משנה מקום משנה צורה
משנה מקום משנה צורה
לרבים מאתנו, הצוללים, מוכרת תחושת הצריבה הבלתי נעימה הגורמת לא אחת לפצעים אדומים ומגרדים, או אף שלפוחיות, לאחר נגיעה שלא במתכוון במושבת "אלמוג אש".
למעשה, על אף השתייכותו של אורגניזם זה למערכת הצורבים (כמו גם האלמוגים), "אלמוג האש" אינו אלמוג כלל. למען הדיוק נקרא לו מעתה בשמו המדעי צורבן מסועף Millepora dichotoma. את שמו הפופולרי (אלמוג אש) קיבל בשל דמיונו לאלמוגי האבן: כמוהם הוא משקיע שלד גירני מסיבי ומארח ברקמתו אצות שיתופיות חד-תאיות (זואוקסנטלות), אשר מקנות לו את צבעו הירוק-חום. הזואוקסנטלות מתארחות ברקמתם של אורגניזמים רבים ובעיקר בבני מערכת הצורבים. הן מעבירות למארח חלק ניכר מתוצרי ההטמעה (פוטוסינתזה) שהן מבצעות ומהוות בכך מקור אנרגיה חיוני למארח. מעבר לכך, חשיבותן לבניית שלד גירני מסיבי רבה, כך שאלמוגים או צורבים אחרים החסרים אצות שיתופיות ברקמתם, לא יבנו שלד מסיבי ולא יתרמו לבניין שונית האלמוגים. אירוח אצות שיתופיות ברקמתם מקנה לאלמוגים יתרון כשמדובר בקצבי גידול, אך מגביל אותם לאזורים רדודים יחסית, המוארים היטב על ידי קרני השמש (המאפשרת לקיים את תהליך הפוטוסינתזה).
בשוניות מפרץ אילת, מהווה הצורבן המסועף מרכיב חשוב כאחד מבוני השונית. שלא כמו אלמוגים שמושבותיהם בנויות יחידות, או פוליפים, הדומים זה לזה במבנה ובתפקוד, הצורבן Millepora)) מכיל שלושה טיפוסי פוליפים: פוליפים המשמשים לתפיסה ועיכול מזון, פוליפים המשמשים להגנה על המושבה (לפוליפים אלו זרועות ציד המכילות תאי צריבה המכילים צלצל הננעץ ב"קורבן" וכן ארס) וטיפוס שלישי של פוליפים משמשים לרבייה - ייצור אל-מיני של מדוזות המשתחררות למים ומהוות את שלב הרבייה המיני בחיי צורבנים. במדוזות מתפתחות בלוטות מין, המשחררות תאי מין זכריים או נקביים.
כחלק מעבודת המחקר, נחקרו שינויים הנגרמים למושבות הצורבן עקב שינויים בתנאי הסביבה, תופעה המכונה "גמישות מופע" (פלסטיות פנוטיפית). קליטת הגירויים הסביבתיים מחד ויכולתו של האורגניזם לגמישות מופע מאידך, מסייעים לאורגניזם להתאים עצמו לסביבות שונות, בייחוד כאשר האורגניזם הנו ישיב, כלומר, מקובע למצע כבוגר ואינו נייד.
הגורמים העיקריים בסביבת שונית האלמוגים, המשפיעים על מבנה ומופע של חסרי חוליות ישיבים (ספוגים, אלמוגים, בלוטים, צדפות) הם עוצמת זרם וכיוונו, עומק, תאורה, מבנה המצע, סדימנטציה ועוד. גמישות מופע יכולה להתבטא בשינוי מבנה, שינוי שיביא לסטייה מתבנית הגדילה המקורית. לדוגמא, שינוי במבנה המרחבי של צורבן, ממבנה דמוי שיח למבנה דמוי שולחן, כדי לקלוט יותר אור שמש, או שינוי ממבנה דמוי שיח למבנה מרפד, עקב מגע במצע פנוי לגידול.
שינוי מבני יכול להתחולל גם בעקבות אינטראקציה תחרותית אלימה של חסרי חוליות ימיים מושבתיים. אינטראקציות אלו גורמות ליצירת מבנים מיוחדים לתחרות על מקום. לדוגמא, יצירת זרועות ציד ארוכות במיוחד ("sweeper tentacles") באלמוגי אבן המלאים בתאי צריבה.
אם נבחן קבוצות אחרות של חסרי חוליות ימיים נגלה גם שם דוגמאות לגמישות מופע. דוגמא מדהימה לגמישות מבנית ופיסיולוגית אפשר למצוא בספוגים מהסוג Tethya. לספוגים אלו רבייה אל-מינית בדרך של הנצת ניצני ספוג חדשים, בדרך כלל בתחילת הסתיו או החורף, עם ירידת טמפרטורת המים. מתצפיות שנערכו על פרטים ממפרץ אילת התברר, כי תוך יממה מניתוק הפרטים ממקום מושבם בים (בדרך כלל נמצאים בתוך חריצים או מתחת אבנים) או עם חיתוכם, ינצו ניצנים חדשים. ניתן לראות כיצד שלוחות דקות וארוכות היוצאות משטח פני הספוג מתעבות ולאחר כמה שעות, ניתן להבחין בקצותיהן בהתעבויות שהופכות לספוגים קטנים. השלוחות נעות לכיוון המצע (סלע סמוך, לדוגמא), הספוגים הצעירים נאחזים בו ואז ניתקת השלוחה מהספוג הבוגר והופכת לספוג הצעיר.
