דף פנימי - תמונת אווירה

פלסטיק ימי – סיכום הפסולת הימית הבינלאומי השישי

מאת: גליה פסטרנק

 

בשבוע האחרון התקיים כנס הפסולת הימית הבינלאומי השישי, שאורגן על ידי תכנית איכות הסביבה של האו"ם (UNEP) והסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ואטמוספירה (NOAA), בסן דייגו שבקליפורניה, בהשתתפות כ-700 נציגים מ-50 מדינות. אני הייתי הישראלית היחידה (פרט לניר שעובד כבר למעלה מ-20 שנה ב-NOAA), והגעתי כנציגת אוניברסיטת חיפה וההתאחדות הישראלית לצלילה.

הכנס הקודם היה בדיוק לפני 7 שנים בהוואי, והיווה נקודת פריצה, כשבסיומו פורסם מסמך "אסטרטגיית הונולולו" שהגדיר את הפלסטיק בים כבעיה בינלאומית חמורה, וקרא למדינות העולם לקחת אחריות על הפחתת ייצור הפלסטיק וניהול פסולת נכון יותר, וכן לחקור את כמות הפסולת בים ובחופים, כדי שנוכל להעריך את היקף הבעיה.

ואכן הרבה השתנה בשבע השנים האחרונות. מאות עבודות נעשו ונעשות עדיין על פסולת הפלסטיק בים, מאות חוקים חוקקו בעולם כדי להפחית את השימוש בשקיות ניילון, בקבוקים, קשיות שתיה ועוד מוצרי פלסטיק המשמשים אותנו לזמן קצר ואז נזרקים, ואפילו חברות הפלסטיק וחברות המזון הגדולות הבינו שהן צריכות להפחית את טביעת הרגל האקולוגית שלהן, ולצמצם את ייצור הפלסטיק, למחזר יותר ולחפש חלופות.

 

לשחות בים של מומחים לפלסטיק

מבחינתי הכנס הזה היה ארוע שחיכיתי לו הרבה זמן. והכנס ענה על הציפיות ועוד. הכנס כלל עשרות הרצאות שהתחלקו לחמישה מושבים במקבלים, כך שאי אפשר להיות בכולם, אבל התמקדתי דווקא אלה שדנו בפתרונות ודרכים להניע את הציבור לפעול להפחתת פסולת. אבל מושבים נוספים דנו בשיתופי פעולה מדעיים ובידע שנאסף בעולם. ההפסקות נתנו הזדמנות לתקשר, לחלוק רעיונות וליצור שיתופי פעולה.

בפגישת הפתיחה הוזמנו לתקשר אחד עם השני. אז כבר ביום הראשון גייסתי את החוצפה הישראלית שלי וניגשתי לשר לאיכות הסביבה של סיישל, וסיפרתי לו שהייתי שם לפני שנתיים ואחרי שהחמאתי לו על מדיניות התאורה המועטה שלהם, שמאפשרת להנות מאור הכוכבים (הלוואי עלינו), אמרתי לו שהם צריכים לשנות את האופן שבה ספינות התיירות שלהם פועלות, אחרת לא יישארו שוניות להנות מהן; דיברתי עם חוקרים אחרים שהערכתי את עבודתם, ובאותה מידה ניגש אלי ללחוץ את ידי סטודנט מברזיל שביסס את עבודת המסטר שלו על שיטת המדידה שלנו במדד חוף נקי (הוא אשכרה אמר שלפגוש אותי זה כמו לפגוש כוכב רוק); ניגשתי לחוקר שרק לאחרונה הגיש חוות דעת די קטלנית על מאמר מדעי שהגשתי (אבל שהוא הציע כן לקבל כי המחקר היה חשוב ומענין), והוא אמר שהוא היה בטוח שאני לא ארצה לדבר איתו לעולם, אבל אני אמרתי לו שלמרות שבהתחלה רציתי לרצוח אותו, הטיוטה הבאה של המאמר אכן הרבה יותר טובה בזכותו; פגשתי יזמים של פרויקטים כמו "יולי נטול פלסטיק" ו-"קח 3" האוסטרליים והבעתי את הערכתי לעבודה שלהם והחלפנו חוויות. ואפילו קיבלתי נשיקה מקפטן צ'ארלס מור, שהוא ממובילי המחקר של הפלסטיק בים הפתוח.

