בטיחות בדחיסת מיכלים

לאחרונה פורסם סרטון שצולם ע"י מצלמת אבטחה של מועדון צלילה בדרום הארץ בו נראה אירוע של "התפוצצות" מיכל צלילה בעת דחיסה. מבלי להיכנס לפרטי התחקיר שעדיין בעיצומו, הממצאים הראשוניים הנם כי מדובר במיכל פלדה שעבר בדיקה הידרוסטטית לפני כשנה, כלומר "המיכל בתוקף". אולם בתחתית המיכל התפתחה קורוזיה מתחת ל"מגף" הגומי, הקורוזיה איכלה חלק ניכר מעובי דופן המיכל ובתהליך הדחיסה, לחץ האוויר פרץ את דופן המיכל שאוכלה.

אירועים דומים כבר קרו בארץ. בין המפורסמים שבהם, פציעה של צולל שמיכלי הצלילה שלו התפוצצו בעת שהוציא אותם מרכבו (הנפגע זכה בתביעה משפטית שהגיש כנגד יצרן המיכלים בצרפת) קישור, פציעת בעלים של מועדון צלילה ותיק מפיצוץ מיכל בעת דחיסה, פציעה שגרמה לו לנכות, ובימים אלה אף מתנהלת תביעה כנגד תחנת דחיסה צפונית בה אירע פיצוץ מיכל שגרם לפציעת לקוחות - קישור.

מאירועים אלה ואירועים אחרים שהתרחשו בעולם ניתן ללמוד לא מעט.

בשורות הבאות אנסה לתת מס' המלצות שכדאי שכל אחד ואחת מאתנו יישם, בעיקר אם הוא דוחס מיכלים.

קיימות 3 רמות של בדיקת מיכל צלילה

1. בדיקה חיצונית- מבוצעת בעת קבלת/מסירת מיכל, בדיקה פיזית כללית, ובדיקה שלא נשמעת דליפה מהמיכל.
2. בדיקה לפני דחיסה.
3. בדיקה תקופתית - בדיקה ויזואלית שנתית ובדיקה הידרוסטטית כל 5 שנים.

כל אחד יודע שאין לדחוס מיכל שהבדיקה ההידרוסטטית שלו אינה בתוקף, אולם רובנו לא יודעים כי רוב המיכלים הנפסלים לשימוש, נפסלים בבדיקה ויזואלית ולא בבדיקה הידרוסטטית.

בדיקה ויזואלית הינה בדיקה תקופתית, המבוצעת ע"י אדם שהוכשר לכך. אחת הבדיקות הבסיסיות שיבצע הבודק הינה בדיקת ההטבעה שעל גבי צוואר המיכל.

כאשר מדובר במיכלי אלומיניום, ידוע כי קיימת סדרה של מיכלי אלומיניום שיוצרו מסגסוגות 6351 עד סוף שנות ה-80, ואירעו בעולם עשרות התפוצצויות של מיכלים מסוג זה. אומנם מדובר בעשרות אירועי התפוצצות ביחס לכמות גדולה מאד של מיכלים שיוצרו מסגסוגת זו, אולם פיצוץ כזה עלול להרוג או לפצוע קשה וכן להרוס מועדון צלילה - קישור.

לא צריך לעבור הכשרה כדי לזהות מיכל כזה. מספיק לבדוק מהי שנת הייצור של המיכל (שנת הבדיקה ההידרוסטטית הראשונה), ואם הוא יוצר עד שנת 1989, יש לבצע לו בדיקות מיוחדות. מיכל כזה נדרש לעבוד בדיקת אל-הרס בשיטת זרמי המערבולת לאזור צוואר המיכל לפני שמחזירים אותו לשימוש חוזר. היות שאין בארץ מכשיר זמין מסוג זה.... עדיף לפסול את המיכל משימוש.

בדיקות נוספות ומקצועיות יותר יכללו בדיקת תבריג המיכל והברז, מצבו הפיזי של המיכל בחלקו החיצוני והפנימי ועוד. 