ממחקרים רבים נראה, כי מופעים מסיביים או מעוגלים של ה צורבן המסועף נפוצים ביותר על קצה שולחן השונית ובמים רדודים, שם תנועת המים חזקה ומערבולתית. במקומות של מים שקטים, מים עמוקים ולגונות, נמצאים מופעים מעונפים ועדינים, דקים, גבוהים ודמויי עלה. מטרת המחקר הנוכחי היתה לקבוע - בעזרת מאפיינים אקולוגיים, ביולוגיים ומולקולריים - האם הצורבן המסועף הינו צורבן בעל רמת גמישות מופע גבוהה, או שחלק מהמופעים הללו הינם מינים נפרדים.
בתחילת המחקר אובחנו שני מופעים עיקריים של הצורבן המסועף: מופע מרפד - אשר כולל את כל הצורות המרפדות, המכסות ובעלות הבליטות ומופע מעונף - אשר כולל את כל הצורות המעונפות: מושבות בעלות ענפים בודדים, או כאלו המשתרגים זה בזה ויוצרים מבנה דמוי תחרה. 
שני המופעים נמצאו כבעלי גמישות מופע, כך שלכל אחד מהם תוארו מספר מופעי משנה. בשונית המכון הבינאוניברסיטאי באילת, שם בוצעה עבודת המחקר, נמצא המופע המרפד ולעיתים קרובות ניתן היה למצוא עליו בליטות, 10-1 ס"מ גובהן. המופע המעונף נמצא באתר זה כמושבות קטנות ועדינות. לעומת זאת, בשמורת חוף אלמוג, מאות מטרים צפונית לשונית המכון, שולט המופע המעונף כמושבות ענק, ענפיו עבים וחזקים יותר ואף בעלי מספר משטחים מקבילים זה לזה. הענפים משתרגים זה בזה ולעיתים, בדרך כלל בתחתית המושבה, סוגרים את המרווחים ביניהם לחלוטין ויוצרים משטח אחד, עבה וחזק. ניתן להבחין בין המופעים גם בעזרת צבעיהם. צבעו של המופע המרפד ירוק-חום והמופע המעונף הוא בעל צבע צהוב-חום.
נבדקו קצב הגדילה ושינוי אופן הגדילה של המופעים בעזרת לוח פרספקס שקוף, שחובר בניצב לבסיס פלסטי. הענפים של המופע המעונף, שהוצמדו ללוח הפרספקס, שינו את צורתם וכיוון גדילתם מגידול ענפי הנמשך כלפי מעלה לגידול מרפד, שמרכזו או מקורו הוא ענף הצורבן. כאשר השכבה המרפדת של הצורבן הגיעה לאחד מקצות הריבוע, החלה הנצה של ענפים קטנים בקצוות, כלומר, חזרה לגידול מעונף. פיסות צורבן של המופע המרפד לא שינו את צורתם וגדלו כמשטח מרפד על לוח הפרספקס האנכי. כמו כן, קצב הגידול של המופע המרפד על משטחי הפרספקס, היה גבוה פי 2 מקצב גידולו של המופע המעונף. נמדדו תאי הצריבה בשני המופעים ונמצא כי גודל תא הצריבה במופע המרפד גדול יותר מאשר במופע המעונף. ניתוח התוצאות הפילוגנטיות של הנתונים המולקולריים, מראה באופן ברור כי שני המופעים נמצאים בקבוצות נפרדות, תוצאה המעידה על כך שהמופעים, קרוב לודאי, הינם מינים נפרדים. לבסוף נמצאו טיפוסים שונים של אצות שיתופיות בכל אחד מן המופעים. במופע המעונף נמצא טיפוס אחד של אצות, מפרטים בכל העומקים שנבדקו. במופע המרפד, לעומת זאת, התקבלו שני טיפוסים של אצות. בפרטים ממים רדודים, התקבל טיפוס זהה לטיפוס שבמופע המעונף. במים העמוקים התקבל טיפוס אחר.
מחקר זה, על כל שיטותיו, מראה כי שילוב של מחקר אקולוגי, ביולוגי ומולקולרי, מאפשר דרכי הפרדה וזיהוי אמינים לשם הבחנה בין מינים. כפי שנראה על פי תוצאות עבודה זו, שני המופעים של הצורבן אשר עד כה הוכרו כמין אחד, הם ככל הנראה שני מינים נפרדים, אשר כל אחד מהם בעל גמישות פנוטיפית בפני עצמו.
