דרקוני הים – אגדה שהיתה באמת

דרקוני הים – אגדה שהיתה באמת

במהלך טיול שביצעתי עם זוגתי ברחבי אוסטרליה, התאפשר לשנינו להגשים חלום ישן - לצלול עם דרקוני הים, מהיפים והייחודיים בדגי העולם. גופם, המוסווה כעלי עשב ים, משווה להם צורת דרקון מיתולוגי. לא מן הנמנע, כי מי שאינו מכיר את השפע והמגוון של דגי הים ויראה תמונת דרקון לראשונה, יטיל ספק בקיומו ויפטור כלאחר יד, שאין חיה כזו...

מי הם דרקוני הים ?

דרקוני הים קרובים לסוסוני הים, אך גדולים מהם משמעותית (עד 40 ס"מ ויותר).
גם אצלם נושא הזכר את הביצים שהנקבה מטילה, אך אלו אינן יושבות בתוך כיס דגירה כמו אצל הסוסון, אלא מחוברות חיצונית לאורך בטנו של הזכר.
קיימים שני סוגי דרקונים -

הראשוןPhycodurus eques leafy sea dragon  או בקיצור  leafy
והשני Phyllopteryx taeniolatus  weedy sea dragon או בקיצורweedy .

בשנים האחרונות, אוכלוסיית הדרקונים האנדמית לדרום אוסטרליה נמצאת בסכנה עכב פגיעה וזיהום באזורי המחייה שלהם ובעיקר בגלל איסוף פרטים מהטבע למטרת תצוגה באקווריומים.

בשנת 1996 הוכרזו שני המינים כמינים מוגנים.

 

 

 

     

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

      

 

 

 

 

 

  

איפה הם חיים ?
כדי למצוא את אומני ההסוואה הללו, יש צורך בעזרת נפטון ואלת המזל.
אבל כדי לשפר את הסיכויים, ערכנו כבר בארץ חיפוש אחר אזור באוסטרליה, שבו יש מושבות גדולות של שני מיני הדרקונים. מהתכתבויות עם מועדוני צלילה באוסטרליה למדנו, שהם מופיעים בשכיחות כזו או אחרת לאורך חופים רבים של האוקיינוס הדרומי.
אחד המועדונים מפרת', מערב אוסטרליה הפנה אותנו למועדון קטן שנמצא בעיירת דייגים מרוחקת (600 ק"מ מפרת'). המועדון, כך מתברר, מנוהל ע"י קרייג לייבן, מכור ומומחה לדרקונים, אדם שלדבריהם מכיר בשמו הפרטי כל אחד ואחד מהדרקונים שחיים במפרצון הקטן של בריימר ביי.
החלפנו כמה אי-מיילים ובמהלך הטיול שמחנו לקבל אי-מייל נוסף מקרייג, שהתעניין אם אנחנו בסביבה, היות שבאותו הזמן הדרקונים היו בתקופת הרבייה. לצערנו, היינו בשלב ההוא כ- 2500 ק"מ מבריימר ביי.

 

 

החלום מתחיל להתממש
 3 שבועות מאוחר יותר הגענו לבריימר ביי. מדובר בעיירה של שלושה וחצי רחובות מקבילים ומספר קטן של ספינות מכמורת במעגן קטן. נפגשנו עם קרייג לתיאום ציפיות והתברר שהוא שהה בישראל כמתנדב בקיבוץ מעברות בשנות השבעים ויש לו זיכרונות טובים מישראל (טוב שיש כאלה עדיין) ומהים האדום (למי אין ?).
עברנו על אלבומי תמונות שקרייג צילם. רוב הדוגמנים היו הדרקונים. קרייג נעזר בצילומים אלה על מנת לזהות פרטים ספציפיים בקבוצת הדרקונים ולתעד את גודל וגיל האוכלוסייה.

יכולנו לקחת ציוד ולצאת לצלילה עצמאית בחוף או להצטרף לצלילה עם קרייג באתרים יותר מרוחקים בסירה, אתרים בהם - לדברי קרייג - סיכוי טוב יותר לפגוש את הדרקונים.

קרייג הציע לנו לצאת לצלול עמו בשני אתרים. אתר אחד עם סיכוי טוב לleafy   הנדיר יותר (אם כי קרייג לא יכול היה להבטיח מפגש איתו), והאתר השני עשיר בעשרותweedys .
בחרנו באופציה המודרכת. כך מצאנו את עצמנו למחרת בבוקר, מפליגים בסירת גומי קטנה אך מצוידת היטב:  חמצן, GPS , טרפז לחנייה בכחול ואקו-סאונדר לזיהוי הריף.

כשהגענו לאתר הקפיד קרייג להוריד עוגן בקרקעית החולית ולא על הריף.
קיבלנו תדרוך על האתר ועל אופן ההתקרבות וההתרחקות אל הדרקונים ומהם, על מנת  שלא לפגוע בהם. כמו כן, סוכם שלא נשארים הרבה זמן מסביב לאותו דרקון כדי לא להלחיצו.

