קצת נסחפתם
11/01/2003, מועדון "פוצקר נהריה", צלילה לאתר "הסטיל"
אתר הסטי"ל ממוקם מול שבי ציון במרחק של כ- 3 ק"מ מהחוף. ביום זה נשבה רוח מזרחית ערה, מצב הים בקרבת החוף שקט לחלוטין ובאופק נראים "ברבורים". יש לציין שבמצב של רוח מזרחית חזקה, מצב הים בקרבת החוף עלול להיות שונה לגמרי מהמצב האמיתי בעומק.
בפרטי האירוע, כפי שנמסרו ע"י המעורבים, ישנן אי התאמות בין גרסה אחת לשנייה. יחד עם זאת, עובדות המקרה מובאות ברמת הדיוק הגבוהה ביותר האפשרית, לאחר שהמידע הוצלב בין כל הגורמים המעורבים. כמו כן ברצוני להודות לפוצקר, אדי ויריב על שיתוף הפעולה והתייחסותם למען כלל הצוללים. כתבה זו הועברה לעיונם קודם פרסומה.
אדי - צולל 2 כוכבים עם יותר מ-800 צלילות, מציל ים בהכשרתו.
"ביום שבת בבוקר, בדרכי למועדון הצלילה, הבחנתי שיש רוח מזרחית ערה והים מלא "ברבורים". למרות זאת החלטתי להגיע למועדון ולבדוק את מצב העניינים מקרוב. עם הגעתי נאמר לי שהים מאפשר צלילה בטוחה, למרות הרוח המזרחית וזאת על סמך צלילת בוקר שזה עתה חזרה מאתר הסמוך לאתר "הסטי"ל".
לאחר התארגנות הועבר תדריך בטיחות בצלילה ע"י יורם ה-DIVEMASTER, הציוד הועלה לסירה ויצאנו לים בסביבות השעה 10:00. בסירה היו גדעון המשיט, בעל ניסיון ימי רב כמשיט כלי שייט קטנים ו- 11 צוללים.
עם הגעתנו למצוף המסמן את האתר, החלו לחדור מים לסירה והתברר שטבעת הקשירה למצוף חסרה ולכן הסירה נקשרה למוט המצוף. עם קשירתה, חדרו כמויות גדולות של מים, מאחר שחבל הקשירה היה קצר ולא אפשר לחרטום הסירה "לרכב" ביעילות על הגלים. מיד נותק חבל הקשירה לצורך הפסקת חדירת המים וריקון המים שחדרו לסירה. תוך כדי ההתנתקות הסתובבה הסירה במקביל לגלים וגל גדול שטף אותה וגרם להתהפכותה. כל האנשים נתלו על הסירה ההפוכה. אני היחיד שהיה עם ציוד צלילה מלא, ליריב חסרו סנפירים ושאר האנשים היו ללא ציוד עליהם".
יריב - צולל 2 כוכבים.
"לאחר שהתהפכנו, יורם (DM) וידא שכל האנשים אוחזים בסירה וביקש ממני את ציוד הצלילה שלי על מנת להביא את הציוד הפירוטכני או לחילופין ביקש שאני אצלול ואביא אותו (יורם לא ידע שאני ללא סנפירים). מאחר שחשבתי שהציוד הפירוטכני נפל לקרקעית ולא נשאר על הסירה, מיד הסכמתי לצלול. אף על פי שהייתי ללא סנפירים, אמרתי לעצמי: "אם הגעתי עד לכאן, כדאי לרדת למטה להביא את הציוד הפירוטכני וגם לנצל הזדמנות זו לבצע את הצלילה". לאחר הירידה, מאחר שהייתי ללא סנפירים, ההתקדמות הייתה קשה והחלטתי לעלות על פני המים. עם עלייתי, הבחנתי שאני נמצא במרחק של כ-50 מטר מהסירה. צעקתי שיבואו לעזור לי לחזור לסירה, תוך זמן קצר הגיע אלי אדי".
בינתיים ראה יורם שיריב לא עולה, לקח מסכה, צלל מתחת לסירה והביא את הציוד הפירוטכני. מאחר שהסירה נסחפה מערבה, יריב נותר מנותק מהסירה.
