לרקוד עם כרישים

לרקוד עם כרישים - מסע צלילות באיים המלדיביים
כתב: ינון שבטיאל
צילום תת-ימי: בעז אבן חן | צילום יבשתי: ינון שבטיאל

פרולוג
בשנות השמונים זכיתי לחיות מספר שנים במושב "נביעות" שבסיני (נואייבה כפי שמוכרת לדור שהגיע אליה לאחר הסכמי השלום עם מצרים). אז ארחנו במושב את חוקרת הכרישים הנודעת פרופ' יוג'ין קלארק. קלראק הסבירה לנו שהכרישים בים סוף אינם תוקפנים כלפי בני אדם, עקב ריבוי הדגה הזמינה והמוכרת להם עוד בטרם למד האדם לפלוש לעומקים בהם מצאו מבטחם. בצלילה הראשונה שלי באיים המלדיביים כשסביבי שורצים עשרות כרישים שאפילו אחד לא טרח לפזול לעברי, הבנתי מייד שלאיים המלדיביים יש שפע כזה של דגה שים סוף "שלנו", כבר אינו יכול לשמש דוגמה לכרישים שבעים...

על  "אטול", "טילות" ו"פארו"
האיים המלדיביים הם קבוצה של 1192 איים המרכיבים את הרפובליקה המלדיבית,זו מדינת ים הממוקמת באוקיינוס ההודי, דרומית מערבית להודו על גבול קו המשווה. שלושה רבעים משטח הרפובליקה המלדיבית הם ים, והרבע הנותר מפוזר על פני האוקיינוס ומופיע בצורת איים.
האיים ממוקמים מעל הרי געש שמקורם מתחת לפני הים, אך רק אחוז אחד מההרים האלה נראים מעל פני הים (FARU). אלה נראים ככל האיים המוכרים לנו מסדרות של צילומי טבע קסומים של איים להם רצועת חול לבנה, עצי קוקוס ירוקים ואוקיינוס כחול. תשעים ותשעה אחוזים מהאיים שקועים במים ואינם בולטים מעל פני הים (ATOLL). זו הקבוצה האטרקטיבית המושכת אליה את שוחרי ספורט הצלילה מרחבי העולם. אוכלוסיית האיים מונה כ-300 אלף נפש, השפה היא בליל של ניב מלדיבי מקומי ,הינדו, סינגלית  ופורטוגזית. ענפי הכלכלה העיקריים הם התיירות וייצוא שימורי דגי טונה שנראים בכמויות מדהימות בנוף התת-מימי. החלק המעניין בסקירה זו שמדובר במדינה מוסלמית, שברחובותיה המועטים כמו במאלֶה-  עיר הבירה, נראות נשים רעולות פנים ומסגדים מפוארים מהם בוקע קולו של המואזין שמזמין את הציבור לתפילה (התמונה הסוריאליסטית ביותר בהקשר זה הייתה לעגון בלב ים, סמוך לאחד האיים, ולהתעורר לקול קריאתו של מואזין שקרא לתפילה לתושבי האי שכל גודלו כעשרים מ"ר).
המבנה הגיאוטופוגרפי של האיים המלדיביים, מתחלק לשלוש קבוצות הקבוצה הראשונה היא קבוצת המיעוט וזו קבוצת האיים הבולטים מעל פני הים וגובה פני השטח המקסימלי שלהם כ-2.5  מ'. קבוצת איים זו אף היא מחולקת לשלוש קבוצות האחת איים עליהם חיה אוכלוסייה מקומית, השנייה  איים שהם RESORT כלומר שמורה בבעלות פרטית עליה ממוקם  בית מלון בדרגה גבוהה והקבוצה השלישית הם איים הנקראים DESERT שמשמעותם איים בלתי מיושבים שעליהם ורק עליהם ניתן לעלות לביקור. כל יתר הקטגוריות מחייבות תיאומים ותשלומים.
הקבוצה השנייה של האיים נקראים GIRI בקטגוריה זו מונים איים שפני השטח שלהם כלומר פני שונית האלמוגים נמצאים בגובה של 2–4 מ' מתחת לפני הים ועל כן ניתן לראות לעיתים בלב הים משברים של גלים המתנפצים על השונית הנעלמה.
הקבוצה השלישית נקראת THILA אלה שוניות אלמוגים שפסגתם מתחת למים נמצאת בגובה של  5 – 8  מ' מתחת לפני הים  שני סוגי השוניות האלו מקיימות מערכת חיים תת-מימית שהיא מהעשירות בעולם.
מבין חברות התיירות הרבות בחרנו, למזלנו הטוב, בחברה בשם DREAM MALDIVES. חברה זו, בבעלותם של 4 צעירים: שתי נשים איטלקיות ,העונות לשם ג'ודי וסטפניה -מדריכות צלילה מקצועניות, עד כדי קנאה ושני מקומיים העונים לשם עלי וחסן  בעלי תודעה תיירותית מעוררת התפעלות.   הארבעה בעלים של  2 ספינות האחת עונה לשם PRINCESS LARA והיא ספינת בית מלון צף ברמת חמשה כוכבים, ואילו הספינה השנייה המכונה SOUTHERN CROSS, היא ספינה ברמת הידור עממית יותר אך מספקת לכל מי שמטרתו צלילות ולא מותרות. לשתי ספינות האם צמודות סירות שרות (נקראות בשם "דוני"). שהן למעשה הסירות עליהן מתרחשת כל פעילות ההכנה לצלילות, ממילוי הבלונים ועד חלוקת פלחי אגוזי קוקוס לעולים מהצלילה המרתקת.  הדבר החשוב יותר שטמון ברעיון סירות השרות הוא שבעוד שספינות האם  עלולות לגרום בהתקרבותן לשוניות התת-קרקעיות לפגיעה אקולוגית, הרי שהסירות הקטנות בוודאי פוגעות פחות. מאחר שחבילת הצלילה, מחושבת לפי שבוע, וטיסות השכר מרחבי העולם יוצאות בימים שונים, מעמידה חברת הצלילה סירה מהירה משדה התעופה של מאלֶה (אכן, אל שדה התעופה אליו וממנו מגיעים בסירה!) הישר לספינה הנמצאת בלב הים.

