אח"י "סופה"
שנת הטבעה: 1994.
מיקום גאוגרפי: מול חוף הווילג' באילת, כ-100 מטרים מהחוף.
עומק הקרקעית: 27 מ'.
אורך הספינה: 45 מ'.
מי לא מכיר את הסטי"ל סופה? זהו אולי אתר הצלילה המפורסם בארץ, אין צולל בארץ שלא מכיר אותו ותייר צולל שמגיע לאילת לא יפספס את חווית הצלילה לספינה טבועה זו. אבל האם כל מי שצלל עליה מכיר את ההיסטוריה של ספינת הטילים של חיל הים ה"סופה" ?
אז נתחיל מהסוף....או בעצם מההתחלה של הסוף, הטבעת ה"סופה":
שנות ה-90 של המאה הקודמת היו אולי השנים הטובות ביותר של ענף הצלילה בארץ, בשנים אלו, ספורט הצלילה הפך כמעט ל"ספורט הלאומי" של ישראל עם כמות המוסמכים הגדולה אי פעם....מה שייצר דוחק גדול על אתרי הצלילה הקיימים והמוכרים בים התיכון ובאילת ופניות רבות הגיעו אל משרדי ההתאחדות הישראלית לצלילה לעשות מעשה!
במקומות אחרים בעולם החלו יזמים להטביע כלי שיט המטרה להפוך אותם לאתרי צלילה מלאכותיים ובארץ רצו גם!
אחד היוזמים המובילים היה גדי בן-זאב, מבעלי מועדון הצלילה רד סי ספורט ושותף בכיר במלון אמבסדור (ים סוף).
גדי בן זאב מספר "הספינה הייתה במבדוק בבסיס חיל הים באילת, ושמעתי שעומדים להשבית אותה. פניתי לחיל הים והצעתי להטביע את הספינה ולהפוך אותה לאתר צלילה". לאחר שקיבלתי אישור עקרוני פניתי להתאחדות הישראלית לצלילה שהיא הגורם היחיד בארץ שמסוגל להפיק פרויקט בסדר גדול כזה, לחבר בין כל הרשויות ולאסוף תרומות "אני עצמי תרמתי לפרויקט עשרת-אלפים דולר".
ההתאחדות הישראלית לצלילה אכן נרתמה לבקשה וע"י חיבור של גורמים נוספים - חיל הים הישראלי, עיריית אילת, רשות הטבע והגנים, מועדוני הצלילה באילת ועוד
יצא לדרך אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של עולם הצלילה הישראלי - אתר צלילה הסטי"ל סופה.
אבל לפני שנספר על הדקות האחרונות בהן הוטבעה ה"סופה" בכדי להתחיל פרק חדש בחייה, נספר את סיפורה המרתק של ספינה זו מיום בנייתה ועד לסיום שירותה בחיל הים הישראלי.
ספינות שרבורג
בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת, לאור התעצמות הכוח הימי המצרי, הגיעו בחיל הים להבנה כי נדרש
להצטייד בספינות בעלות יכולות טכנולוגיות מתקדמות אך בעלות זולה. הידע לבניית ספינות בארץ היה מוגבל וצוות
של אנשי חיל הים שיצאו לחפש בעולם פלטפורמה מתאימה מצאו את מבנה ספינת הסער הגרמנית ה"יגואר"
כמתאימה בדיוק לצרכים של חיל הים המתעצם, אולם לאור איומי מדינות ערב נאלצה ממשלת גרמניה להפסיק את
תחילת בניית הספינות לחיל הים ומדינות אחרות שחששו גם הן דחו את ההצעה הישראלית לבנות ספינות מלחמה בתחומן.
הישועה הגיע מכיוון בעלים של מספנה בשרבורג אשר בצרפת, השילוב של חוסר תעסוקה בשרבורג יחד עם
יחסים טובים בין המדינות הוביל לאישור הפרויקט, והמספנה בשרבורג המשיכה את בניית הספינות על פי
השרטוטים הגרמניים כאשר התוכנית הייתה להצטייד ב 12 ספינות סער.
בסדרה הראשונה יוצרו 3 ספינות מדגם סער 1 שנמסרו לישראל בשנת 1967, אחת מהספינות אח"י מזנק,
הוטבעה בשנת 1998 ע"י ההתאחדות הישראלית לצלילה בכדי לשמש אתר צלילה מול חופי חיפה.
מספנות שרבורג בנו עבור חיל הים גם את הסדרה הבאה של ספינות הסער, 3 ספינות מדגם סער 2 כאשר
הפעם הוסבו ספינות התותחים לספינות טילים.
ששת הספינות הבאות שיוצרו במספנות שרבורג היו ספינות מדגם סער 3, בניהן הייתה גם ספינת הטילים אח"י סופה.
