יוסקה גלילי - מחלוצי הצלילה והארכיאולוגיה הימית בישראל, הלך לעולמו

מילים לזכרו ולציון פועלו
יוסף (יוסקה) גלילי, בנם של שמעון ונעמי, נולד בטבריה לחוף הכינרת בשנת 1926, דור שלישי בארץ ישראל ובן למשפחה שעסקה בדיג בכינרת.
 כילד, חווה את השיטפון בטבריה בשנת 1934 ולאחריו עברה המשפחה לנשר, בחיפושים אחר מקורות פרנסה. המשפחה, שהתברכה בארבע בנות ושלושה בנים, חיה בצריף קטן שנבנה ליד המחצבה של בית החרושת למלט נשר. משחר נעוריו סייע יוסף לפרנסה וכילד השכים קום ולפני לכתו לבית הספר כדי למכרר עיתונים וביצי תרנגולות שגידלה המשפחה בלול בחצר הבית.
יוסף התברך בכישרון טכני נדיר וכבר בצעירותו, עת עבד כחניך במפעל המלט בנשר, הצטיין וכישוריו הפכו לשם דבר. לא היה אתגר טכני שלא פתר, אם היה צורך לחרוט גלגל שיניים קוני ספיראלי לתיבת הילוכים של מכונית, או לקדוח נקב בקוטר שלושה מילימטרים ואורך מטר בציר של טורבינה, ידעו כולם את הכתובת: יוסקה יפתור את הבעיה.
אם היה צורך לנדנד את המיטה של תינוק בכדי להרדימו - יוסקה בנה מכשיר מיוחד שעושה זאת, אם היה צורך לכופף לוח זכוכית או לחרוט וללטש עדשות למצלמה, יוסקה נרתם לאתגר ועשה זאת.

בשל כישוריו הטכניים השתתף יוסקה בייצור חשאי של תת-מקלעים מסוג "סטן" בתקופת המנדט הבריטי. במלחמת השחרור נלחם ביחד עם חבריו מגדוד 21 והשתתף בקרבות לשחרור חיפה, תל חנן ושחרור עכו והגליל ובמהלכם נפצע. עם הקמת צה"ל השתתף יוסקה בקורס קצינים ושירת בצבא כמפקד במלחמת השחרור, במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה. לאחר מכן המשיך לשרת בהתנדבות כסגן אלוף במילואים עד שהגיע לגיל 70. לזכר חבריו שנפלו בקרבות מלחמת השחרור הפיק יוסקה, ביחד עם חבריו, ספר המתעד את פעילות גדוד 21 והקרבות בהם השתתף.
ביחד עם שני אחיו הקים יוסקה מפעל לייצור מקררים וביחד עם כרמלה, רעיתו, שליוותה אותו בנאמנות מבית הספר היסודי ועד יומו האחרון, הקים משפחה  לתפארת.

במהלך חייו הבוגרים מצא זמן ללמוד אמנות ועיתונאות, צייר מאות ציורים ופרסם עשרות כתבות על ארכיאולוגיה ימית ונושאים ימיים. כבוגר קורס מאמני טניס במכון וינגייט אימן יוסקה ילדים ונוער והקים דורות של שחקנים.

הקמת האגודה למחקר תת-ימי בישראל
בתחילת שנות הששים, ביחד עם אחיו משה גלילי, חבריו הצוללים הקיבוצניקים בוגרי חיל הים אבנר רבן ז"ל, שוקה שפירא וחיים סתיו והארכיאולוג אלישע לינדר ז"ל, ייסד יוסקה את האגודה למחקר תת-ימי בישראל. האגודה הקימה סניפים בכל רחבי הארץ וערכה מחקרים ארכיאולוגיים תת-ימיים בקיסריה, עכו, עתלית, דור, חופי סיני ואי האלמוגים. כצלם והאחראי הטכני של האגודה קיטלג יוסקה במשך עשרות שנים את החומר המצולם וייצר ארכיון מאורגן בסדר מופתי של סרטים, נגטיבים, צילומים וחומר כתוב המתעד את פעילות האגודה והמחקר הארכיאולוגי התת-ימי בישראל. עד יומו האחרון עסק יוסקה בעדכון החומר התת-ימי המצולם ואף הספיק להפוך מאות קלטות, סרטי צילום ואלפי נגטיבים ושקופיות לפורמט דיגיטלי עדכני במכשירי המרה וסריקה שבנה בביתו. ביתו הפך למוקד עלייה לרגל לחוקרים שביקשו לחקור ולפרסם את התרבות הימית של ארץ ישראל.

