לי זה לא יקרה - מדריך ההישרדות לצולל
לטבלאות הצלילה הישראלית יש שני צדדים: בצד אחד של הדף מופיעות הטבלאות עם ההוראות לשימוש בטבלה; בצד השני מופיע תכנון צלילה לפי הטבלאות. צד זה מהווה חלק מהותי ואינטגרלי מהטבלה ואסור להתעלם ממנו ובראשו כתוב באותיות מודגשות:
"...אין הטבלה יכולה להבטיח את המשתמש בה במאת האחוזים מפני מחלת הדקומפרסיה...". רוצים להימנע לחלוטין מתאונות צלילה - אל תצללו. רוצים להפחית את הסיכויים לתאונת צלילה למינימום - היו מודעים לסיכונים, לדרכים להימנע מהם ואל תקלו בהם ראש.
היום, כשבועז משחזר בראשו את הצלילה, הוא מאשים את עצמו בדבר אחד: בשאננות. במחשבה ש"לי זה לא יקרה". ולצערנו, זו אותה המחשבה שמלווה צוללים מנוסים רבים. אמנם ידוע וברור, שלצולל לא-מנוסה וחסר בטחון יש סיכוי גבוה יותר להיקלע לטעויות העלולות לגרום לפאניקה ולתאונות, אולם הסטטיסטיקות של חברות הביטוח בשנים האחרונות, מצביעות דווקא על ריבוי תאונות של צוללים בעלי ותק ודרגות צלילה מתקדמות.
לא חסרות סיבות שיביאו לשאננות של צוללים מנוסים:
1. הרגשת הביטחון - "אני מרגיש כמו דג במים".
2. ניסיון של שנים.
3. עשרות ואפילו מאות צלילות מהנות שבהן לא קרה כלום.
לא חסרות גם סיבות לכך שזה דווקא "כן יקרה":
1. עודף בטחון, הנובע מוותק, מכניס צוללים ותיקים למצבים, מהם נמנעים צוללים ירוקים יותר.
2. עיגול פינות, כי בעבר הם עשו את זה וכלום לא קרה, אז גם עכשיו לא יקרה.
3. חלף הרבה זמן מאז קורס הצלילה, לא זוכרים את כל החוקים, או יותר גרוע, מתעלמים מהם. כדאי גם לקחת בחשבון, שהתבגרנו מאז הקורס. אנחנו קצת פחות בכושר, העלינו במשקל, מחזור הדם כבר לא כמו שהיה פעם (גם אם אנחנו מרגישים צעירים ברוחנו). גם הציוד שלנו התבגר - גם אם הוא עובר טיפול תקופתי כנדרש, הציוד נשחק וכושרו יורד (למשל, חליפה, שעם הזמן והצלילות מאבדת מכושר הציפה שלה).
4. אגו גברי/ישראלי/קרבי מנופח. ובקטגוריה זו נכללות גם נשים צוללות, למרות שלרוב (סטטיסטית) נוהגות הנשים הצוללות להפגין התנהגות אחראית יותר מעמיתיהן הצוללים. משום מה יש ליוצאי יחידות קרביות תחושה, שצלילה זה קטן עליהם. בכניסה למים באתר הקניון בדהב, שמעתי פעם צולל אומר לבן-זוגו: "אני מרגיש כמו לפני פשיטה בלבנון". אני לא יודעת לאיזה עומק תכנן אותו חי"רניק לרדת, אבל אין ספק שאותו אתר גבה כבר מחיר כבד גם מיחידות העילית של צה"ל. ולא בכדי.
5. התנהגות "ישראלית" הבאה לידי ביטוי באי-ציות לתקנות (למרות שישראל היא אחת המדינות היחידות שקיימים בה חוקי צלילה), ובגישת "סמוך עלי" ו"יהיה בסדר".
בכתבה זו, ננסה לגעת בכמה גורמים, הנראים לפעמים כל-כך טריוויאליים לצוללים המנוסים,
שלפעמים אנו שוכחים לתת עליהם את הדעת.