אדי - "כאשר ראיתי שצולל ניתק מהקבוצה והיות שהייתי היחיד עם סנפירים, יצאתי לעברו על מנת לעזור לו לחזור. לאחר שחברתי אל יריב ניסינו לחזור לסירה אך לאחר שהדבר לא צלח הצעתי שנשחה חזרה לעבר החוף. משעה זו ועד רדת החשכה ראינו את צוותי החיפוש אך הם לא הבחינו בנו".
יאיר ים "פוצקר" - בעל מועדון צלילה "פוצקר נהריה".
"הקבוצה הייתה אמורה לחזור בשעה 11:30. מאחר שהיא התעכבה, חיפשתי אותה בעזרת משקפת ליד המצוף המסמן את האתר והנראה גם מהחוף. משלא הבחנתי בה, יצאתי בסירה עם איש צוות נוסף וציוד תיקון מתוך מחשבה שכנראה ונוצרה תקלת מנוע והם זקוקים לעזרה.
עם הגעתנו למצוף הבחנו באופק בנקודה לבנה. הפלגנו לעברה וגילינו את הסירה הפוכה ואת האנשים אוחזים בגלגל ההצלה הקשור בחבל לסירה. מיד הודעתי למועדון שהסירה נמצאה הפוכה. לאחר שהעליתי את האנשים לסירה, נמסר לי ששני צוללים, אדי ויריב, הודיעו שהם שוחים לחוף. התקשרתי למועדון ובקשתי שיודיעו למשטרה ששני צוללים נעדרים ואנו זקוקים לעזרה בחיפושים. לאחר החזרת האנשים לחוף יצאנו שנית לים להמשך החיפוש. עם רדת החשכה נפסקו החיפושים מאחר שלא היו בידינו אמצעים לחיפוש בלילה".
אדי - "בשעה 17:00 ירדה החשכה והמשכנו בשחייה לכיוון החוף. בשלב מסוים החלטנו, יריב ואני, שאני אשחה קדימה ואחכה ליריב שיגיע אלי וכך נמשיך להתקדם. באחד מהסבבים יריב אמר לי להמשיך לשחות לבד לחוף והוא יישאר לצוף עד שיגיעו כוחות ההצלה. התנגדתי בתוקף להצעה זו. המשכנו להתקדם כך שאני שוחה קדימה ומחכה ליריב שיגיע וינוח עד שבשעה 21:00 לערך ניתק הקשר בינינו ונשארתי לבד. במשך הלילה והיום למחרת המשכתי לנסות להגיע לחוף בכוחות עצמי".
פוצקר - "השכם בבוקר שלמחרת החלטתי לארגן את החיפושים. יש לציין שלבקשתי נענו הרבה בעלי סירות. כמו כן, לאחר תיאומים עם גורמי צה"ל, ביה"ס לטיסה "אירובט" העלה מטוס קל לאויר, שהבחין מעבר לגבול בהתארגנות אנשי חיזבאללה שחיפשו גם הם אחר הצוללים, שהיה חשש שיסחפו מעבר לגבול. בשעה 15:00 לערך (שעתיים לפני רדת החשכה) נמצאו אדי ויריב".
יריב - "בסביבות השעה 14:45 הבחנתי ביאכטה. צעקתי לעברם אך הם לא הבחינו בי והמשיכו לכיוון גבול לבנון. בדרכם חזרה צעקתי לעברם שנית והפעם הם הבחינו בי. התברר שעל היאכטה היו חברי מהיחידה שהצטרפו לחיפושים. לאחר זמן מה הגיעו סירות מהירות של חיל הים ופינו אותי לחוף".
אדי - "למחרת בשעה 15:00 שמעתי רעש מכיוון צפון הסתובבתי וראיתי מסוק של חיל האויר. הכיתי בחוזקה על המים ונופפתי לו. הוא הבחין בי וריחף מעלי. מאחר שלא הצלחתי להתחבר לרתמת המנוף של המסוק, המתנתי במים. סירות מהירות של חיל הים שהיו בקרבת מקום הגיעו במהרה ופינו אותי לחוף".
פוצקר - "הרבה מזל היה במציאתם. קשה לדעת אם הם היו שורדים לילה נוסף הן בגלל טמפרטורת המים הנמוכה, מחסור בנוזלים וכמות ספיגת המלחים בגוף. יש לציין שהתנהגותם של אדי ויריב תרמה להיסחפותם! יריב, שלא יידע את יורם ה-DIVEMASTER שהוא ללא סנפירים והחליט לצלול כך, בלי להתחשב שהסירה הפוכה ונסחפת ואדי, שהחליט לחזור בשחייה לחוף במקום להמשיך לנסות לחבור ולשאר אנשי הקבוצה.