 

הפחתת השימוש בפלסטיק חד פעמי

מתוך הבנה שאחת הדרכים שבהן כל אחד יכול לתרום להפחתת זיהום הסביבה בפלסטיק, הכנס היה בסימן "אפס פסולת" ומשתתפי הכנס התבקשו להביא איתם בקבוקי שתיה לשימוש רב פעמי. ואכן, אני לא זוכרת מתי ראיתי מבחר גדול כזה של בקבוקים וכוסות לשתיה חמה. בנוסף, קיבלנו כוס מתכת לשתיה קלה, וכשהוגשו ארוחות בחוץ, האוכל נארז בקופסאות קרטון שהוגשו לנו בשקי בד שכובסו לאחר הארוחות, וחולקו לנו לאחר הכנס. כל האוכל שנשאר בכנס נתרם. אני הבאתי איתי כוס ובקבוק, והכל היה בסדר כל עוד אכלנו במלון (שגם הוא מנסה להפחית את כמות פסולת הפלסטיק שהוא מייצר), אבל בסוף הכנס, כשהלכתי עם חברות שהכרתי שם לאכול פיש אנד צ'יפס, די התבאסתי שהכל הוגש בכלים חד פעמיים, אבל שמחתי לראות שאפשר להיות מוכנים גם לזה, כשחברותי שלפו מהתיק ערכת בד קטנה שהכילה כלי אוכל ממתכת או פלסטיק או עץ או במבוק, החל מכפית-מזלג, וכלה בקשית שתיה מבמבוק ואפילו מקלות סינים.

אפשר להמנע משימוש בכלים חד פעמיים, אם לוקחים איתנו סכום רב פעמי

 

הרבה הרצאות דנו בנושא הכלים החד פעמיים, שקיות ניילון ובקבוקי המים וקשיות שתיה, שמהווים נתך גדול מהפלסטיק שמושלך לפח, ובסופו של דבר משמש אותנו לזמן קצר ביותר. משקל רב ניתן לקשיות השתיה, שבאמת אינן הכרחיות לרוב האוכלסיה, ומהוות פלח נכבד מהפסולת גם בחופים שלנו. בסקר שערכתי בחופים ביוני האחרון מצאתי בממוצע קשית לכל מטר רבוע שסקרתי. מעריכים שבממוצע בכל דקה מושלכים כ-16000 קשים (8.5 טריליון בשנה).

השורה התחתונה היא שיש הרבה מה לעשות בנושא, ונדרש פה הרבה רצון טוב של בתי עסק, אבל גם שלנו כצרכנים. כשאני במסעדה אני עדיין לא זוכרת תמיד לבקש שלא יגישו לי קש, אבל הבשורה הטובה היא שהשנה התחילה יוזמה של סטודנטים הניגשים למסעדות בתל אביב ומבקשים מהן לצמצם את השימוש בקשיות.

 

חינוך והדור הבא

גם נושא החינוך והשתתפות בני נוער בפעילות להפחתת הפסולת עלה פעמים רבות במהלך הכנס. בלטה מאד מלטי ווייג'סן (Melati Wijsen) בת ה-17 מבאלי, ממייסדות ארגון bye bye plastic bags, הפועל על ידי בני נוער בלבד. הנערים עצמם באו עם רעיונות להפחתת פסולת, כמו מבצעי ניקוי חופים (בשבוע שעבר ערכו מבצע נקיון של 20000 איש), פרויקט אמהות ההר – המקבלות פסולת שהתלמידים אספו ועושות מהפלסטיק  תיקים שנמכרים וחצי מהכסף הולך לקהילה, והצבת חוסם פסולת בנהר הזורם לים.