הקטנת תצרוכת האוויר - הארכת זמן הצלילה
רבים מאיתנו ודאי זוכרים את הימים, אחרי קורס הצלילה, בהם זמני התחתית בטבלה נראו פיקציה - למי בכלל יש מספיק אוויר במיכל לצלול 25 דקות ב25- מטר. ואכן, צוללים מתחילים חשופים יותר לתאונות צלילה הנובעות מגמר אוויר - כלומר, חוסר תשומת לב למד הלחץ - הנגמרות בטביעה או בעלייה מהירה מדי לפני המים (דקומפרסיה או קרעים בריאות).
עם הניסיון, עולה גם הביטחון, קונים ציוד אישי ומתרגלים אליו ואט-אט קטנה צריכת האוויר ופתאום, מבט בשעון אומר שצריך להתחיל לעלות. "אבל אני רק ב100- אטמוספרות, כבר לעלות לחניית הבטיחות?".
פתרונות:
1. אם יש מה לראות בעומק רדוד, למשל באזור השונית, ניתן לנצל את שארית האוויר ולשוטט בעומק רדוד מ5- מטר. גם נהנים מנוף אחר (מגוון החיים בעומקים הרדודים בד"כ עשיר יותר מאשר בעומק העולה על 10 מטרים), גם מאריכים את זמן הצלילה (לאלה מכם שאוהבים לצבור "שעות מים"), וגם מאריכים את חניית הבטיחות ומנקים את הגוף מעודף חנקן - ובכך מפחיתים את הסיכוי לדקומפרסיה.
2. כן. עולים למעלה. לא חייבים לנצל את כל האוויר במיכל.
3. קונים מחשב צלילה.
מחשבי צלילה - יתרונות וחסרונות
לשימוש במחשב צלילה הרבה יתרונות בעת תכנון וביצוע הצלילה, אולם יש לו גם מספר חסרונות שאסור להתעלם מהם, שכן הם יכולים לסכן אותנו. אחד היתרונות העיקריים של מחשב צלילה, הוא שבניגוד לטבלאות הצלילה, הנותנות לנו פרופיל צלילה מרובע - צלילה המחושבת לפי העומק המירבי, מחשב הצלילה מאפשר לנו לבצע צלילות מדרגה (multilevel dive). בצלילות כאלו נלקח בחשבון כל שינוי בעומק וזמן התחתית מחושב מחדש עבור העומק בו אנו נמצאים. לכן, כל עלייה לעומק רדוד יותר מאריכה את זמן התחתית. מחשב הצלילה נותן לנו נתוני זמן ועומק מדויקים יותר מכל טבלת צלילה, וזאת בזמן אמת (כלומר במהלך הצלילה) וכן מתייחס בדיוק לצלילה שבצענו, בחישובי הצלילה החוזרת.
חסרונות מחשב הצלילה מחולקים לשניים: יכולת המחשב והשימוש (הנכון והלא נכון) בו.
יכולת המחשב - יש לזכור שגם שימוש נכון במחשב צלילה אישי אינו מבטיח מניעה מוחלטת של מחלת הדקומפרסיה. כמו הטבלה, גם מחשב הצלילה אינו יכול לקחת בחשבון גורמי סיכון וגם בעת לקיחת מקדמי בטיחות, תאונות עשויות לקרות. יש לזכור גם שמחשבי צלילה רבים נחשבים "ליברליים" בזמני התחתית לצלילה החוזרת, בעיקר בצלילות עמוקות.
בכל מקרה, גם בעת שימוש במחשב צלילה, יש להפעיל שיקול דעת בהתאם לנסיבות.
השימוש במחשב - לפני הכל, מחשב צלילה הוא אישי ומתאר את פרופיל הצלילה של העונד אותו בלבד. בצלילה ל"זאב הים", בה צללנו שני צוללים עם מחשבי צלילה זהים, אותו משך זמן ולאותו העומק, הראה המחשב שלי סימן לתחילת עלייה 3 דקות לפני זה של בן-זוגי. מה לעשות, כל שינוי קל בעומק נרשם ומחושב על ידי המחשב. צוללים המסתמכים על מחשב הצלילה של בני זוגם, מסתכנים בחריגות בלי ידיעתם.
