שודדי הים

שודדי הים

למערכת המגזין שלום! השבוע רכשתי ציוד צלילה מלא לכל המשפחה והמחירים הם פשוט שוד לאור היום! אמנם בעלי מרוויח די טוב, אבל אני חושבת שצריך להתחשב בזה שאנחנו משפחה שאימצה לה תחביב משותף, ושהבת שלי בתקופה כזו שהיא מאד מושפעת ממותגים. בסך הכל הלכנו למדוד חליפות שאיך אומרים, יחמיאו לגזרה, והמוכר היה מאד שרמנטי ומפה לשם קנינו ציוד חדש לכולנו ומשומש לבעלי, כי בכל זאת.
אז אני חושבת שצריך להיות מחיר מסובסד למשפחות, או לכל הפחות לנשים, כי המוכר אמנם שרמנטי, אבל בכל זאת, ג'וני דפ הוא לא.
אחת שאכפת לה.

 

פעם היו כאן הרבה שודדי ים. היינו יוצאים עם סירה, יורדים לצלול, היו גונבים את הסירה. היינו משאירים מצוף, יורדים לצלול, היו גונבים את המצוף. בסוף עשינו אסיפה, כל הצוללים מפעם, והחלטנו שכל פעם שמשאירים משהו על פני המים, סירה, מצוף, לא משנה, קושרים אותם בחבל לאיזה משקולת או עוגן וזורקים לקרקעית.
מאז, נעלמו השודדי ים.
מתוך שיחה עם צולל וותיק. בתקופה שלו, את כל ההחלטות של האסיפה היו מעבירים עוד באסיפה הקודמת, כדי לחסוך נסיעות.

 

מאה שמונים שקל לצלילה מסירה? איזה גנבים. אדוני, אני באילת לוקח את הציוד, נכנס לים בהליכה ומתחיל לצלול! בלי סירה ובלי כלום! אתם פה, בים תיכון, מיקמתם את האתרים ככה שצריך סירה בשביל להגיע אליהם, אז אל תבכו לי עכשיו על עלויות! גנבתם לנו את הים, גנבתם. ואל תספר לי כמה עולה הדלק, אדוני, מילאתי הבוקר באוטו ב- 350 ₪ כדי להגיע למועדון, אז מה, ביקשתי מכם להשתתף בהוצאות?!!
צולל עצבני למפעיל הסירה.

 

פעם, בצלילת דריפט בראס מוחמד, תכננתי פרופיל עמוק לאורך הריף. בדרך למעלה עשינו חניות ועלינו ממש ליד הספינה. לא הספינה שלנו, של פיראטים בסומליה. יש מצב שהתכנון היה מחמיר מדי. המזל הוא, שאם נמכור להם את הציוד שלנו לפי שווי השוק, כיסינו את הכופר ועוד נשאר קצת לבזבוזים.
צולל טכני מתקדם.

 

הבעיה בענף הצלילה היא, שלא מנסים דברים חדשים. כשנמאס לי לרדת מהסירה בגלגול לאחור, קשרתי קרש לספסל ההגה ככה שיבלוט מאחד הצדדים, ואמרתי לחניכים ללכת עליו לפי התור עד שנופלים למים. היו אחלה צחוקים, אבל כשהחניך האחרון קם מהצד הנגדי כדי לעלות על הקרש, הסירה איבדה שיווי משקל והתהפכה. נכנסנו מתחת לסירה ההפוכה וחיכינו לחילוץ. היה מאד מגבש, וגם למדנו על הרעלת CO2.
המדריך החדש.

