכולת העברת הדם העשיר בחמצן לרקמות הגוף ולכן מתן חמצן לנפגעים אלו הינה הדרך הפשוטה והיעילה ביותר לצמצם את התדרדרות מצבו הפיזיולוגי של הנפגע, עד להגעת צוותי רפואה מקצועיים שבידיהם הידע והאמצעים הנוספים לטיפול.