כמו כל פריט ציוד אחר, יש להכיר היטב את מחשב הצלילה בו משתמשים, ולקרוא את הוראות היצרן לפני הצלילה. אי קריאת ההוראות, או אי הבנת התצוגה יכולות להביא לתאונות מתחת למים. דוגמא לכך, ניתן לראות בשאלה שנשאל פעם יבואן ציוד צלילה: "למה כתוב לי על המסך 505?". על המסך הופיעו האותיות SOS, שמשמעותן: "ביצעת צלילה חריגה. אני מכבה את עצמי ל-24 שעות הקרובות, עד שתתנקה מחנקן". מחשבים שונים מגיבים בצורות מגוונות בעת חריגה, ויש להכיר את תגובת המחשב (פרטי או שכור) בו אתם משתמשים.
אי שימוש במחשב החל מהצלילה הראשונה בסדרת צלילות (גם אם זו אורכת מספר ימים), או עירוב שימוש במחשב עם טבלה, עלולה להסתיים בדקומפרסיה, כיוון שלא כל הנתונים הוזנו למחשב.
ולסיום, אף על פי שהמחשב נותן נתונים לחניות דקומפרסיה, צוללים ספורטיביים אינם מוסמכים לצלילות דקומפרסיה! תאונות רבות נגרמו מצלילות דקומפרסיה שנעשו ללא ידע מוקדם של הצוללים והסתיימו בגמר אוויר, או באי ביצוע חניות כנדרש.
אזהרות מתוך מדריך ההפעלה "מנואל" של מחשבי shearwater
מוכנות בריאותית ונפשית
כל צלילה, רגילה ופשוטה ככל שתהיה, דורשת מוכנות גופנית ונפשית. החל משינה מספקת בלילה הקודם, דרך תכנון צלילה מסודר וכלה בכשירות לצלילה, שבלעדיה כל אי-נוחות קלה במהלך הצלילה עלולה להפוך לסיכון.
מוכנות גופנית
עד כמה שאנחנו מרגישים "כמו דג במים", זו אינה הסביבה הטבעית שלנו. כל בעיה בריאותית, שהיא אולי קלה וזניחה ביבשה, עלולה להוות גורם לתקלה במים. הדוגמא הקלאסית היא, כמובן, התקררות ונזלת. מי מאיתנו לא סבל לפחות פעם אחת מבעיות פמפום: מנסים לפמפם, לא הולך. עולים טיפה למעלה, עד שהלחץ משתחרר ומנסים שוב. וחוזר חלילה. החוכמה במצב כזה היא לא "להצליח-לרדת-למרות-שכואב". החוכמה היא לדעת שלפעמים צריך לוותר. מעבר לנזק מצטבר של פגיעה בעור התוף - או אף חמור מזה, פגיעה תמידית בשמיעה - צלילה עם ללא השוואת לחצים עלולה להיות מסוכנת, שכן באוזן מצוי האבר האחראי על שווי משקל, ופגיעה בו יכלה להביא לסחרחורות, אבדן התמצאות (וורטיגו) ובחילות, המסכנות את הצולל ובן זוגו ועלולות לגרום לבעיות נוספות. התקררות יכולה לגרום גם לחסימה חלקית של דרכי הנשימה (וכך להקשות על הנשימה ולגרום לנשמת עקב פינוי לקוי של הפחמן הדו-חמצני) ובמקרים קיצוניים להתרחבות יתר של הראות, עקב שחרור לא מספיק של אוויר בעת עלייה לפני המים. דבר פשוט - התקררות.