עם מיכלי פלדה המצב קצת יותר פשוט. לא מוכרות בעולם סדרות חשודות, אולם מיכלי פלדה נוטים להחליד, ומכיוון שתחתית מיכלי הפלדה קעורה, נהוג להשתמש במגף פלסטי בכדי לייצב אותו מחוץ למים. מגף פלסטי כזה

(ובחלק גדול מהמקרים גם רשת הגנה למיכל) צובר רטיבות באזור תחתית המיכל, רטיבות הגורמת לקורוזיה. מכיוון שרוב בעלי המיכלים לא טורחים להסיר את המגף לייבוש, מיכלים אלה עלולים להיות חשופים לקורוזיה של שנים, שתשחק את עובי דופן המיכל ותקטין אותה.

בבדיקה שנתית על הבודק להסיר את המגף, לבדוק אם יש קורוזיה ומהי חומרתה ולטפל בה - או לפסול את המיכל.

מיכל שעבר בדיקה הידרוסטטית עלול להיות נתון למפגעי קורוזיה מספר שנים ואם לפני הדחיסה נבדוק רק את תוקף הבדיקה ההידרוסטטית, הרי שאנו מסכנים את עצמנו.

לאחרונה למדתי על בדיקה פשוטה נוספת למיכל פלדה, בדיקה בהקשה. לפני דחיסת מיכל פלדה יש להקיש עליו עם מוט עץ ולהקשיב. מיכל תקין ישמיע צליל פעמון, מיכל שחדרו אליו נוזלים ישמיע צליל עמום. במקרה כזה אין לדחוס את המיכל, יש לרוקן את המיכל, להסיר ממנו את הברז ולהציץ פנימה.

הרכבה לקויה של ברז למיכל:

ידועים 2 מקרים שקרו בארץ של הרכבת ברז עם הברגה M25 למיכל עם הברגת 3/4. הברגות אלו נראות דומות לעין הלא מקצועית וטכנאים לא מנוסים שהרכיבו ברזים אלו ונתקלו בהתנגדות מסוימת בעת הרכבתם, פשוט השתמשו ביותר כוח כדי "לשכנע" את הברז להתברג עד הסוף. תחת לחץ גבוה הברז מתנתק ועף בעוצמה. שני האירועים המוכרים לנו בארץ הסתיימו בנס ללא נפגעים בנפש, אולם בעולם מוכרים מקרי פציעה ומוות כתוצאה מהרכבה לקויה של ברזי צלילה.

בטיחות בתחנות דחיסה

ראשית מומלץ לסמן את אזור תחנת הדחיסה כאזור שהכניסה אליו אסורה למי שלא הוסמך לכך, כולל תיחום אזור פנל הדחיסה.

מומלץ לאבטח את צנרת הדחיסה כך, שבעת "הצלפה" תוגבל תנועת הצינור. את הצנרת הקבועה מומלץ לקבע כל כחצי מטר מאותה סיבה.

מומלץ להוסיף שסתום סגירה מהירה בקו הדחיסה הראשי. את השסתום יש להתקין במרחק מעמדת הדחיסה כדי לאפשר ניתוק הלחץ בחירום (בדומה למפסק זרם ראשי).

וחשוב מאוד שהצוות שדוחס ידע מה הוא עושה ויהיה מוסמך לכך.

 קצב דחיסה - אל תמהרו, בעיקר בעת שימוש "בבנק אוויר":

• אוויר - לא יותר מ psi/min 300-600 (21-41bar)
• ניטרוקס - לא יותר מ psi/min 200 (14bar)
• חמצן - לא יותר מ psi/min 60 (4bar)

בנוסף, מיכלים שנראה כי נחשפו לחום גבוה, למשל מיכלי שנצבעו בצביעה בתנור, או שיש עליהם סימני פיח – לא לדחוס.

מיכלים שנראה כי ספגו מכה חזקה - לא לדחוס.

מיכלים עם קורוזיה חריגה - לא לדחוס, מיכלים אלו יש להעביר לבדיקה ע"י טכנאי שהוסמך לכך.

מחבר מאמר זה הינו מדריך מוסמך של ארגון PSI-PCI דרכו הוסמכו בשנים האחרונות לא מעט בודקים מוסמכים - קישור.

למאמר זה הוספתי צילומי מסך של שקפים מערכת ההדרכה להכשרת דוחסים של ההתאחדות הישראלית לצלילה. לאור האירועים החריגים בתחום זה בשנים האחרונות החלטנו להרחיב את שיעור המדחסים (שיעור ציוד) של קורס 3 כוכבים ולהפוך אותו להתמחות דוחסים שתתאים גם לעובדי מועדון שאינם צוללים.