אל קרקעית החור הכחול
אל קרקעית החור הכחול
בחודש אוקטובר 2003 הזדמן לי להיות שותף להפקת סרט על החור הכחול. במסגרת זו היתה לי אפשרות להצטרף לצוות צוללים טכניים, מהמובילים בעולם. מטרתנו היתה לתעד את האתר ואת קרקעית החור הכחול בוידיאו. הסרט, למיטב ידיעתי, הוא הראשון מסוגו, מכיוון שמטרתו היא להראות את המיוחד והמפליא שבאתר זה, לעומת סרטים וכתבות שנעשו בעקבות מקרים שנגמרו באובדן חיים. לא מעט בעקבות מקרים אלה, יצא לאתר שם של מקום שהצלילה בו משולה להתאבדות.
הצלילה שביצענו נעשתה בצורה אשר בטוחה ממנה, לדעתי, קשה לבצע. זאת, על ידי שימוש בתערובת גזים הנקראת "טרימיקס" (TRIMIX), בה הצולל נושם חמצן, הליום וחנקן. תערובת זו מאפשרת לצולל לקבוע כמה חזקה תהיה השפעת החנקן בזמן צלילתו. בנוסף, יכול הצולל להרחיק את גבול החשיפה להרעלת חמצן (שבצלילת אוויר עומד על כ- 66 מטר) לעומקים גדולים יותר.
הצלילה שביצעתי היא לעומק 100 מטר, שם מתחילה קרקעיתו של החור הכחול. בהיותי מדריך צלילה טכנית וטרימיקס, הציוד איתו אני צולל בנוי לתת מענה לכל בעיה טכנית, העלולה להתעורר בזמן השהייה במים.
הציוד כולל: 2 מיכלי 12 ליטר, המחוברים על ידי גשר בידוד (MANIFOLD) אשר בעזרתו אפשר ליצור בידוד בין המיכלים במקרה של בעיה באחד הווסתים.
על כל מיכל מורכב ווסת בעל דרגה ראשונה, שניה, צינור אינפלייטור ומד לחץ.
מאזן הציפה מתוכנן לסוג זה של צלילה והוא בעל שתי פנימיות ושני אינפלייטורים, על מנת לתת מענה במקרה של תקלה באחד מהם. בנוסף למיכלים הכפולים מהם נושם הצולל בעומק המרבי, הוא נושא שני מיכלי פוני, התלויים לצדי הגוף, כל אחד מהם מצויד בווסת נפרד ובמד לחץ. בתוך כל אחד מהמיכלים ישנה תערובת ניטרוקס (NITROX), 50% חמצן ו- 50% חנקן באחד, הנמצא בצד שמאל ו- 100% חמצן בצד ימין של הגוף.
כל הציוד חייב להיות מוכר לצולל הטכני כחלק מגופו, על מנת למנוע טעויות כגון נשימת גז לא נכון בעומק הלא נכון ועל מנת לתפעל כל בעיה בדרך המהירה ביותר.
פרופיל הצלילה נבנה על ידי תוכנת מחשב הנקראת "DECO PLANNER", אשר נותנת מענה לכל שלבי מערך עצירות הדקומפרסיה. פרופיל זה מגובה בעוד פרופיל מהתוכנה ושניהם מגובים על ידי שני מחשבי צלילה, העובדים על מערך אוויר לצורך חירום.
חשוב לי לתאר את החלק הטכני ואת הציוד בו נעשה שימוש, בעיקר כדי להסביר כיצד התבצעה הצלילה וכמה מנגנוני בטיחות ובקרה כלולים בה.
יש להדגיש, כי את קונפיגורציות הציוד המתוארות והשימוש בהן, אין לנסות ללא הדרכה ממדריכים מנוסים בתחום הצלילה הטכנית.
השעה 00 :08 בבוקר ואני מתייצב במועדון צלילה "פוסידון" הממוקם במרכז דהב, לפגוש את לי קנינגהאם. לי הוא מדריך מדריכים, העובד ומלמד בקורסי צלילה טכניים בשארם ובעיקר ידיד טוב.
לי ניסה לאחרונה לשבור את שיא העולם בצלילה במערכת פתוחה לעומק 350 מטר, אבל עקב בעיות שונות לא הצליח לשבור את השיא, אשר הושג על ידי ג'ון בנט בנובמבר 2001, לעומק 308 מטר. זכיתי לסייע בשבירת שיא עולם זה, כצולל מסייע.
הצולל הנוסף שהצטרף אלינו היה מארק אנדרוס, מי שטוען לכתר ורוצה לבצע צלילה לעומק 350 מטר בקרוב בדהב.
את הבוקר התחלנו עם ערבול תערובת הגזים, שנקבעה להיות 12% חמצן, 40% הליום ו- 48% חנקן. ההכנה לקחה כשעתיים, כיוון שהיינו צריכים לדחוס 12X8 מיכלים בתערובת הטרימיקס. מטעמי בטיחות, הערבול חייב להיעשות בצורה איטית. בזמן הערבול העלינו על גבי תוכנת מחשב את פרופיל הצלילה המתאים ביותר. לאחר שכולם היו "נעולים" על מה שהולך להתבצע, ניגש כל אחד לארגון ציוד הצלילה שלו ולאבחון התערובות שבמיכלים וסימונם, על מנת למנוע נשימת גז לא נכון בעומק הלא נכון.