באותם ימים שלאחר מלחמת ששת הימים בה הביסה ישראל את מדינות ערב במתקפת פתע, לחצו מדינות ערב על מדינות העולם להפסיק לספק נשק למדינת ישראל ה"תוקפנית" לחץ שהוביל את הממשל הצרפתי להטיל אמברגו - חרם במסחר בנשק עם ישראל, בדצמבר 1968 הורחב האמברגו הצרפתי וכלל גם את ספינות הטילים שנבנו במספנות שרבורג. ספינה אחת הצליחה לצאת לפני יישומו וחמש ספינות שהיו בשלבי בנייה אחרונים נשארו במספנה. בדצמבר 1969 נסתיימה בנייתה של הספינה האחרונה ומדינת ישראל וחיל הים החליטו להעביר את הספינות לישראל למרות הטלת האמברגו הצרפתי אבל תוך ניסיון לשמירה על חוקי המשפט הימי הבינלאומי ועם מינימום מבוכה לצרפתים.
חילוץ הספינות משרבורג הוסווה כוויתור ישראלי על הספינות ומכירתן לחברה נורווגית לחיפושי נפט במטרה למנוע את האפשרות שהפלגת הספינות תתפס בעיני ממשלת צרפת ומדינות אחרות כמעשה פלילי של מדינת ישראל. במקביל להליך זה בוצעו הכנות למסע ארוך של הספינות לחופי ישראל. בחשאי הוסיפו לספינות מכלי דלק מגומי, צוותים של אנשי חיל הים הגיעו במסווה אזרחי לצרפת ושתי אניות של חברת הספנות הלאומית "צים" גויסו לצורך תדלוק בלב ים.
בחסות חגיגות ליל חג המולד 24-25 בדצמבר 1969 עזבו חמשת הספינות את מספנת שרבורג לעבר חופי ישראל במבצע שכונה בשם "נועה" ולאחר מסע בן 3,154 מיל כאשר בדרך הן מתודלקות ע"י אוניות סוחר ישראליות, הגיעו בשעות הערב של ה-31 בדצמבר אל רציף מספנות ישראל בנמל הקישון.
המבצע הבא בו השתתפה האח"י סופה היה אחד ממבצעי הקומנדו הנועזים ביותר של צה"ל מבצע "אביב נעורים". הייתה זו האח"י סופה שהובילה על סיפונה את הלוחמים וסגל הפיקוד של המבצע שכלל בין השאר את אהוד ברק ואמנון ליפקין-שחק, והנחיתה אותם בחופי לבנון. במבצע זה חוסלו שלושה מבכירי פת"ח, שהופתעו בדירותיהם, כאשר במהלך המבצע חוסלו כ-100 אנשי פת"ח, ופוצצו משרדים, בתי-מלאכה לייצור ותיקון מוקשים, רקטות, תחמושת ונשק, מבצע שנחשב עד היום לאחד ממבצעי הקומנדו הנועזים ביותר בעולם.
במלחמת יום כיפור השתתפה אח"י סופה בפעולות התקפיות, בהטבעת ספינות מצריות בפורט סעיד בה הוטבעו
שלוש ספינות מצריות ופעילות נגד חיל הים הסורי בערי החוף הסורים. ב10 באוקטובר 1973 פעלה בנמל טרטוס
ויום לאחר מכן השתתפה בשורה של פעולות התקפה בחופי סוריה. את שירותה הקרבי סיימה אח"י סופה בהנחתת
כוחות של גולני וצנחנים בחופי לבנון במלחמת לבנון הראשונה. בין השנים 1985 - 1991 הוצאו מהשירות ספינות
הטילים מדגם סער 3. חלקן טובעו באימון מטווח טילים, חלקן נמכרו למדינות זרות ואחת- ה"סופה" זכתה להמשיך
לעשות היסטוריה בתור אתר צלילה מלאכותי בחופי אילת.
מבצע "סופה בים"
מבצע "סופה בים" פתח את אירועי תחרות הצילום התת מימי באילת של שנת 2014 שנערכה בסימן הצדעה
לספינות חיל הים.
המבצע נוהל כמו מבצע צבאי. מטרת המבצע – להיכנס לספר גינס! ואכן, ביום שישי ה-12 בספטמבר 2014
צללו לסופה מספר שיא של צוללים בו זמנית, 270 צוללים בו זמנית. 200 צוללים, 26 מדריכי צלילה, 32 אנשי
הפקה ו-12 צלמים נכנסו למים וצללו לסטי"ל "סופה" בסנכרון מדוייק בכדי לשבור את שיא גינס ע"י שידור ישיר של
הצלילה מתחת למים לחצי מיליון צופים ברחבי העולם.