 

אחרי שצללנו באלפינסטון הסקיפר פנה חזרה צפונה. אמרתי לו, מה נהיה? אמר לי, מיסטר פרקש, זה סודן, מסוכן לישראלים. אמרתי לו, כל דרום תל אביב מלא סודנים, לא רואה אותם ממטר. ככה המשכנו דרומה ומה אני יגיד לכם, אחלה צלילות. רק מה, פתאום באו כמה עם קלצ'ניקוב ואוונטה של פיראטים, רצו כופר נפש. אמרתי לשאר התיירים, תנו לי לדבר איתם, נסגור איתם דיל. הלכתי לקודקוד של הפיראטים, אמרתי לו, כמה? אמר לי, מאה אלף לראש. אמרתי לו, מוסטפה, אם אתה עושה משהו, תעשה אותו כמו שצריך. אני, בשביל מאה אלף לא הייתי מניע מנוע. יש לך פה איזה עשרים רוסים על הספינה. חייב להיות אחד שהוא גיס או בן-דוד של אוליגרך, לא ככה? אמר לי, אוקיי, ומה אתכם? אמרתי לו, על משה לא תקבל גרוש למה שגם המשפחה שלו יודעת שהוא חמאר. לי תיתן שלושים אחוז ממה שאתה מוציא מהאוליגרך ואני מסדר לכם ויזת עבודה לישראל, עליי. עניין של יום-יומיים.
חודשיים אחרי שחזרנו מהספארי בא אליי הקודקוד של הפיראטים ואמר לי, מיסטר פרקש, בלילות אנחנו מביאים לך בלוקים ומלט וחצץ מאתרי בנייה, בימים אנחנו בונים לך את התוספת לסלון. מתי נקבל את הויזה? אמרתי לו, כמו שאמרתי לך, עניין של יום-יומיים. בינתיים תערבב את הטיח בתנועות מעגליות. מוסטפה, אם אתה עושה משהו, תעשה אותו כמו שצריך.
פרקש בספארי דרומי.

 

אני בדעה ששאיבת גז מקרקעית הים היא פיראטיות לשמה, כשהקורבן הוא הים עצמו. שוד הים חייב להיפסק, ועד אז, לאות מחאה, ביקשתי שידחסו לי פחות גז במיכל.
כולנו חייבים לנקוט עמדה, ואני חושבת שזה המינימום.
האידיאליסטית.

 

אם כבר המדור עוסק בשודדי ים, ניתן היה לוותר על כמה בדיחות רדודות ולרדת יותר לעומק, כמו צלילות לחיפוש אוצר טבוע באיים הקריביים, נגיד.
בקר האיכות של המדור. הבאנו אותו בשביל לראות את התמונה הגדולה, אבל לפעמים הוא נתקע מול תמונות במחשב. היינו בסרט הזה.

 

אה, היה סרט כזה? לא עם ג'סיקה אלבה, במקרה? איך מאייתים את זה באנגלית?
בקר האיכות של המדור, בלי להרים את הראש מהמסך.

 

ולדבר הדלפקיסטית
אנשים היום לא יודעים להקשיב.
יום ראשון בבוקר, שיא הלחץ, בא לי אחד עם בנדנה, רוצה לעשות אינטרו.
נתתי לו ציוד, אמרתי לו למדוד.
שם את הסנפירים על הרגליים, התחיל ללכת ככה מול הדלפק.
אמרתי לו, אדוני, לא הולכים ככה.
אמר לי, תירגעי, מה יש לך את, והתחיל להתרחק.
צעקתי לו, אדוני, תחזור הנה!
אמר לי, מה הלחץ, לא גונבים לך כלום, אני נראה לך שודד? כולה הולך למקלחת לשים חליפה.
אמרתי לו, אתה נראה כמו שילוב של פיראט וצפרדע. תסתכל בראי.
אז הוא נעלב והלך למקלחת והחליק ונכנס בראי ובא אמבולנס.
בערב הוא חזר צולע עם בנדנה על הראש וגבס על הרגל ורטייה על העין והתלונן עליי למנהל.
מאז אני לא מחווה דעה בענייני מראה חיצוני.

 

 

לטור 1 – דגים
לטור 2 – משקולות
לטור 3 – ברזים
לטור 4 – גביע המצולות
לטור 5 – תעודות
לטור 6 – מדוזות