שולי פנינים

שולי פנינים

הטבע – עולם ומלואו של נפלאות הבריאה, מעל פני המים ומתחתיהם.

מעגלי חיים המשולבים זה בזה בסדר מושלם ובדייקנות מופלאה, המעוררים התרגשות והתרוממות נפש אצל הצופה בם מרחוק ובעיקר אצל המתבוננים וחוקרים לעומקם מקרוב.

ואם אין די בסדר המושלם, מלווים מעגלי חיים אלה בשלל צבעים מרהיבים, המשולבים אף הם בהרמוניה נפלאה ומרגשת. "אין צור כאלוקינו", אמרה חנה בתפילתה ופרשו חז"ל כוונתה כי: אין צייר כאלוקינו. שברא עולמו משוכלל ומורכב ועוד הוסיף ועיטרו בשלל צבעים מרהיבי עיניים.

ואכן, אין להשוות בין כל ציור ותמונה לבין המציאות החיה והתוססת על מגוון רבדיה וצבעיה. בתקופה בה מערכות המידע מקיפות עולם והנגישות קלה לכל מקום על פני כדור הארץ, מקבלים אנו מידע מדויק בזמן אמיתי על עולם החי לרבדיו השונים, אם בסרטי הטבע הרבים, או בכתבות של חוקרים ומטיילים באזורים שונים ומשונים.

טעות היא לחשוב כי התורה דורשת מלומדיה להתנזר מן החיים ולהתרחק מן המציאות החיה ולרחף בעולמות מופשטים של רעיונות מעורפלים.

כאשר הבאנו והראינו במאמרים קודמים כי בכתבי דורות ראשונים נמצא ידע רב המקיף את כל עולם הטבע, התמקדנו בידע שהיה לחז"ל על חיות הים ובעיקר על חיות המוכרות לנו.

ובחרנו לפתוח בכלב הים, חיה המוכרת לנו היטב.

בספר ויקרא, פרשת שמיני, נכתב על חיות מסוימות שכל הנוגע בנבלתן נעשה טמא מבחינה רוחנית. אחד הכללים לחיות אלו הוא: כל חיה ההולכת על כפיה. ובמדרש מצאנו שמנו חז"ל את כלב הים כאחד ממיני החיות הללו, שגפיה הקדמיות הן בגדר כף יד ולא כף רגל.

וכן נכתב במשנה, במסכת כלים (יז'):

"כל שבים טהור חוץ מכלב המים מפני שהוא בורח ליבשה דברי ר' עקיבא". וכוונתם, כל כלי שנעשה מעור של דג, או חיה אחרת בים, הנוגע בו נשאר טהור, לבד מהנוגע בכלי או בגד שנעשה מעורו של כלב הים שנבלתו מטמאה (טומאה וטהרה הם מושגים רוחניים שאינם נהוגים כיום). ר' עקיבא הוציא את כלב הים מכלל החיות הטהורות בשל תכונתו לברוח ליבשה ולהרגיש בטוח גם עליה ומאחר והוא נחשב לחיה ההולכת על ידיה.

הרי לפנינו את שהבינו מפרשי המשנה מדברי ר' עקיבא:

• מהכללת "כל שבים טהור" נמצא, כי אין עוד חיית ים אחרת בעולם הבורחת מרודפיה מהים ליבשה, אלא כלב הים  

   כשהוא נרדף מתנינים שבים (תנינים בלשון המשנה הם דגים גדולים שבים - רש"י פירוש בראשית). הערה: למיעוט  

   ידיעותיו של כותב שורות אלו כלב הים יחידי בתכונה זו, אך אפשר שכוונתם היא שאין עוד חיית ים אחרת שהשתמשו

   בעורה ליצור כלים, הבורחת ליבשה.

• עוד מדייקים בהגדרה "בורח ליבשה" ולא נאמר "עולה ליבשה", שהרי יש חיות ים רבות אחרות העולות 

   ליבשה לחפש מזון, או לפריה ורבייה וכו'.

• ומהשינוי ששינו במשנה וכינו את כלב הים בשם כלב המים ולא כינוהו בשמו, למדנו שהוא יכול לחיות

   אף במים אחרים לבד ממימי הים המלוחים.

 

למתבונן היום בנתונים אלה נראים הם כפשוטים בשל שכיחות וזמינות המידע על חיי כלבי הים ואויביהם, אך במבט בוחן יותר על נתונים שנכתבו ע"י מפרשי המשנה שחיו לפני כאלף שנים ויותר ופרשו את דברי ר' עקיבא שחי לפני כאלפיים שנה, קשה להבין כיצד קיבלו פרטים אלה על כלבי הים ומהיכן שאבו את הידע לקביעת עובדות אלו.

 

ידע נוסף, מעט הכמות אך רב האיכות, מצאנו על הדולפין, חיית הים המעניינת והמוכרת. במסכת בכורות בתלמוד הבבלי למדו חז"ל שהדולפינים פרין ורבים כבני אדם. ועוד התבאר שם שהשם דולפין מקורו מיוונית והוא כינוי לבני הים. מדברי מפרשי התלמוד למדנו את כוונת דברי חז"ל:

• שהדולפינים זיווגם כבני אדם (פנים אל פנים).

• כמו כן יולדים ומיניקים ולדותיהם כבני אדם.

• יש אף  הסוברים כי יכולים הם להיניק ולדות אדם (אבל לא מומלץ לנסות).

גם נתונים אלה, פשוטים ככל שיהיו, מצריכים התבוננות ובדיקה לאורך זמן. אולם לגבי הדולפינים לא נשללת האפשרות כי ידע שנאסף במשך השנים בקרב יורדי הים הישראלים, כשבט זבולון וכד' ואף מאומות העולם, הוא שעבר במסורת בין החכמים ותלמידיהם.

 

לעומת זאת, מצאנו נתון מוחלט, ייחודי ובלעדי לתורה, לגבי הדגים. בשני מקומות בתורה מופיעים סימני הכשרות של הדגים, בספר ויקרא ובספר דברים, שם נכתב "מכל אשר במים את זה תאכלו כל אשר יש לו סנפיר וקשקשת אותו תאכלו". היינו דג כשר לאכילה צריך שיהיו לו סנפירים וקשקשים.

במשנה, במסכת נידה, מבואר כי יש דגים שיש להם רק סנפירים ואין להם קשקשים, אך אין בעולם כולו דגים שיש להם רק קשקשים ואין להם סנפירים. וכן פסק הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות "ובדגים שני סימנים סנפיר וקשקשת, סנפיר הוא שפורח בו (במים) וקשקשת היא הדבוקה לו בכל גופו. וכל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר".

ומה ייחודי בדברים אלה, שהרי בהסתכלות פשוטה בכל דג רואים סנפירים וקשקשים ויש אף דגים ללא קשקשים?

אם נדקדק בדברי חז"ל והרמב"ם נמצא כי יהודי הקונה בחנות חתיכת דג ללא ראש וזנב ורואה על עורה רק קשקשים בלי זכר לסנפירים, יכול להיות סמוך ובטוח שמקורה בדג כשר למהדרין. וכל זאת מפני שהתורה קבעה לפני 3500 שנה שאין דג בעולם כולו שיש לו קשקשים ולא יהיו לו סנפירים!

צלילה נעימה, עם עוד קצת ידע ומחשבה.