סירת המרוץ יצאה ממש משערי שדה התעופה ותוך שעה וחצי של שיוט מהיר הגענו לספינת האם שלנו הלא היא SOUTHERN CROSS. את פנינו קיבלו שתי המדריכות ג'ודי וסטפניה, לא יספיקו שמות התואר לשרטט את נעימותן, מקצועיותן התחשבותן וטיפולן בצוללנים: לפני כל צלילה נערך על ידן תדרוך בשפות המיוצגות על פני הספינה. שלוש פעמים ביום  צוייר על גבי לוח אתר הצלילה באופן סכמתי, העומק המירבי אליו נצלול, הבעיות הניצבות באתר זה שעיקרן זרמים תת-קרקעיים העלולים לנוע במהירות של 5  ק"מ בשעה!, נוהלי חירום וסימנים מוסכמים מתחת למים, והעיקר בדיקה קבועה של כל אחת מהמדריכות את תנועת הזרמים וכיוונם באופן אישי ומעשי.  הדבר נעשה באופן רוטיני: בהגיע ה"דוני " לאזור הצלילה. חובשות השתיים מסכה וסנפירים בלבד מזנקות מהסירה משני צידיה, נעלמות מתחת לפני הים, יוצאות כעבור דקה ארוכה מתארות את כיוון הזרם שראו ואת מהירותו, מתייעצות זו עם זו , מקבלות החלטה ורק לאחר מכן עוטות על עצמן את ציוד הצלילה ומובילות את הצוללנים למעמקי הים.

