ברזים
שלום למערכת המגזין! הפעם רציתי להתייעץ אתכם בנוגע לעניין של הרבע סיבוב אחורה. כלומר, המדריך אמר לפתוח את הברז ואז לסובב רבע סיבוב אחורה, וסליחה, אבל זה לא נראה לי חינוכי, בפרט שמדובר בילדים, כן? כלומר, אני ממרומי שנותיי כבר יודעת שלפעמים קורה שמתפשרים על רבע סיבוב פה ורבע סיבוב שם, אבל את הילדים אני בפירוש מחנכת לעשות דברים עד הסוף!
בכל זאת, זה עניין של חינוך.
אחת שאכפת לה.
פעם צוללים היו נושמים ישר מהברז. פותחים, לוקחים שלוק מהאוויר, סוגרים. מה לחצים? אנא עארף לחצים? אני מדבר איתך על צוללים מפעם. לא נלחצו מכלום.
מתוך שיחה עם צולל וותיק. כל כך וותיק, שפעם בסיני דחס מיכל עם משאבת אופניים. זה לא הצליח, אבל זה שהיתה עליו משאבת אופניים עוד לפני שהתחיל כל הטרנד והקבוצות רכיבה בשבת בבוקר והטייטס, רק מראה לכם כמה וותיק.
בצלילה טכנית, הכי חשוב זה לעבוד לפי התרגולות. אתה שולח יד לדאבלים, מוצא את הברז, פותח, סוגר, פותח, סוגר. מיכל סטייג', אותו דבר, פותח, סוגר. גם המיכל של החניית דקומפרסיה, פותח, סוגר. אחר כך הכל מחדש בעיניים עצומות, פותח, סוגר, פותח, סוגר. אתה רוצה להיות מקצועי עד הסוף, תחזור על הכל עם יד שמאל. מוצא ברז, פותח, סוגר. ככה עד שבא המנהל של המועדון ואומר לך, יאללה, לך כבר לצלול, למה עוד מעט אני סוגר, ואם עוד פעם תאחר אז מניאק מי שפותח.
צולל טכני מתקדם.
בטח שקרה לנו שנתקענו בטיול בלי כסף. אבל אני ומשה צוללים ביחד הרבה זמן וכבר מתוקתקים בעבודת צוות. בזמן שמשה פתח את כל הברזים במקלחות ובכיורים של ההוסטל, אני פתחתי את הברזים של כל המיכלים במועדון. ואז עם כל הרעש של האוויר מהמיכלים ועם רגליים רטובות רצנו למסעדה וצעקנו "צונאמי" וכולם ברחו לגבעות. תוך שלוש דקות טיפלתי בקופה הרושמת בזמן שמשה רוקן את הצנצנות של הטיפים.
אמרתי לך, מתוקתקים בעבודת צוות.
פרקש באיי אנדמן.
כשאת אומרת שהטכנאי דפק היום ברז, את מתכוונת שהוא לא הגיע, או שצריך להזמין חדש?
מנהל מועדון בשאלה לגיטימית.
אני משתדל לתרגל את עצמי כמה שיותר במצבי חירום. לפעמים, בסוף יום צלילות, כשאני כבר פחות מרוכז, אני סוגר לעצמי בהפתעה את המיכל. בדרך כלל אני ישר קולט ופותח את הברז, אבל כבר קרה שתפסתי את עצמי לא מוכן והייתי צריך לבקש הנשמה מאחד החניכים. פדיחה.
המדריך החדש.
אני בסך הכל אומרת שחיסכון הוא צו השעה ואנחנו כצוללים צריכים לשמש דוגמה. נגיד, ממחר כולם פותחים את ברז המיכל רק עד החצי. אני חושבת שככה גם נחסוך באוויר וגם יישאר טעם של עוד!
האידיאליסטית.
מלטה יוק!
אדמירל טורקי שהגיע למלטה לצלילות עם מיכל עם ברז דין. יש גם גרסה שאומרת שהוא לא מצא את האי, אבל לא יותר הגיוני שהוא לא מצא מתאם? בכל זאת, אדמירל. אפילו שטורקי.
נכון שכבר עברו כמה שנים, אבל דווקא על רקע המשבר, והציפייה לחזור פעם ל"הכל כלול" בקלאב הוטל לוטראקי, אני חושב שעוד מוקדם להזכיר את טורקיה וברזים באותו משפט.
בקר האיכות של המדור. זה תפקיד שהוא עושה בהתנדבות בינתיים, בעיקר בשביל הקורות חיים. הוא לא ממש מבין בצלילה, אבל הוא חושב בגלובאלי, והבאנו אותו בשביל לראות את התמונה הגדולה.
ולדבר הדלפקיסטית
אנשים היום אין להם חוש טכני. יום מעונן, אני עומדת בדלפק עם צעיף, בא אחד, אומר לי, אין מים חמים. אמרתי לו, אין מצב, הדלקתי את הדוד בבוקר, יש מים רותחים. אמר לי אין, אמרתי לו יש, אמר לי בואי תראי. אמרתי לו שלא דחוף לי לראות אותו עושה תנועות סיבוביות במקלחת ונכנסתי לשירותים ליד וכיוונתי אותו משם בתרגולת של הברז ואמרתי לו לתת למים לזרום, לקחת פאוזה קטנה ואז להיכנס, ואיך שבאתי לצאת נתפס לי הצעיף בידית של הניאגרה והורדתי את המים והוא התחיל לצרוח וקראו לאמבולנס ואבחנו אצלו כוויות בדרגה שלישית.
מאז אני לא מדגימה תרגולות ברזים.
קישור לקטעים הקודמים מתוך "עולם הדממה":