ניתן לבצע בבתי הספר פרויקטים רבים, המבוססים על ביצוע סקרים על ידי התלמידים, מציאת גורם הבעיה והצעת פתרונות להפחתתו.

ואם אצטט את דבריה של מלטי: אנחנו אולי 20% מהאוכלוסיה על כדור הארץ, אבל אנחנו 100% העתיד.

 

מיחזור – תנסו לפרק פשטידה לחומרי הגלם

המילה מיחזור, הפופלרית מאד אצלנו, היא לא פתרון כל כך פשוט, או זול. צריך להבין את התנאים הנדרשים למיחזור יעיל: נכונות של הציבור וחקיקה, מתקני איסוף, מערך הובלה, מיון לסוגי הפלסטיק השונים וטכנולוגיה להפיכת הפלסטיק לשימושי שוב.

עלו מספר שאלות כמו: מה קורה עם מוצרים שעשויים מפלסטיק ממוחזר? האם ניתן ליצר מהם שוב פלסטיק? מהי נכונות הציבור להשתמש בחומרים העשויים מפלסטיק ממוחזר?

נציג פקטור את גייבל, אחת מהחברות המשתמשת בהרבה פלסטיק במוצריה, ציין שהם מרבים להשתמש באריזות שלהם בפלסטיק ממוחזר, אבל לא במוצריהם שמרביתם הם מוצרי היגיינה.

ומה עושים עם מוצרי פלסטיק מורכבים, כמו צעצועים למשל, בהם ישנם מספר סוגי פלסטיק, וכן מתכות למשל ברגים. בשביל שהם ימוחזרו, צריך לפרק אותם לחלקים לפני ששמים אותם במיחזורית.

 

הזוית הישראלית

בנכס הצגתי את פעילות משמר הים של החברה להגנת הטבע וההתאחדות הישראלית לצלילה – צוללים מתנדבים שאוספים נתונים על פסולת ימית במי החופים; וכן מצגת בנושא כלים חד פעמיים בחופי הארץ, ואיך אפשר לעשות שינוי באמצעות המדע. כמו כן, הצגתי פוסטר על מחקר הנעשה בטכניון בנושא הפחתת פסולת.

בארץ הרמנו את הכפפה המדעית שהושלכה בכנס הקודם, ובשנת 2012 התחלתי מחקר בחוג לצוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה בנושא "פסולת ימית מוצקה בחופי הים התיכון של ישראל – סוגים, מקורות ותפוצה במרחב ובזמן" בהנחיית פרופ' אהוד שפניר ודר' דב צביאלי. מטרת המחקר היתה ליצור מאגר נתונים ראשוני שניתן להשוואה עם מחקרים נוספים שנעשים בעולם, וכן הבנה איזה סוגי פסולת יש בחופים שלנו, מאיפה היא מגיעה ואיך ניתן להפחית אותה. שנתיים אחרי התחיל נועם ואן דר האל בהנחיית דר דרור אנג'ל, גם הם מהחוג לצוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, במחקר בנושא בנושא מיקרופלסטיק במזרח הים התיכון והשפעה על החי הימי המקומי.

גם מבחינת חקיקה נעשו מספר צעדים: חוק האריזות שנכנס לתוקף בשנת 2011, וחוק השקיות שנכנס  לתוקף בשנת 2017. גם תכנית חוף נקי, המבוצעת על ידי המשרד להגנת הסביבה מאז שנת 2005 רשמה השנה הישגים לא רעים, בכך שהגיע מצב בו 70% מהחופים היו נקיים 55% מהזמן. עם זאת, ועל כך נשאלתי על ידי נציגה קנדית, שחיה מספר חודשים בתל אביב, האם אנחנו לא חוטאים למטרה, בכך שאנחנו מנקים את החופים במקום להשקיע בחינוך הציבור לא ללכלך? ואכן התכנית התחילה כפרויקט של 3 שנים, שבסופו קיווינו להגיע לשינוי תודעתי של הציבור, בהתבסס על הרציונל שאדם שמגיע לחוף נקי פחות נוטה ללכלך. אני תוהה אם הצלחנו להתקדם בנושא זה.