אתרי הצלילה
אתרי הצלילה המבוקשים ביותר פרושים בין שתי קבוצות של "אטול" בין –MALLÉ AT0LL   לבין ARI ATOLL,  בין שתי גזרות אלו  שוכנים אתרי צלילות שמוגדרים בצדק רב מהיפים בעולם, אם לא למעלה מזה. במסגרת כתבה זו בחרתי להביא 4 תיאורים של אתרי צלילה מתוך 16 אתרים בהם צללנו במהלך שבוע ימים, להמחשת עוצמת החוויות והאטרקציות:
 באתר PARADISE ISLAND  שמצפון לMALLE   זכינו לצפות בעומק של 25  מ' בלהקה של מנטות בעלות מוטת כנפיים של כ- 7  מ'. מעבר למחזה המרשים ורב ההוד של מטוסי קונקורד שמרחפים מעל לראשך במרחק נגיעה, היה המידע של ג'ודי וסטפניה לגבי הימצאותן של המנטות במקום ובעומק הנכונים, מדויק באופן מעורר התפעלות. ההנחיות לרדת לעומק 25  מ' בדיוק, להיצמד לאלמוגים ולהמתין בשקט (!) עד שהמנטות תגענה, היו לעניין. האזהרות מעוצמת הזרם ובחירת האלמוגים היציבים לאחוז בהם,  הוכיחו שהתדרוך על ספינת האֵם היה במקום. לולא היינו ערוכים לקראת עוצמת הזרם, היה זה מרחיק אותנו מהאתר מאות מטרים... המנטות מופיעות בלהקות או בזוגות גודלן והרושם העז שהן מותירות אצל הצוללן המרוחק מהן בטווח נגיעה, היא חוויה שלא תשכח.
את נחת זרימתו של הזרם במלוא עוצמתו ספגנו באתר הצלילה VILLIARU GIRI  מדובר באתר  צלילה מרהיב ביופיו ובשפע הדגה שמקיפה את שוניותיו. ה"דג" הבולט  באתר הוא הכריש שחור הסנפיר. הסיבה שלמקום זה מתקבצים כל כך הרבה דגים היא הזרמים העזים הפוקדים את האתר. הזרם מביא עימו שפע של פלנקטון, הדגים ניזונים מהפלנקטון ואילו הכרישים זוכים לשדות צייד משובחים. לאחר הכנה מדוקדקת של שיטות ההתמודדות עם הזרם קפצנו מ"הדוני" ומייד צללנו לעומק  30 מ' תוך כדי פימפום מהיר ומלחמה בזרמים שבאופן מיידי החלו להסיט אותנו מהשונית.  בעומק 30  מ' נאחזנו בשונית בכל כוחנו נושמים במאמץ, מבוהלים קמעה מפעימות הלב המוגברות ונרגעים רק לאחר שרואים את ג'ודי משייטת מול הזרם תוך שהיא נועצת אצבעות ידיה בחללים של האלמוגים, מרחפת בינינו ומרגיעה במבט עיניה באיתות מהיר של כף ידה ומבקשת שננוח. התמורה הגיעה ברגע שהגוף נרגע מהמאמץ  וצריכת האוויר הדחוס חזרה לסדרה ואז מטרים ספורים מאיתנו אל מול הזרם העז שייטו בנחת מעושה עשרה כרישים שחורי סנפיר זוכים לניקוי מדגי נקאי שונים ונהנים מהזרם המכה בסנפיר הגב שלהם. ההיחלצות ממעמקי הים הייתה תוך כדי היסחפות עם הזרם, עלייה מבוקרת ושחרור מצוף אדום שרק בזכותו יכלה ה"דוני" למצוא אותנו רחוקים ממקום הצלילה מאות מטרים (בכלל מצוף אישי הוא פריט חובה לכל מי שצולל באיים המלדיביים, הסיכוי להישאר, בלתי נראה, בים הפתוח, ללא המצוף, גבוהים ביותר).

במשך הלילה חצתה ספינת האם את הקו הדמיוני בין  ATOLL MALE  ל-KIRI ATOLL  היעד MAVARU KANDU אזור בו נצפה יותר מפעם אחת כריש הלוויתן.  כריש הלוויתן זו המפלצת הבלתי מזיקה הגדולה ביותר בעולם. גודלו המרבי של הדג עשוי להגיע ל- 18  מ'. פיו עטור ב-3000 שיניים זעירות שתפקידן לסנן 6000 ליטר מים בכל שעה ולהותיר בלוע הפעור את טונת הפלקנקטון הנדרשת להזנת גופו הגדול. עם בוקר כבר עמדו על סיפון ספינת האם ג'ודי וסטפניה תרות במבטן את מרחבי האוקיינוס מאופק לאופק, נעות מקצה אחד לקצה השני של הספינה ומכריזות בקול בטוח "להתכונן". מאחר שהחיה צפויה להיות בעומק רדוד באופן יחסי נדרשנו להתכונן רק לצלילת שנורקל. למרות הדריכות לא היינו מוכנים לצעקה הפתאומית שפרצה מפיה של ג'ודי  וכהרף עין זינקה בת הים מהספינה וצללה לצד הספינה. אחוזי אמוק קפצנו אחריה, הים בלע אותנו, המים היו צלולים אך דבר לא נראה למעט הכחול העמוק שקרני שמש נשברו לתוכו. חיפשתי את ג'ודי מתוך ידיעה שרק מי שישחה לידה עשוי לזכות במפגש המופלא הזה. בעודי מחפש את ג'ודי ראיתי מולי תמונה עליה כבר כתבו סופרים ומשוררים את הביטוי הדם קפא בעורקי: לוע ענק פעור שט מולי והוא מרוחק ממני כ-3  מ'. מוחי סרב לשדר שמדובר בחיה צמחונית ובעוד האינסטינקט גורם לי לנוע הצידה בבעתה, וכריש לוויתן מנומר, כ- 15  מ' אורכו חלף לצידי מכה בעדנה בסנפיר האחורי שלו מתרחק ומייד עורך סיבוב ושב לכיווני. זה היה הרגע להתעשת ופשוט לדהור אחריו. לא הייתי צריך להתאמץ הרבה, הייצור היפיפה כבר שם לב למהומה הרוחשת סביבו במים, סובב את כל קבוצת הצוללנים פעם ופעמיים, מאפשר לנו לראות בבהירות רבה את כל גופו הענק והעניק לנו חוויה שלא תשכח.

