חלומות רטובים

מאת דני וינברג (ביקו) , צלם אורח: מישל בראונשטיין

מתוך מגזין מס. 44, פורסם בספטמבר 2009

חייבים להודות - אנחנו ממוקמים לא רע על פני הגלובוס: קו רוחב 30 ושונית האלמוגים הצפונית ביותר על פני כדור הארץ, מפרץ עמוק עם מעט אלמוגים, שיכולים להעיד על עבר מפואר ויפה יותר באזורנו. ועדיין לא הזכרנו את הים התיכון, שחלק מאלה שגם מצלמים מוכנים להישבע שהם נהנים לצלול בו. נו, שויין. אבל בטוחני שכל אחד מאיתנו, הצלמים, מפנטז מדי פעם גם על צילום דברים מרגשים יותר. סיפורים וצילומים מהעולם ניתן לקרוא ולראות במקומות רבים וזה רק מתדלק את הרצון לנסוע ולצלם באותם מקומות. לעתים אני מתעורר בלילה בתחושת דז'ה וו - האם הייתי שם או שאני רק מפנטז? בכתבה זו של מדור צילום אחלוק אתכם 10 אתרי צלילה נחשקים, שפוקדים מדי פעם את חלומותיי בלילות. בחלק מהמקומות צללתי וצילמתי ובחלק צללתי רק בדמיוני והם בגדר תוכניות לעתיד.

מירוץ הסרדינים (Sardin run) לחופי דרום אפריקה

מדי שנה, מסוף מאי ועד תחילת יולי, מתרחשת מול חופי דרום אפריקה תופעה מרתקת ומעוררת אדרנלין: תנועת להקות עצומות של סרדינים. דמיינו לעצמכם להקה באורך 7 ק"מ וברוחב ק"מ וחצי נודדת לאורך החוף. מלבדנו - הצלמים - מהווה התופעה הזו מוקד משיכה גם לחלק נכבד מטורפי האוקיינוס: יונקים, דגים ועופות. הסרדינים - שמבחינים בטורפים - מתקבצים לצורת כדור גדול. עם קצת מזל ניתן לצלם fish ball כזה, המותקף על ידי להקות דולפינים, כרישים, ציפורים (בעיקר סולות) ולעיתים לווייתנים שמצטרפים לחגיגה. המקום הזה נמצא אצלי גבוה בראש הרשימה. הבעיה עם מירוץ הסרדינים היא, שזו תופעה בלתי צפויה: לעתים מתרחשת ולעתים לא. ישנם לא מעט מקרים של קבוצות צלמים נרגשים, שלא ראו קצה זנב של סרדין במהלך שבוע של מרדפים. הצלילה אינה מתבצעת מספינות גדולות ומפנקות, אלא מסירות קטנות. המשיט מסתובב באזור ומנסה לאתר פעילות של דגים או טורפים. כשפעילות כזו מזוהה, קופצים הצוללים למים, אל תוך האקשן. כמובן שאטרקציה כזו מומלצת לצלמים ולצוללים מנוסים, שכבר ראו כריש או שניים בחיים. המיקום של הצלם באירועים כאלה הוא קריטי, מכיוון שלעתים, כאשר נמצאים מאחורי העינית, נוטים לשכוח שמדובר בבעלי חיים שנמצאים בטירוף אכילה ועלולות להתרחש סיטואציות מסוכנות, במיוחד אם ממוקמים בלב ה-fish ball.

עדשות שכדאי שיהיו בתיק: עדשות רחבות ועדשת fisheye.

