הנחיתה במלדיבים

הנחיתה במלדיבים

את חוויות הצלילה שלי התחלתי לפני מס' שנים, כשהצטרפתי לאחד מן הספארים לסיני. מאז "חרשתי" כמעט את כל מרחבי הים האדום, עד גבול סודן. אלה מכם שהתרגלו, כמוני, לנסוע מס' פעמים בשנה לצלילות בסיני, והתרגלו לחשוב כי אין ולא יכול להיות יותר יפה מזה, יבינו מדוע נאלצתי להנמיך ציפיות כשאופציית סיני נסגרה בפנינו מאז חודש אוקטובר 2000 ולנדוד למקומות רחוקים בתקווה לראות ולו מקצת מן המראות להם התרגלתי בסיני. מהר מאוד שמחתי לראות כי נתבדיתי - ישנם מקומות יפים עוד יותר. מקצת מהרגשתנו תוכלו לספוג מן הסיפור הבא:

על עוצמת החוויה העומדת בפנינו. אט-אט התאספה לה קבוצת צוללים שיעדה עורר תמיהה בקרב הבודקת הביטחונית שמעולם לא שמעה על קיומם של האיים המלדיביים.

לאחר מסע טלטלות, שעבר דרך עמאן בירדן וקולומבו בסרי-לנקה, נחתנו במאלה, בירת גן העדן הטרופי הקרוי האיים המלדיביים. כ- 1,200 איים שנתברכו בחולות לבנים, עצי דקלים מיתמרים לחופי מי האוקיאנוס ההודי הצלולים, הצבועים בטורקיז מהמם.

נציגת הספינה Nooraanee Queen קידמה את פנינו בצאתנו משדה התעופה במאלה והובילה אותנו באמצעות סירת מנוע מהירה לספינה המפוארת, בה התקבלנו ברוב פאר והדר ע"י הקפטן ואנשי צוותו. במעמד זה גם פגשנו בצמד ה- Dive Masters  - ניאז ועוזרו מאוסום - שעתידים היו להוביל אותנו במסע המדהים שלפנינו. הספינה עצמה נחשבת לאחת מן הגדולות והמפוארות במלדיבים. יש בה מקום לכ- 40 איש בתאים זוגיים ממוזגים עם שירותים צמודים (אך לרוב מפליגה עם קבוצות קטנות בהרבה, ואנו אף נהנינו לשהות בה לבדנו ביום האחרון  - 3 איש בלבד על הספינה). בספינה קיבלנו שירות היאה למלכים. היא מצוידת בכל טוב והאוכל שם - ללא מלים....

לאחר צלילת הכרות וניצול היום הראשון במסע למנוחה בעיקר, התעוררנו בבוקר שלמחרת לחוויה תת-מימית. כבר בצלילת הבוקר הראשונה, באתר Nassimo Thila אשר ב- Male Atol, פגשנו בעומק של כ- 30 מטר, בדגה העשירה, בצבעוניות הרבה ובאלמוגים הענקיים המרהיבים בצורת פטרייה העולים מן הקרקעית ויוצרים קשתות. הראות הנהדרת אפשרה לנו להבין, כי גן העדן המלדיבי חולש גם על המצולות. ההסבר לעושר הדגה דווקא בעומק, נעוץ בטמפרטורת המים החמים, הנעה (על פני המים) בין 27 ל- 30 מעלות צלזיוס בכל ימות השנה.

צבי ים ו - Eagle Rays  היו למחזות נפוצים בצלילותינו (וכפי שיתברר בהמשך - לא רק הם...). חדי העין שבינינו יכלו להבחין בכוכביות קטנות ובמיקרו דגים ואלמוגים, אך דומני כי אותו Eagle Ray  סקרן שפגשתי באתר Thaburudu Thila  יישאר חרוט בזכרוני. הבחנתי בו משייט מרחוק והייתי משוכנע כי ימשיך בדרכו כמו אחרים מסוגו שזכיתי לראות, אך יצור זה היה סקרן במיוחד. שנינו החילונו בשחייה זה לקראת זה עד כדי טווח נגיעה, שומרים על מרווח מינימאלי מטעמי נימוס וכבוד הדדי, בוחנים זה את זה, חגים זה סביב זה. יכולתי להבחין בעיניו הבולטות הגדולות נעות בסקרנות. כך שחינו לנו לזמן מה עד אשר נפרדנו, הוא משיקוליו - ואני משיקולי פרופיל הצלילה שלי...