יוסקה החל בכתיבת ספר המתעד את פעילות האגודה למחקר תת-ימי והחפירות והמשלחות בהן השתתפה. במסגרת זו ראיין עשרות חברים, אסף אלפי מסמכים ותמונות וכתב מאות דפים. את עבודת הכתיבה והעריכה של ספר האגודה לא הספיק יוסקה להשלים ואנו, בני משפחתו, חבריו וממשיכי דרכו, מקווים להשלים מפעל זה, המתעד חלק חשוב וחלוצי בפעילות הצלילה בישראל. 

הקמת ההתאחדות לצלילה
יוסקה היה בין מקימי ההתאחדות הישראלית לצלילה, והיה מיוזמי ומנסחי חוק הצלילה הספורטיבית בישראל. במועדון אקווה ספורט באילת, בראשותו של וילי הלפרט, השתתף בקורס מדריכי הצלילה הראשון בארץ. לאות הוקרה על פועלו ותרומתו לצלילה בישראל זכה יוסקה במגן ההתאחדות לצלילה, בדמות דולפין וצולל, שעיצב שלמה כהן, והיה גאה בו מאוד.

חפירות תת- ימיות בכפר הניאוליתי עתלית ים
בשנות השמונים והתשעים ריכז יוסקה את המערך הלוגיסטי, הארגון, התיעוד והצילומים של משלחות החפירות בכפר הניאוליתי המוצף בעתלית וסייע בכתיבת המחקר המקיף המסכם שני עשורים של חפירות בכפרים המוצפים בחוף הכרמל.

בניית ארגזי איטום למצלמות תת ימיות
משנות הששים עברה טכנולוגיית הצילום וההסרטה תהפוכות וגלגולים. מסרטי צילום של 16 מילימטרים ומסרטות מגושמות הנטענות עם קפיץ, לסרטי שמונה מילימטרים, סרטי סופר שמונה, סרטי וידיאו בתה-מקס, וידיאו הי-שמונה ווידיאו בתה-קם ועד למצלמות הדיגיטאליות המודרניות. מסרטי סטילס בפילם שחור לבן, לפילם צבעוני ולצילום דיגיטלי. יוסקה השכיל להתאים את צילומיו  התת-ימיים לכל התהפוכות האלו ובכל פעם בנה האוזינג (ארגז אטום לצילום תת-ימי) מתאים למצלמות החדשות. את התמונות נהג לפתח במעבדת צילום שהקים בביתו ואת תיבות האטימה, ומתקני התאורה בנה בבית המלאכה במרתף ביתו. ההאוזינג הראשון שנבנה בשנות הששים היה עשוי מעץ בוק עם ציפוי פוליאסטר. ארגזי איטום אחרים נבנו מפרספקס או אלומיניום. אפילו את העדשות הרחבות למצלמות התת-ימיות חרט יוסקה וליטש בעצמו.  

יוסקה היה איש רב פעלים וכישורים, אך יותר מכל התארים הוא אהב את התואר "סבא יוסקה" והיה גאה בו מאוד. בצילום המצורף נראה יוסקה עם בנו ונכדו בחוף אילת, שלושה דורות של צוללים.

מורשתו ופועלו של יוסקה נטועים בכל פינה בארץ, תמונותיו ניבטות אלינו מן הקירות, עבודות אמנות המתכת והעץ שיצר מדברות אלינו מכל פינה, הצילומים שצילם באמצעות המצלמות שבנה מתעדים כל פינה בארץ ישראל ועל קרקעית הים ומופיעים באלפי כתבות, מאמרים מדעיים וספרים העוסקים בהיסטוריה של ארץ ישראל ובארכיאולוגיה תת-ימית.

ביוסקה היה שילוב נדיר של אב מסור, חבר נאמן ומורה מוכשר. נזכור ונכבד את זכרו.

ממשפחתו, חבריו, שותפיו לדרך ובנו אהוד.