האי קוקוס - Cocos Island

עד לפני יותר מעשור נחשב האי קוקוס בעיניי המומחים כ"מקום עם הכי הרבה קילו כרישים לליטר מי-ים". האי קוקוס נמצא באוקיינוס השקט, במרחק של כ-500 ק"מ (36 שעות הפלגה) מחופי קוסטה ריקה שבמרכז אמריקה. קוקוס התפרסם כמקום שבזמן הנכון (חודשי הקיץ "שלנו") ניתן לצפות בו בלהקות פטישנים עצומות, המונות מאות כרישים, כרישי לווייתן, כרישי גלפאגוס, מנטות וחתולי ים אחרים, להקות גדולות של דגי ים פתוח וגם מסך של כרישים לבני קצוות, שמסתירים את כל האקשן. אחת האטרקציות בקוקוס הן צלילות הלילה, בהן רואים כרישים לבני קצוות צדים בהמוניהם בבולמוס אכילה שלא מזכיר את התנהלותם העצלה בשעות היום. הצלילות בקוקוס מאופיינות על ידי זרמים חזקים, טרמוקלינות (שכבות טמפרטורה) וראות שנעה בין שמונה ל- 20 מטר ביום טוב. הצילום מתבצע - על פי רוב - כשהצלם מסתתר מאחורי בולדר גדול שמשמש את הכרישים כ"תחנת ניקוי", ותוך כדי כך הוא אוחז את המצלמה ביד אחת. לא תנאי צלילה אידיאליים לצוללים ולצלמים מתחילים. האי מאלפלו, השייך לקולומביה וממוקם כ-600 קילומטרים מהאי קוקוס, מהווה לעתים חלק מהמסלול המורחב שספינות ספארי מבצעות באזור. במאלפלו יש צלילות הדומות באופיין לאלו שבקוקוס. בשנים האחרונות האזור שמסביב לאי קוקוס סובל מדיג פיראטי של כרישים, שגרם לירידה במספרם. גם תופעת האל-ניניו, הגורמת להתחממות המים במחזוריות של מספר שנים, מבריחה את הכרישים לאזורים קרים יותר. עדיין, לדעתם של צלמים רבים, האי קוקוס הנו אחת האופציות הראשונות לראות ולצלם כרישים וחיות גדולות אחרות.

עדשות שכדאי שיהיו בתיק: עדשות רחבות ועדשת fisheye.

איי גלפגוס

איי גלפגוס שייכים למדינת אקוודור ומרוחקים קרוב ל - 1000 קילומטרים מחופיה של אקוודור. לתאר את גלפגוס במספר שורות יעשה עוול למקום הייחודי הזה. מעבר להיותם אטרקציה מסחררת מעל המים, עם הרבה מינים אנדמיים (ייחודיים לאזור) והזדמנויות לצפות בבעלי חיים נדירים ולצלמם מקרוב, איי גלפגוס מהווים אטרקציה גדולה לחובבי צילום תת-ימי. אזור הגלפגוס מושפע משני זרמים - זרם חם וזרם קר - הגורמים לתנודות קיצוניות בטמפרטורות המים, שיכולות לנוע בין 16 ל- 30 מעלות צלזיוס, תלוי באתר ובעונה. השיא מבחינת צילום תת-ימי הוא האיים הצפוניים ביותר של גלפגוס, האיים דרווין (Darwin) ו-וולף (Wolf). בעונה הנכונה (יולי) ניתן לצפות בכרישי לווייתן רבים: שניים או שלושה בצלילה ממוצעת, להקות של פטישנים, מנטות, דולפינים, צבים ואקשן בלתי פוסק. הזרמים החזקים מחייבים הגעה ל"תחנת ניקוי", עיגון הגוף וצפייה באקשן שחולף על פניך. בדרווין נתקלתי בזרמים שדרשו ממש "זחילה" על הסלעים נגד הזרם, כדי להגיע לתחנת הניקוי. לא פשוט לבצע תמרונים כאלה עם מארז כבד ביד. באיים האחרים ניתן לראות הרבה אריות ים תאבי משחק. עם קצת מזל, ניתן לצלם באי פרננדיה איגואנות ימיות בתוך המים, ובאי ברתולומיי נמצאות להקות של פינגווינים קטנים, הצפוניים ביותר בעולם. בין הצלילות נהוג לרדת לטיולים יבשתיים באיים ולראות בעלי חיים שאינם חוששים מבני אדם ומאפשרים התבוננות וצילום ממרחק אפס.