צבי ענק, מורנות ששחו לצידנו ולהקות גדולות של דגים מסוגים שונים היו לדבר שבשגרה. דומה שדגי המלדיביים אינם חוששים מבני האדם, שכן הם נוהגים להתקרב לצוללים לטווח אפס כמעט. היה זה בצלילת אחר הצהרים ביום השלישי למסענו, כאשר התוודענו לאיתני הטבע במלדיבים ולידידים נוספים ...

הצלילה באתר Kani  Atol  החלה במפגש שגרתי עם צב ודג נפוליאון ענקיים. לאחר שחייה נוספת הבחנו בכריש לאופרד מנומנם שוכב לו על הקרקעית. ואז, לפתע, החל סחף גבי חזק מאד שטרם חוויתי כדוגמתו. יחד עימנו מצא עצמו לכוד בזרם דג כסוף, צורתו מרובעת ופחוסה ולאורכו שני פסים לבנים. הוא נע בדיוק במהירות שלנו ופניו כמעט נשקו למסכותינו, דבר שהוסיף גוון משעשע לחוויה. ואז - ניאז, המוביל המקומי, שבר לפתע במהירות שמאלה על-מנת להסתתר מן הזרם מאחורי האלמוגים, כאשר כולנו אחריו. דני, בן זוגי לצלילה, החל לחתור בסנפיריו במרץ מנסה להדביק את הקבוצה, תוך כדי שהוא שומט את סכינו מן הנדן שעל רגלו. אספתי את סכינו והמשכתי אחר הקבוצה למקום המסתור מן הזרם. תוך כדי שאנו אוחזים בסלעים, נזהרים שלא לפגוע באלמוגים, חלפו על פנינו שלושה כרישי White Tip  בטווח קרוב מאד. ניתן רק לשער אילו סיפורים התרוצצו לאחר הצלילה על הצולל שהמתין דרוך לכרישים כשסכין בידו ....

בזאת לא תמו חוויותינו בצלילה. בשעה שהסתתרנו מהזרם, ניצב מולי ד"ר מוזס - חבר, צולל מכור ורופא לעת צרה - כשהוא אוחז בידו האחת במצלמה ובשנייה בסלע. בדיוק ברגע בו עמד לצלם אותי עם הסכין השלופה, התעופף הוא לאחור בבהלה קלה - מסתבר שכדאי לשים לב היכן הנכם מניחים את ידכם ורצוי לא בפי מורנה סקרנית ... יום נוסף עבר על כוחותינו במלדיבים. מכאן ואילך הפכו גם כרישי White Tip   ל"שיגרת" הצלילה שלנו, כמו גם מערות מעניינות, תכסית מגוונת, ערוצים ותעלות ואלמוגים קשים ורכים צבועים בכחול מרהיב עין. 

גם חובבי הספינות הטבועות ימצאו עניין במלדיבים. את היום החמישי למסענו פתחנו בצלילת בוקר לספינה הטבועה Victory. מזג אויר גשום קידם את פנינו והעניק לנו יום אחד של חווית צלילה טרופית. סביבת הצלילה שם מתאפיינת בזרמים חזקים (מזכיר במשהו את ה- Thistlgorm הזכורה לנו לטובה מן הים האדום) וסיפורה הוא של עוד ספינת משא שעלתה על שרטון וטבעה על מטענה לפני כ- 20 שנים בסמוך לשדה התעופה של מאלה. הביקור בתוך הספינה מעניין, והצפייה בדגים הרבים בתוך הספינה ובמיוחד באלה שבחדר האמבטיה ובשירותים מעניקה לצולל המתבונן תחושה סוריאליסטית משהו.