 

עידן הפלסטיק

אנחנו חיים בעידן, שבוודאי ייקרא לימים "עידן הפלסטיק". אותן התכונות שהופכות את הפלסטיק לנוח כל כך לשימוש: קלות ועמידות, הופכות אותו לבעיה סביבתית קשה. המשקל הקל של הפלסטיק עוזר לו לעוף ברוח ולצוף בים וגורם לתפוצתו הרחבה בסביבה. בגלל הרכבו, הפלסטיק למעשה אינו נעלם אלא מתפרק לחתיכות קטנות יותר, ומצטבר בסביבה. אותן חתיכות קטנות הנקראות מיקרופלסטיק שאתן חלקן אנחנו אפילו לא רואים ואף אחד לא אוסף, חדרו למארג המזון הימי, ונמצאות בדגי מאכל (ולפי מחקרו של נועם, אפילו בדגים בארץ). לאחרונה נמצאו חתיכות פלסטיק קטנות גם במלח בישול ובמי תהום, ומחקר אחרון שפורסם רק השבוע על ידי הגרדיאן הבריטי מצא פלסטיק במים בבקבוקים.

ניכר שנדרש שיתוף פעולה של כל הגורמים כדי לבלום את התופעה הזאת. קיימות התאגדויות כמו קואליציית הזיהום בפלסטיק (Plastic Pollution Coalition) העולמית, ובקליפורניה הצליחו להעביר חוק האוסר על השימוש ב-microbeads (כדוריות פלסטיק מיקרוספקופיות) במוצרי קוסמטיקה, אחרי התאגדות של למעלה מ-100 ארגונים סביבתיים. אבל חוץ מאלה שאנחנו קוראים להם "ירוקים" צריך שהתעשיה תירתם ותתן לנו מוצרים עם פחות אריזות פלסטיק ותייצר רק מוצרים שיש להם פתרון קצה, הרשויות צריכות לספק לנו אפשרות להפריד את הפסולת בצורה יעילה, וכמובן, אנחנו צריכים לצרוך פחות, ולהפריד כמו שצריך.

וכפי שאמרה אחת הדוברות בכנס: האם אנחנו באמת מוכנים להקריב את עתיד ילדינו לטובת הנוחות שלנו?

אמנות מפסולת

 

חולצת טריקו נוסטלגית!
עכשיו בחנות!
חולצת טריקו נוסטלגית!
חזר למלאי! חולצת טריקו קצרה עם לוגו הדג היהודי צבע לבן מידות 16, S-3XL
לרכישה ולמידע נוסף >
רכישת ביטוח צלילה + תשלום דמי חבר הכל במקום אחד
ביטוח צלילה!
רכישת ביטוח צלילה + תשלום דמי חבר הכל במקום אחד
ההתאחדות הישראלית לצלילה רואה בביטוח הצלילה את אחד מהשירותים החשובים שביכולתה לספק לחברי ההתאחדות. זכרו שכשאתם רוכשים ביטוח צלילה דרך ההתאחדות הישראלים לצלילה אתם תורמים לפיתוח ענף הצלילה
לרכישת ביטוח צלילה או תשלום דמי חבר >
חלוק מגבת
עכשיו בחנות!
חלוק מגבת
חלוק מגבת עם לוגו ההתאחדות לאחר הצלילה מידות S-3XL צבעים כחול רויאל וכחול נייבי S- יש גם בורדו 3XL - תכלת
לרכישה ולמידע נוסף >
פליז
עכשיו בחנות!
פליז
מעיל פליז דוד צדדי כחול נייבי מידות S-2XL
לרכישה >