אחד הכללים המרכזיים שנלמדים בכל קורס צלילה הוא, שבמצב של נטישה בים אין לעזוב לעולם את הקבוצה המשמשת כגוף גדול וקל יותר לאיתור. עובדת הינצלם של אדי ויריב לא משנה כהוא זה את חומרת האירוע".
סיפורם של אדי ויריב סוקר בהרחבה בכל אמצעי התקשורת. ההיגיון מחייב, שסיפורם ימנע מצוללים אחרים לחזור על טעויות דומות. מסתבר, שהיגיון לחוד ומציאות לחוד.
קיסריה, חורף 2003, השעה 10:00 בבוקר ומזג האויר סביר ביותר. הים חלק לחלוטין ושלושה חברים ותיקים מחליטים לרדת לצלילת דיג עם סירה. הכל כרגיל, אלמלא התרעות החזאים שמזג האויר עומד להשתנות במהרה ולהפוך לסוער מאוד.
שלום, בן 62, מאיר, בן 42 ויהודה, בן 30, מגיעים כהרגלם למועדון הצלילה של שמעון בקיסריה העתיקה. שמעון, ששמע כי מזג האויר לא יהיה טוב, החליט באותו יום לא לפתוח את המועדון ושלושת החברים מתקשרים אליו, מבקשים שיבוא לדחוס להם מיכלים ומספרים לו על מצב הים הטוב. שמעון הגיע למועדון, דחס את המיכלים, אך ניסה לשכנע את החברים שלא כדאי לצאת לים.
שלום מסכים ונוטה לוותר. מאיר מתעקש ומשכנע את שלום ולבסוף הם מחליטים לערוך את הצלילה בנקודה הקרובה לחוף. שלום משתכנע ומצטרף. שמעון מאוד לא מרוצה, אבל החברים כבר מתניעים את סירתם ויוצאים לדרך. הם עוגנים את הסירה כ-2.5 ק"מ מהחוף, מקום שהעומק בו הוא 24- 28 מטר.
מאיר ושלום קופצים מהסירה ונפגשים ליד העוגן, כדי לוודא שהוא אחוז היטב. יהודה נשאר על הסירה ומחכה לשובם. מתחת למים הראות מדהימה, 28 מטר של עומק ואת העוגן רואים כבר מהסירה. הצלילה מתנהלת נהדר.
בינתיים, על החוף, שמעון מחכה במועדון כשמכת רוח איומה מתחילה להפוך את הים.
שמעון - "ברזלים, לוחות פח ושאר עצמים כבדים התחילו ממש להתעופף באוויר. הים התחיל לעלות בקצב מדאיג. אחרי זמן מה הופיע הסירה ונכנסה למעגן, יהודה היה עליה לבדו ואני קיבלתי התקף לב. יהודה סיפר שהעוגן התנתק ותוך שלוש דקות הוא נסחף עם הזרם עד אל מול ג'סר-א-זרקא ולכן הגיע מכיוון צפון ולא מהכיוון שאליו יצאו. ראיתי על הסירה מכשיר GPS ושאלתי את יהודה אם נקודת הירידה שלהם מסומנת במכשיר, אך יהודה אמר שהוא כלל אינו יודע איך מפעילים את המכשיר."
שלום, שצורך הרבה אויר החליט לקצר את הצלילה ואחרי 20 דקות עלה על פני המים.
שלום - "עליתי על פני המים ולא ראיתי את הסירה. הים התחיל לעלות וכבר היה די גלי. חשבתי שיהודה החליט לעשות סיבוב עם הסירה. הרגשתי זרם חזק שסוחב צפונה והחלטתי להיפטר מחגורת המשקולות. התחלתי לשחות לכיוון החוף, אבל הרגשתי שהזרם חזק מדי. החלטתי לאגור את הכוחות ונשכבתי על הגב. הורדתי את אחד הסנפירים והכנסתי אותו על הרובה שישמש כדגל סימון. באותו שלב התחיל גשם חזק מאוד והים עלה ועלה. ידעתי שהסירה לא יכולה להתהפך בשום מצב וחשבתי רק על איך לשרוד בשלום את המצב שאליו נקלעתי. כמובן שדאגתי למאיר מאוד. חיברתי את הפנס למאזן, כדי שאם אכנס לשעה חשוכה יוכל הפנס לשמש כסימון."