 

 

המפגש
גלגול למים הקרים יחסית (19 מעלות) גילה ריף סלעי מכוסה אצות ולהקות עצומות של דגי ים פתוח (מקרל, סלמון וכו'). התקדמנו לבלטים, שם זיהיתי יצורים מוכרים, אלמוגי הכרוב (טורבונריה), דומים לאלה שגדלים באילת, אך על אלה שכאן יושבים במספר גדול נחשונקים  (basket star) וכוכבי ים בגדלים וצבעים שונים. מתחת לאחד האלמוגים יושב דיונון עצום מידות ומנסה לגנוב את ההצגה, אבל אנחנו כאן בגלל הדרקונים.
הדרקונים יודעים בדיוק איפה לגור, כל אצה נראית כמו דרקון וכנראה שכל דרקון נראה כמו אצה. זה לא הולך להיות קל.
זוגתי מתחילה לסמן על משהו בהתרגשות ואני לא מבין מה כל כך מיוחד באצה הזו לעומת כל האחרות. עד שהיא לא לקחה אותי ביד והראתה לי את ה leafy הראשון, לא הצלחתי להבדיל בינו לבין ים האצות שמסביב.
בשונה מסוסון הים המוכר, שהוא דוגמן קלאסי וסטטי למאותגרי צילום כמוני, הרי שהדרקונים שוחים מהר מאוד, גם האצות מסביב נעות בשל הגלים שמסביב ומקשות לשמור על קשר עין עם הדרקון. לרגע הפנית ממנו את המבט והוא איננו.
ה- leafy  שפגשנו מוכר היטב לקרייג. הוא בן חמישה חודשים, והמייחד אותו מאחיו הוא שנולד לבקן ולכן קל יחסית לאתר אותו.

ממשיכים לחפש אחרי דרקונים נוספים. בינתיים אנו זוכים למבקר שבא להגיד לנו שלום. כלב ים מגיח מעלינו, מבצע כמה סאלטות במים וממהר לברוח.
דרקונים נוספים לא פגשנו בצלילה הזו, אבל כעת אפשר להתפנות לדברים הרבים שיש לאזור הזה להציע. בטאים, ביניהם גם איגל ריי, נפוחיות מיוחדות לאזור ושפע דגים נוספים ולא מוכרים. 

אחרי כשעה עלינו לחנייה בטרפז שמתחת לסירה. החנייה מתבצעת בתוך להקה של אלפי דגים שמקיפים אותנו. תשושים, עלינו בקושי לסירה והפלגנו למעגן. בדרך עברנו ליד אי סלעי קטן, עליו מתגוררת מושבה קטנה ועצלה של כלבי ים ופינגווינים מהמין fairy - הקטן ביותר במשפחת הפינגווינים.
עכשיו נשאר רק להמתין לצלילה השנייה ולמפגש עם ה-. weedies
אחרי החלפת מיכלים ומרק חם יוצאים לאתר השני. האתר רדוד יותר, והחגיגה מתחילה עם הירידה לקרקעית. המוני weedies  מסתובבים כאן, והם עצומים בגודלם ומהירים מאוד. התנועה המהירה מושגת ע"י מערכת של 'סנפירים' רבים שמקיפים את גוף הדרקון, מה שמזכיר לי במקצת את תנועת השפירית.
הריף היפה באתר זה מפגיש אותנו עם דגים, מחבטנים, ביצה של כריש ועוד.

יצאנו לאחר כשעה מהמים, קפואים אך מאושרים. החיוך לא מש משפתותינו גם ימים רבים לאחר מכן.

צלילות רבות ויפות עשינו ברחבי העולם בכלל ובאוסטרליה בפרט, אך הצלילות בבריימר ביי היו מהיפות ביותר.

 

 

 

איך מגיעים:
ביו פרת', בירת מערב אוסטרליה לאולבני בדרום מחבר כביש מהיר של כ-400 ק"מ (להיזהר משוטרי תנועה, לא לכולם הם מוותרים).
באולבני עצמה יש מספר מועדוני צלילה כשהאתר הפופולארי ביותר היא ספינת המלחמה   .HMAS PERTH
מזרחית לאולבני (150 ק"מ בערך) בכביש יפה עם הרבה תוכים וקנגורו'ס, נמצאת בריימר ביי. החל מחודש יוני מגיעים לאזור לווייתני הבאלנה (right whale). בין ינואר למארס ניתן לראות את זכרי הדרקונים עם אשכולות הביצים על גופם.
מומלץ מאוד לפתוח את אלבומי התמונות של קרייג לייבן. בין השאר, הנציח את השלב בו הדרקונים הקטנים בוקעים ושוחים סביב האב הגאה.

 קישור לאתר המועדון של קרייג