מוכנות נפשית
לפני כל צלילה כדאי לבדוק אם אתם אכן מוכנים לצלילה המתוכננת. האם אתם יודעים מה הצלילה דורשת מכם ומוכנים לכך נפשית? האם בן הזוג נראה לכם מוכן? לא כל בן-זוג יודה שיש לו בעיה עם הצלילה המתוכננת (אגו, אמרנו כבר?). סימנים לאי-מוכנות ניתן לראות עוד טרם הכניסה למים, גם אם לא נאמרו הדברים במפורש. כדאי לשים לב לכל התנהגות חריגה מצד בן-הזוג, כגון חוסר התלהבות מהצלילה הבאה, שתיקה, הבעה מוטרדת, או התעכבות והשתהות בהכנות לצלילה ולנסות לברר (בעדינות, כמובן) אם קיימת בעיה כלשהי הקשורה לצלילה. לפעמים תגלו שהבעיה היא מזערית ("החליפה מחניקה, בוא נשכור אחרת") וניתן לפתור אותה במקום, או בעזרת תכנון מדוקדק יותר של הצלילה ("אין בעיה, אז תזכור שאני כל הזמן מצד ימין שלך"), או שינוי תוכנית הצלילה ("אז לא נרד עמוק מ-10 מטרים"). אם לא, אפשר לבטל את הצלילה, גם ברגע האחרון על פני המים. פתרון זה עדיף על אי הנאה מהצלילה וודאי עדיף על הסתכנות מיותרת.
להכיר את המגבלות ולדעת לשים גבולות
כפי שציינו קודם, צוללים ותיקים מגלים לעתים בטחון עצמי מופרז ונכנסים למצבים שמהם נמנעו בעבר. אדם ה"סובל" מעודף בטחון עצמי, יתעלם, בכוונה או שלא, מאזהרות הצוללים סביבו, מסימני סכנה אחרים ואפילו מסימני מצוקה של גופו. וכך, צוללים עשויים להגיע מתחת למים לסיטואציות שהם אינם מוכנים להם, מבחינת ניסיון, הכשרה, כושר גופני וכו' ולסכן את עצמם ואת בן הזוג. קיימות צלילות הדורשות הכשרה מיוחדת כגון צלילת מערות או צלילה לתוך ספינות טבועות. לפני כל צלילה רצוי לברר את סוג הצלילה המתוכננת, את הדרישות לצלילה וחריגות, אם קיימות. כך תדעו מה מצפה לכם ואם יש לכם את הכישורים המתאימים לביצוע צלילה זו. זכרו - באתר חדש מומלץ לצלול עם בן-זוג מנוסה, או עם מלווה קבוצה מוסמך.
כמו כן, אל לנו לשכוח כי חשש או פחד מצביעים על מצב בעייתי - סכנה ממשית, או אי מוכנות למצב מתפתח - ומקורם באינסטינקט שנועד להגן עלינו. לכן אסור להתעלם מתחושות אלו, ולפעול בזהירות, תוך הפעלת שיקול דעת.
עניין של גישה - מאמר בנושא חשיבה בטיחותית הצלילה טכנית
צלילות בתנאים חריגים
במצבים חריגים, ההתנהגות והחוקים הפיזיולוגיים עשויים להשתנות וצריך לשים לב לכך. שאננות יתר במצבים כאלה היא מתכון כמעט בטוח לתאונה. כל צלילה בתנאים חריגים - תנאי ים קשים, קור, מאמץ, צלילות עבודה (בעיקר אם מדובר במשימה לא מוכרת) - דורשת התייחסות מיוחדת ותכנון מדויק. גם כאשר מדובר בצלילת כייף. יש להבין את החריגה ולהתכונן בהתאם: זרם חזק בקצה השונית - מתי ואיפה לעצור, מה עושים אם נסחפים; צלילה במים קרים - לקצר זמנים, לתאם עם בן-הזוג שאם לאחד מכם קר, מפסיקים את הצלילה וכו'.
מספר הגורמים המשתנים העשויים להשפיע על הבטיחות וההנאה בצלילה הוא כמעט אינסופי. הספקנו לגעת רק במעט מהם ואנו מקווים שנתנו לכם קצת חומר למחשבה. אז בפעם הבאה שאתם הולכים לצלול, זכרו שתכנון צלילה נכון, הכולל הכרת תנאי הצלילה והבנתם, מצבכם ומצב בן הזוג, איתור גורמים העלולים להוות בעיה והתייחסות נכונה אליהם, יחד עם הפעלת שיקול דעת נכון לפני הצלילה ובמהלכה, יגדילו בצורה משמעותית את הנאתכם מהצלילה ואת הסיכויים שתצאו בשלום מהמים.