עדשות שכדאי שיהיו בתיק: עדשות רחבות ועדשת fisheye.

פפואה ניו-גיניאה (PNG)

אי שם בקצה העולם מטה, נמצאת פפואה ניו-גיניאה. ליתר דיוק: במערב האוקיינוס השקט, צפונית לאוסטרליה. המיקום המבודד שלה ומיעוט המבקרים (היחסי) עזרו לסביבה התת-ימית להישאר בריאה ובתולית. העושר התת-ימי, הן מבחינת אלמוגים והן מבחינת בעלי חיים, מהמם. בצלילה אופיינית ניתן לראות ריפים (שלמים!) מכוסים במעטה אלמוגים קשים ורכים, ספוגי חבית בגודל אדם, להקות דגים, כרישים ומגוון סרטנים ויצורים זעירים שיכולים להעלות חיוך על פני חובב המאקרו. ב-PNG נפוצות צלילות המכונות Muck dives או בתרגום חופשי מאוד: "צלילות ג'יפה". צלילות אלו מבוצעות בתוך לגונות די הרוסות, בעומק רדוד וראות בינונית ומטה... אבל אילו מציאות שניתן לצלם שם...

למשל: שרימפס, סרטנים, חשופיות, דיונונים וכמעט כל יצור זעיר שתעלה על דעתך. הצלילות מתבצעות מעל ספינות צוללים גדולות או מ- Resorts שעל החוף, המוציאים הפלגות צלילה יומיות. טמפרטורת המים בפפואה ניו-גיניאה גבוהה, הראות טובה ברוב האזורים והזרמים בדרך כלל חלשים. גם צולל מתחיל ירגיש כאן בנוח ברוב האתרים.

עדשות שכדאי שיהיו בתיק: כל העדשות שיש ברשותכם, ההיצע מגוון והחלטה עם מה לרדת למים קשה.

חצי האי סיני ומצרים

סיני נחשבת, בצדק, לאזור צלילה מהמוערכים בעולם. לא מפתיע לגלות לעתים עשרות ספינות עוגנות מעל האתרים הנחשבים. הנוף התת-ימי בסיני הוא מהיפים בעולם. אתרים כגון שארק ריף (Shark reef), אתרי מיצרי טיראן והריפים במפרץ סואץ יכולים להציע אטרקציות רבות לצלמים. גם מבחינת ספינות טרופות, המצטלמות נהדר מתחת למים, קיים מבחר גדול: הטיסטלגורם והספינות באבו-נוחאס יספקו כל חובב צילום. אזור דרום מצרים מציע צלילה מאתגרת יותר מבחינת תנאים ונחשב פראי יותר מסיני. באתרים הבולטים באזור הדרום (איי האחים, אלפינסטון ריף, האי רוקי, דולפין ריף) אין זה נדיר לפגוש ולצלם כרישים גדולים כגון אושיאניק (Oceanic white tip), כרישים אפורים, מנטות, טחנים נקודים וצבים לרוב. נכון שכבר קשה יותר לראות בעלי חיים גדולים מאשר פעם, אבל עדיין המגוון הגדול והמחירים הנוחים יחסית, הופכים את סיני וסביבתה הימית לאטרקטיביים לצלמים. כדי להבין כמה האזור אטרקטיבי לצלמים, ניתן לראות את מספר סדנאות הצילום המקצועיות שמבצעים צלמים אירופאים מובילים בים סוף.

עדשות שכדאי שיהיו בתיק: עדשות רחבות ועין הדג לספינות טרופות ועדשות זום לטווח הביניים.