את אתר הצלילה הבא אני מבקש להקדיש לצוללני השנורקל, לא רק שהאיים המלדיביים מתאימים גם לחובבי השנירקול, הרי שיש אתרים שבהם החמושים במסכה ובשנורקל רואים ללא ספק תמונות רחבות יותר מצוללני העומק. שלוש פעמים העדפתי את השנירקול וזכיתי לראות מראות מרהיבים ששותפי שירדו לעומק לא ראו. באתר RADHDHIGGAA THILA   שנירקלנו מסביב ל-  THILA עגולה שאורכה כ-300 מ'. מתחתנו בעומק של כ- 5  מ' ראינו את חמודות האוקיינוס ההודי: אלפי ואולי מיליוני דגים צבעוניים מסוגים הידועים לנו ממשפחת הקיסריים ההדורים, חניתנים, פרפרונים, דפדופים, בתרנים, כוכבי ים, אלמוגיות הפסים השחורות, תפארנים, אימפרטור הקווים, פזיות, דקרים, אבובונים, ברקנים, נפוחיות, פנינונים נקודים וראשי צלופחים שהעזו לשלוח את צווארם הארוך מבעד למסתור האלמוגים - מרק דגים חי תוסס ומשייט  בשלווה חרף הפטרולים העקשניים של כרישי השונית, ולהקות של ברקודות - והכל במקום אחד. השונית עצמה הייתה מורכבת מאלמוגי אבן בצורת קערות ענק ביניהם נראו אלמוגי מוח, אלמוג האש (בצבע ירוק!) והשיח, על חלקם מושבות של גורגוניות ושטיחים של שושנות ים. לא הסתיים המסע הקסום אלא לאחר שעקבנו שעה ארוכה אחר צב ים שנגס בתיאבון רב  בשונית.

אפילוג
השבוע הסתיים ביעף ושיגרה במעמקים לא אובחנה, כל אתר וייחודו, כל אתר והמיוחד שבו. סירת מרוץ הוזמנה להחזירנו ל MALLE  שוב הפלגה מהירה במרחבי הים הפתוח והגעה ליעד לאחר כשעתיים. נותר לנו מספיק זמן לסייר בעיר הבירה. הבאנו את החפצים לשמירת חפצים בשדה – אדם שתמורת 3$ למזוודה עומד ושומר על חפציך ללא הגבלת זמן (!). יצאנו לשיטוט ברחובותיה של MALLE, העין צדה מספר אתרים מענינים: האחד המסגד העתיק המנציח את הכיבוש המוסלמי של מאלֶה במאה ה-12 – 13 לספירה. לצידו נמצא קברו של  הסולטאן איסכנדר, מי שנחשב לבונה הגדול של מאלֶה במאה ה- 17 . סמוך למסגד הישן הוקם לאחרונה מסגד חדש שהשלט שלו מעיד שמדובר במרכז האיסלאמי של מאלֶה. זהו  מבנה חדש ומפואר שצריח המואזין שלו גבוה במיוחד, ומאיר בלילה למרחקים. אתר נוסף או מבנה מפואר אחר הוא מבנה גדול שמנציח את ה-"שהיד חוסיין".  למודאגים בקוראים נספר שמדובר בשהיד שעמד בגבורה מול מתקפה של קבוצת טרוריסטים טאמיליים שנערכה במקום בשנות השמונים של המאה הקודמת. האתר הססגוני ביותר הוא שוק הדגים הרוחש ככוורת בעיקר בשעות הלילה המאוחרות, אז מגיעים לשוק תושבי מאלֶה לערוך את הקניות החביבות עליהם – כל סוגי הדגים ופירות הים שרק ניתן להעלות על הדעת.  ההגעה לשדה התעופה היא כמובן בסירת אוטובוס ציבורית היוצאת מדי 10 דק' מרציף מס' 2 בנמל הדייג היישר למסלולי ההמראה בשדה התעופה של מאלֶה - בירת האיים המלדיביים רפובליקת הצלילות המרשימה.