מאיר - "הצלילה הייתה מדהימה, הראות הייתה מצוינת וגם הדגים. אחרי 34 דקות מתחת למים החלטתי לעלות. לא ראיתי את הסירה וגם לא את החוף. לפי הגלים וכיוון ההתנפצות שלהם ידעתי היכן נמצא החוף. התחלתי לשחות לכיוון והחלטתי לא לזרוק כלום מעלי, אני לא מוותר בקלות. אני שוחה והגשם כמו אבנים על הפנים, התפללתי לבורא עולם שיפסיק. בשלב מסוים זיהיתי את קו החוף ושחיתי לכיוונו. הזרם היה צפוני וחזק מאוד, גררתי איתי את הדגים והמצוף שהיה לי ורק שחיתי. חשבתי רק על להגיע לחוף וללכת לחפש את החברים. בדרך נפטרתי מהמשקולות, אבל הדגים שתפסתי היו עדיין חיים ומשכו אותי חזק לכיוון הים. לא ויתרתי עליהם והחלטתי שאני מוציא אותם לחוף. אני בחור מאוד חזק ועושה המון כושר כל יום, אז ידעתי שאצליח. אחרי כשעתיים הגעתי לחוף בריא ושלם בכוחות עצמי."
שלום, בינתיים, צף בים שהלך ועלה. סירות משטרה, צבא וחברים כבר יצאו לחיפושים הקדחתניים. בשלב מסוים הבחין בו מסוק המשטרה וכיוון אליו את הדבור של חיל הים שאסף אותו.
אין כל ספק שהמקרים המתוארים כאן יכולים היו להימנע, עם מעט שיקול דעת, יישום כללי הבטיחות הבסיסיים וזהירות מתחייבת מצד כל הנוגעים בדבר. אירוע בטיחות הוא, בדרך כלל, תולדה של רצף של טעויות ומתחקיר המקרים עולה, כי חלק מהנוגעים בדבר עשו את כל השגיאות האפשריות. בשני המקרים הציוד תיפקד ללא דופי, על מזג האויר התריעו מראש והצוללים היו מנוסים. ובכל זאת, רצף של טעויות הוביל למצב של סכנת חיים מוחשית. צורם במיוחד הוא המקרה השני שתואר, בו היו התרעות על הסערה הצפויה והצוללים, מן הסתם, ידעו מה שאירע מול נהריה בראשית אותה שנה.
כמו בכל אירוע, גם במקרה זה ניתן להבחין במספר כללי בטיחות שאם היו נשמרים, מקרים אלה יכולים היו להימנע:
לפני יציאה לים בדוק את תחזית מצב הים. אם קיים ספק - אל תצא לים.
לפני יציאה לים יש לבצע תדריך מקיף הכולל מקרים ותגובות למצבים קיצוניים מתחת ומעל המים.
בים גלי, יש לוודא כי חבל הקשירה של הסירה למצוף מספיק ארוך ומרחק הקשירה של הסירה מהמצוף עולה על מחצית אורכה.
בעת עגינה בעומק, יש לוודא שחבל העוגן ארוך פי שלוש מעומק הקרקעית במקום. בעומק רדוד, רצוי שאורכו יהיה פי שבע מעומק הקרקעית.
חובה לדווח לאחראי הקבוצה על כל מצב לא תקין כגון: חוסר בציוד, כושר גופני לקוי, חששות וכדומה.
אסור לצלול ללא ציוד צלילה מלא.
אסור לעזוב את הקבוצה או את בן הזוג. כן, גם בעת דיג.
קיים מבחר של אמצעי סימון לעת חירום, כגון סטיקלייט, נצנץ, זיקוקים, מצוף מתנפח ועוד. סימון בעזרת הסנפיר יכול להועיל בעת שיש סירה המחפשת בטווח קרוב, אך קיימת סכנה שיאבד והוא קריטי לשחייה ולעתים גם לציפה.
במצב מצוקה על פני המים יש להיפטר קודם כל מחגורת המשקולות.
אין דג ששווה למות בגללו.
למד להעריך את יכולותיך מול רצונותיך.
במעט מחשבה ניתן למנוע הקלעות למצבים מסוכנים.
צפה - תכנן - פעל, כבר אמרנו?
