בחירת שותפים לצלילה טכנית
גם הצולל הספורטיבי המנוסה מבין די מהר שעדיף לו לצלול עם בן זוג או קבוצת צוללים שהוא מכיר וככל שהצולל עוסק בספורט זה בצורה רצינית יותר הוא מצפה מחבריו לצלילה לרמת מיומנות מים מסוימת , ציוד ברמת תחזוקה נאותה ובכלל תמיד נחמד לצלול עם אנשים "באותו ראש", כמו בכל תחום בצלילה טכנית גם כאן נושא בחירת בן הזוג או חברים לקבוצת הצלילה הינה מורכבת יותר.
אחת הבעיות בהן נתקל הצולל הטכני בתחילת דרכו ובהמשך כאשר הוא מתקדם ברמת הצלילה הינה למצוא שותפים מתאימים לצלילה, צוות צלילה מינימאלי כולל זוג צוללים אולם צוות בן שלוש צוללים יכול להיות יעיל ובטוח יותר מתחת למים וקבוצת צוללים שצוללים במשותף משפרים את היכולת של כל צולל בקבוצה לצלול יותר פעמים ולהשתפר ע"י למידה משותפת.
קבוצת צוללים יכולה בקלות לשכור סירה/ספינה לביצוע צלילה , בזמן הצלילה בקבוצה חלק מהצוללים יכולים להוות צוות תמיכה וניהול צלילה וגם קניית ציוד משותף או ביצוע קורסים מתקדמים הרבה יותר נוח וזול כאשר מתבצע בקבוצה.
הסוד להצלחתה של קבוצה טמון בדינאמיקה ששוררת בין חברי הקבוצה וב"ראש קבוצה" כריזמטי ורציני שיודע לחבר בין הפרטים ולחבר אותם להשגת סינרגיה אולם חשוב שבין חברי הקבוצה יהיה מספר מכנים משותפים, בין התכונות הבסיסיות שדרושות לחברי הקבוצה ניתן למנות:
1) אהבת הספורט.
2) בעלי "ראש פתוח".
3) בעלי מטרות "מציאותיות" משותפות.
4) בעלי ידע תיאורטי ויכולת צלילה דומים.
5) בעלי גישה להצלחה.
6) בעלי יכולת לאמץ את הנהלים והסטנדרטים שהקבוצה קבעה לעצמה לשם ביצוע הצלילות בהצלחה.
7) בעלי שאיפה ללמידה ושיפור בתחום יכולת הצלילה , התיאוריה והיכולת המנטאלית.
8) בעלי יכולת לקבל ביקורת ולתת ביקורת בונה.
9) לאמץ קונפיגורציית ציוד דומה.
למרות שחלק גדול מתוך 9 התכונות האלה מסבירות את עצמן מלכתחילה וחלקן כבר נדונו רבות ע"י הצוללים הטכנים, יש להרחיב מעט על חלק מהתכונות במטרה ולחדד ולהעביר את המסר הנכון.
בעלי מטרות "מציאותיות" משותפות
ברור מאליו שקבוצה ללא מטרות אינה יכולה להתקדם ולהצליח אולם חשוב שהמטרות יהיו מציאותיות, השגת מטרות מייצרת בצורה אוטומטית מטרות חדשות, מאתגרות יותר. הצבת מטרות לא מציאותיות , כאלה שרמת הצלילה והידע של הקבוצה אינה מתאימה להם עלולה להביא לכישלון בהשגתן ומכאן במקרה הטוב לחוסר מוטיבציה של חלק החברי הקבוצה, מה שעלול להשפיע על המוטיבציה של כל הקבוצה, ניסיון לבצע צלילות שאינן מתאימות לרמת הצוללים בקבוצה עלול לגרום גם לפגיעה פיזית בחלק מחברי הקבוצה.
מטרות צריכות להיות מאתגרות אך עם זאת ברות ביצוע, על חברי הקבוצה להכיר את רמת הצוללים בקבוצה ולהתאים את המטרות בהתאם כך שעל ידי עבודה קשה, מסירות והתמדה יוכלו חברי הקבוצה להשיג את המטרות שקבעו לעצמם ולקבוע מטרות חדשות מאתגרות יותר.
בעלי גישה להצלחה
פשוט מאוד. על הפרט לצפות להצלחה, כישלון אינו מגדיר את ההתקדמות של הפרט ו/או הקבוצה. במידה והפרט/קבוצה לא הצליחו בביצוע המטרות שהציבו לעצמם, אליהם ללמוד מהכישלון ולהתייחס אליו כגורם מלמד חיובי, קבוצת צוללים טובה יודעת לחזק את חבריה גם כאשר הם לא מצליחים ובכך לחזק את הקבוצה כולה.
בעלי יכולת לקבל ביקורת ולתת ביקורת בונה
הערכה עצמית בריאה ויכולת לקבלת ביקורת מקדמת את הצולל וכך גם את הקבוצה כולה, כמו הפרט גם הקבוצה צריכה לדעת להעריך ולבקר את עצמה ולעבוד כל הזמן על שיפור הקבוצה. כמו הפרט על הקבוצה להעריך מהם נק' החולש שלה ולא את החזקות שלה. על חברי הקבוצה לדעת לפרגן אחד לשני ולפצות על חולשות האחר. חשוב תמיד לזכור שחוזקה של שרשרת נמדד בחוזקה של החוליה החלשה ביותר.