רגעים אחרונים על פני המים
עם קבלת האישורים להטבעת ה"סופה" כאתר צלילה החלה עבודה מאומצת להכנתה להטבעה, מנועי הספינה פורקו
ומכלי הדלק והשמן נוקו היטב במטרה למנוע את זיהום מי הים ולשמור על ערכי הטבע, בנוסף הוסרו מהספינה כבלים
וצינורות, פתחים ודלתות וכל מה שעלול להוות בעתיד סיכון לצוללים והספינה עברה אין ספור בדיקות וביקורות חוזרות
ע"י גורמים שונים עד אשר התקבלו כלל האישורים ובתאריך ה-11 באפריל 1994 נגררה ה"סופה" מבסיס חיל הים
אילת בהפלגה קצרה לאתר ההטבעה ובתום מבצע מסובך, כאשר רוחות צפוניות חזקות מאיימות לסחוף את הספינה
הרחק מנקודת ההטבעה שנקבעה החלה ה"סופה" לשקוע, כשחרטומה מזדקר אל על היא שקעה אל מתחת לפני
המים ונחתה על הקרקעית בצורה מושלמת.
צלילה לאתר
הגישה לאתר נוחה מאוד ולמרות שעומק הקרקעית באזור ה"סופה" הינו 27 מטרים מדובר ב"צלילת חוף". ה"סופה" נמצאת במקביל לחוף הוויליג' שסמוך למעגן תור ים. מועדון הצלילה מרינה דיוורס צמוד לאתר וניתן לקבל ממנו שירותי צלילה, אולם כל מועדוני הצלילה באילת מספקים שירות הסעה לאתר וניתן כמובן להגיע עם רכב פרטי לחנות בחניה שצמודה לחוף הוויליג' ולהגיע לקו המים שנמצא מס' מטרים מהחניה. בשנים האחרונות בוצעו עבודות פיתוח שכללו הסדרת הכניסה למים בצורה נוחה וכיום קיימת גישה למים גם לנכים בכיסא גלגלים!. קיימות 2 דרכים נפוצות לצלילה לאתר, הראשונה בשחייה על פני המים לעבר מצוף הסימון שקשור לגשר הספינה, בשל הראות המעולה באזור, בהגעה למצוף ניתן בדר"כ לראות כמעט את כל גוף הספינה, העמקה איטית לעבר גשר הספינה ולאחר מכן המשך צלילה באתר. בסיום הצלילה ניתן לעלות חזרה אל מצוף הסימון ולחזור אל החוף בשחייה או לחלופין לנווט את הדרך חזרה אל החוף.דרך שניה ולרוב מועדפת הינה צלילה מקו החוף עד לשבר הספינה.
מנקודת הכניסה למים מנווטים מזרחה באזימוט 105 מעלות, מספר מטרים לאחר הכניסה למים פוגשים במדרון תלול כאשר מדרום ניתן להבחין בבטונדה אליה קשורה הרפסודה
של חוף הוויליג', מתקדמים תוך כדי העמקה לנקודת הציון הבא ב-10 מטר - סלע גדול עשיר באלמוגים ובעלי חיים תת ימיים שמשמש גם כנקד' ציון בדרך חזרה, מהסלע המשך
העמקה באותו האזימוט עד אשר מתוך הכחול מופיעה צלילת של ספינה, מספר טילופי סנפיר נוספים ומגיעים אל סיפון הספינה שנמצא בעומק 24 מטרים.
עם השנים בחרו בעלי חיים ימיים רבים לקבוע בספינה את מקום מושבם וגוף הספינה מכוסה באלמוגים רכים וקשים ובדגים רבים שבחרו בו את ביתם ויש להתחשב בהם כאשר צוללים בצמוד לגף הספינה. קיימים בספינה מספר פתחים אשר מאפשרים צלילה בין המדורים השונים שלה, הכניסה למדורים אלו צרה ולא מומלצת לצולל הלא מיומן ואם בכל זאת בחרתם לחדור אל גוף הספינה מומלץ מאוד להיזהר מבעלי חיים ימיים ארסיים כמו זהרונים, אבנונים, עקרבנונים וכן מקיפודי ים.
בתכנון הצלילה יש לקחת בחשבון את כמות אוויר הנשימה שנדרשת לחזרה בטוחה אל החוף.
ניתן כאמור לבצע עליה מבוקרת אל פני המים (לא לשכוח חניית בטיחות) ומשם לשחות על פני המים חזרה לחוף.
ניתן גם לנווט חזרה לחוף בצלילה, ניווט מדויק יוביל אתכם למפגש חוזר עם הסלע הגדול ב-10 מטרים ומשם חזרה למדרון התלול בו ניתן לבצע את חניית הבטיחות בקלות, חשוב לשמור על איזון ולא לבצע את חניית הבטיחות צמוד לקרקעית שם עלולים למצוא מסתור אבנונים ובעלי חיים ארסיים אחרים.