ככלל, מעניין לציין שגם בעלי חיים המוכרים לנו מאזורי צלילה אחרים בעולם, מופיעים בתצורות שונות במימי המלדיביים, כדוגמת אותה מדוזה כחולה ומסוגננת צורה או המורנות הצבעוניות, אשר הבולטת ביניהן היא המורנה הצהובה המנוקדת בשחור.

את היום השישי למסענו ניתן לכנות "יום הכריש". כבר בתדריך הסביר ניאז, כי באתר ה- Embudhoo Express, (הממוקם ב -South Male Atol ) אנו מחפשים את ה- "In Current " - אותו זרם חזק שיסחף אותנו לתוך הלגונה (בניגוד לזרם בכוון הים הפתוח, שהינו מסוכן מאד). "שם כבר מישהו ימצא אותנו" כדברי ניאז. העמקנו ל- 35 מטר תוך כדי פגישות חטופות עם כרישי הריף במהלך ההעמקה, שם נאחזנו בסלעים בנקודת התצפית (מפאת הזרמים החזקים) כשלעינינו נתגלה מחזה מדהים: מתחתינו Sting Ray  ענק מימדים, מולנו למעלה מעשרים כרישים (חלקם Grey Reef  וחלקם White Tip) משחרים לטרפם תוך ניצול הזרמים החזקים, ומעלינו להקה בת 11 Eagle Rays במעוף במבנה מסודר. בדרכנו מעלה פגשנו עוד שני כרישי ריף. כאן המקום לציין את חשיבות המובילים המקומיים - קבוצה נוספת מובלת בידי מדריך זר, לא מצאה את מקום התצפית, נלחמה בזרמים מלחמה חסרת תכלית ומצאה עצמה מחוץ למים כעבור 15 דקות מבלי שחזתה במחזה המדהים.

אוכל להכביר במילים גם על צלילת הצהרים ב- Embudhoo Canyon , שם זכיתי להתבונן מקרוב פנים אל פנים בעיניו של כריש White Tip  נוסף וגם על צלילת אחר הצהרים ב- Miyaru Faru, שם למעלה מעשרה כרישים חגו סביבנו בנקודת תצפית נוספת בעומק 30 מטר ובדרכנו מעלה, בעודו עסוק בצילום מורנה צהובה שחורה החמיץ דני את הכריש ה- White Tip,  שחלף מאחורי גבו.

אוכל גם לספר על צלילתנו האחרונה - "צלילת הצבים" בה שועשענו למראה צב המנסה לאכול מדוזה חמקמקה, אך דומני כי המסר ברור.

 

אחרית דבר

  

אחרי כל הנאמר לעיל, עדיין לא הזכרנו את הביקורים היבשתיים באתרי הנופש המתויירים, באיים המיושבים ובשוק הדגים שבעיר/אי הבירה מאלה, כמו גם את השקיעות המרהיבות מסיפון האנייה בעוד הבריזה מנשבת קלות ומרגיעה. וכמובן השקט - ממנו יש בשפע, אף על פי שחובבי חיי הלילה ופעילויות נוספות יוכלו למצוא את מבוקשם במקצת מהאיים המתויירים (כמו מתקני חדר כושר, בריכת שחיה, סקווש וכד' ופעילות ימית כגון שיט, גלישת רוח, סקי ועוד, הנפוצים ברוב האיים המתויירים). בל נשכח את יחסם החם והלבבי של מארחינו המלדיביים.

על-פי הסברי המקומיים, החל מאוגוסט ועד לדצמבר ניתן לצפות במנטות המגיעות למלדיבים ואולי אף בכרישי לוויתן. מידע חיוני זה בנוסף לחוויה המלהיבה שחווינו בביקורנו באיים המלדיביים, השאירו בפינו טעם של עוד, עוד הרבה....