בעלי שאיפה ללמידה ושיפור בתחום יכולת הצלילה , התיאוריה והיכולת המנטאלית
כמו כל ענף ספורט גם בצלילה טכנית נדרש לשפר וללמוד, בהתקדמות בשלבי ההסמכה הטכנית ולימוד עצמי (ע"י קריאת חומר מקצועי, האינטרנט ולמידה מאחרים) גם כאשר הצולל מגיע לרמת ההסמכה הגבוהה ביותר.
שיפור היכולת המנטאלית: בכל פעילות ספורטיבית, היכולת המנטאלית הינה נושא חשוב כאשר לרמה המנטאלית האישית ולרגשות של הספורטאי זיקה ישירה לרמת ההצלחה שלו.
בהקשר לצלילה ליכולת המנטאלית ולרגשות יש השפעה ישירה, בספרו "A blueprint For Survival" מונה אקסלי 10 דיברות לצולל המערות כאשר שניים מהם עוסקים במשמעת מנטאלית, לאלה שעדיין לא קראו את הספר, חוק מס' 4 – המנע ממתח ופאניקה ע"י בניית איטית של ניסיון בצלילה וחוק מס' 10 - לעולם אל תרשה לביטחון עצמי מופרז לגרום לך לייצר "תירוץ הגיוני" להימנעות מנהלי הבטיחות המומלצים.
לגישה מנטאלית ירודה ופחד יש גם קשר ישיר ליכולת של הפרט להתקדם וללמוד, לדוגמא, גישה תבוסתנית תמנע התקדמות של הפרט להשגת מטרותיו, בנוסף, חשש ממבוכה מוביל לחשש מכישלון ולכן לחשש להתנסות ולהעז. צולל כזה אשר ימנע מכישלון, במקום שהכישלון יהפוך אצלו לכוח מניע הוא יהפוך לכוח משתק וימנע התקדמות.
אחד התוצאות הישירות של פחד מכישלון יהיה הימנעות של הצולל מלהשתתף בקורסי צלילה בעלי דרישות גבוהות והם עלולות לבחור קורסים ומדריכים ברמה נמוכה אשר יבטיחו להם מעבר (קבלת תעודה) אבל ימנעו מהם את ההדרכה וההכשרה המתאימה אשר תוכל לקדם אותם.
הדרכה דומה (אצל ארגון זהה או אותו מדריך) גם הם גורם מחבר בין חברי קבוצת צוללים אולם לא כדאי לשלול צוללים שעברו הכשרה בארגון שונה או אצל מדריך אחר שכן יכול מאוד להיות שאותם צוללים בעלי תכונות משותפות אשר יכולים להשתלב בקבוצה בצורה טובה ואף לתרום לה מניסיונם.
כאשר אינדיבידואלים מצטרפים לקבוצה, הם מתחילים לחשוב כקבוצה. זה לא אומר שהאינדיבידואל אסור לחשוב שונה או שזה מוריד מערכו המיוחד, כל חבר בקבוצה תורם משהו ומוביל את הקבוצה קדימה להישגים נוספים. את התוצאות הטובות ביותר משיגים כאשר חברי הקבוצה מתאמנים יחדיו, לאימון משותף יש יתרון רב בכך שנהלים וסטנדרטים של הקבוצה מוטמעים בחברי הקבוצה והופכים להיות ברורים ואוטומטים כך שהקבוצה עובדת כמו מכונה משומנת ויעילה בעיקר במקרי חירום והצלה.
להקת אווזים – עבודת צוות
כאשר אתה צופה בלהקת אווזים שעפה לה למעלה במבנה של V , עולה השאלה, מה המדע גילה על הדרך בה עפים האווזים?
כאשר כל ציפור בלהקה משיקה כנפיים הוא מייצרת עילוי לציפור שנמצאת ממש מאחוריה. ע"י מעוף במבנה V כל הלהקה מוסיפה לעצמה כ-71% טווח מאשר כל ציפור עפה לבדה.
אנשים בעלי דרך משותפת ותחושת שותפות יכולים להגיע ליעדם מהר יותר ובקלות יתרה בכיוון שהם מתקדמים בעזרת הדחף של אחרים.
כאשר אווז מתנתק ממבנה הלהקה, הוא מיד מרגיש בגרר ובהתנגדות של לעוף לבד ולכן מיד חוזר למבנה בכדי לנצל את כוח העילוי שמייצרת הציפור שלפניו.
אם היה לנו את אותו חוש של האווז היינו נצמדים תמיד לאנשים אשר דרכם זהה לשלנו.
כאשר האווז המוביל מתעייף הוא הולך אחורה ומיד אווז אחר תופס את מקומו.
זה הגיוני לשתף פעולה ולעבוד בצוות כאשר אנחנו מבצעים משימות קשות.
ולסיום ...וזה חשוב....כאשר אחד האווזים חולה, או נפצע ויוצא מהמבנה, שני אווזים אחרים יוצאים מהמבנה ומלווים את האווז החלש עד אשר הוא מסוגל לחזור למבנה או עד אשר הוא מת. רק אז הם חוזרים למבנה שלהם או מצטרפים למבנה אחר בכדי להשיג את הקבוצה שלהם.
יש לנו הרבה מה ללמוד מהאווזים.