בשעה 10 בבוקר התחלנו לנסוע לכיוון החור הכחול, כאשר בזמן הנסיעה חזרתי במחשבתי על כל שלבי הצלילה שוב ושוב, על מנת להגביר את המוכנות. בהגעתנו לחור הכחול פרקנו את כל הציוד והתחלנו בהתארגנות אחרונה לצלילה. אם למתבונן מן הצד זה נראה כפרוייקט רציני, זה משום שלמעשה אכן כך הוא...
לאחר ההתלבשות והרכבת הציוד החלו כולם לבצע בדיקות אחרונות לפני כניסה למים. נכנסנו בתנועה על הגשר הדרומי לתוך בריכת החור הכחול.
אני מתחיל בשחייה על הגב לכיוון נקודת השקיעה שלנו, לי מסמן שקיעה ואני מסמן בחזרה ושוקע לעומק 5 מטר, שם אנו מבצעים בדיקת דליפות, אשר מראה כי הכל תקין. אנו ממשיכים לעומק 40 מטר לבדיקת איזון ואישור שהכל תקין, לפני שנרד לעומק משמעותי יותר.
בערך בעומק 55 מטר מתחילה להתגלות לעיני הקשת המפורסמת של החור הכחול, כשבזמן הזה אני ממשיך לשקוע לכיוון הקרקעית וככל שאני שוקע, הולכת הקשת וגודלת יותר ויותר ואט אט מקבלת צורה של קתדרלה בממדי ענק.
בעומק 80 מטר אני מתחיל לקבל תמונה של הקרקעית, בזמן שמחשב צלילה מראה 3 דקות זמן תחתית. אני נמצא על קרקעית החור הכחול האגדתי והמחשב קורא 102 מטר. מעלי, מה שנראה כשער ענקי, מקבל תאורה מיוחדת וקסומה מקרני השמש החודרות למעמקים.
לי ומארק מסמנים "הכל בסדר" וכן, הכל בסדר. אני ב- 100 מטר, על קרקעית החור הכחול, והראש? צלול מאד, הודות להליום.
בחמש הדקות שנותרו לי על התחתית (זה הרבה זמן ב- 100 מטר), אני מבצע סריקה של הקרקעית. הרי הרבה סיפורים על מה שיש עליה עוברים דרך כל צולל המכיר קצת את ההיסטוריה העגומה של אתר זה. עבורי, זו היתה חוויה שדרכה יכולתי להבין את היופי והעוצמה של אתר זה, אשר מושך אליו כל שנה אלפי צוללים מכל העולם.
כאשר המחשב מראה לי 8 דקות, אנו מתחילים לבצע עלייה לכיוון עומק 60 מטר, שם אנו עוצרים למשך 2 דקות ממש מתחת לקשת, מה שמותיר לי זמן להתפעל מתקרת הקשת. כאשר מסתיימות 2 הדקות, אנו ממשיכים בכל שלב חניות הדקומפרסיה, אשר הולך ומתארך ככל שמתקרבים לפני המים.
מה שטוב באתר כגון החור הכחול הוא, שלאורך כל שלב חניות הדקומפרסיה יש מה לראות, כך שהזמן עובר מהר - זמן צלילה כולל של 75 דקות.
זמן השהות בחניות הוא השלב להירגע, להיכנס למצב ריחוף מוחלט והתרכזות בנשימה נכונה ופנוי חנקן בצורה היעילה ביותר. כאשר המחשב שלי מראה לי 78 דקות, אני מוציא את הראש מהמים כאשר חיוך גדול על פני ואני מתקדם
לכיוון נקודת היציאה, על מנת להיכנס למצב מנוחה ושתיית נוזלים.
באמת קשה לתאר את ההרגשה שבלב ובראש, אבל אכן, זהו אחד מהאתרים היפים והמדהימים בעולם.
אחרי התאוששות מהצלילה המדהימה והחלפת חוויות, אנו עושים את דרכנו חזרה למועדון, למקלחת וארוחת ערב מלאת התלהבות.
סיפור הצלילה הזו אינו מובא כדי לעודד צוללים לצלול לקרקעיתו של החור הכחול. זהו אתר מרהיב, אין ספק בכך, אך ההסטוריה שלו מלמדת שהוא עלול להיות קטלני לא פחות. בצלילת אוויר הנכם מוגבלים, כל אחד בהתאם לדרגתו, לעומקים שבין 40-20 מטרים. אם הנכם מעוניינים להעמיק מעבר לכך, אנא עשו זאת רק בדרך הנכונה והבטוחה, אשר הצגתי כאן. נכון שהדרך הזו ארוכה ויקרה, אבל בהחלט משתלמת, שהרי לחיים אין מחיר.
אז צללו בטוח, ולעומק צללו עוד יותר בטוח - רק צלילה טכנית.