אינדונזיה -Sulawesi Island

אינדונזיה ממוקמת דרום-מזרחית לאסיה ונמצאת בין הודו לאוסטרליה. היא מציעה מאות איים ואלפי אתרי צלילה בלתי נשכחים, אבל המיצרים שבין Sulawesi ל-Lembeh נחשבים בעיני רבים מהצלמים למקום הראשון מבחינת אפשרויות הצילום הגלומות בהם. האזור נחשב ל"בירת המאקרו העולמית". המגוון הימי באיזור מהמם ואין סוף למציאות שחובב מאקרו יכול להיתקל בהם. Pygmi Sea Horse, אנטנרים בכל הצבעים, Stargazers, נחשי ים, תמנונים חקיינים, דג המנדרין הצבעוני ושרימפס נדירים במגוון צבעים, הם רק חלק זעיר מההפתעות שצלמים נוסעים לראות באזורים אלה. האזור מיוחד בשילוב של שוניות אלמוגים, יערות מנגרובים (עצים הגדלים במים מלוחים) ומים עשירים בפלנקטון. אמנם, לרוב הראות אינה מושלמת, אך לצילומי מאקרו זה פחות עקרוני. העונה המומלצת לצלילה היא בין החודשים מאי לאוקטובר.

עדשות שכדאי שיהיו בתיק: כל מה שקשור למאקרו + מכפילים ודיופטרים רטובים למיניהם.

הרפובליקה הדומיניקנית - Silver Bank

הרפובליקה הדומיניקנית שוכנת באנטיליים הגדולים שבאיים הקאריביים.

Silver Bank הוא פלטפורמה תת-ימית מכוסה אלמוגים. האזור מאופיין בראות מצוינת ובתנאי ים טובים מאד. האתר נמצא כ- 130 קילומטרים צפון-מזרחית לרפובליקה. ישנן 3,000 סיבות טובות להגיע לשם: 3,000 לווייתנים גדולי-סנפיר (Humpback whale) המגיעים מדי שנה להתרבות ולהמליט בין החודשים דצמבר לאפריל. מפעילי הספינות באזור מחויבים לכללים די נוקשים בכל הנוגע לצפייה בלווייתנים: אסור לצלול באזורם צלילת מכשירים ומותר רק לשנרקל עם הלווייתנים. השנירקול האפקטיבי ביותר הוא עם האמהות והגורים, שכן הגורים נשארים קרוב לפני המים, שהרי בימיהם הראשונים הם חייבים לעלות אל פני המים כל מספר דקות כדי לנשום. האמהות, כמובן, צמודות לגורים בתקופה זו. השנירקול באזור הוא אחת האפשרויות בעלות הסיכויים הגבוהים ביותר לצלם את היצורים הענקיים הללו מתחת למים!

עדשות שכדאי שיהיו בתיק: שאלה רטורית. כמובן שעדשות עין דג ועדשות כמה שיותר רחבות.

פולינזיה הצרפתית- Rangiroa

Rangiroa הינה חלק משרשרת אטולים (שונית אלמוגים מעגלית) הנקראים פולינזיה הצרפתית, והיא שוכנת בדרום האוקיינוס השקט (מרוחקת כשעה טיסה מטהיטי). הצלילה ברנגירואה מתבצעת מעל גבי סירות גומי מכיוון האוקיינוס הפתוח ללגונה או להיפך, תלוי בשעות ובמשטר הזרמים. הזרמים חזקים והצלילה בחלק מהאתרים הנחשבים אינה מיועדת לצוללים בלתי מנוסים. לרנגירואה נוסעים כדי לצלם אקשן וחיות גדולות. בצלילת דריפט טובה ניתן להיתקל בלהקות דולפינים, להקות של מעל חמישים כרישים אפורים בו זמנית, כריש פטישן מזדמן, עטלפי ים, צבים ולהקות של ברקודות ודגי ים פתוח אחרים. הראות באזור טובה בדרך כלל והמים חמימים. ניתן לצלול ברנגירואה משך כל השנה, אך ישנן שלוש עונות עיקריות: תקופת ינואר ופברואר מתאפיינת על ידי מפגשים תכופים עם פטישנים, החודשים ספטמבר ואוקטובר זו עונת המנטות, וביתר החודשים ניתן לראות את כל היתר.

עדשות שכדאי שיהיו בתיק: עדשות רחבות ועדשות עין הדג. לרנגירואה נוסעים כדי לצלם חיות גדולות, לא חשופיות.

האיים המלדיביים

באוקיינוס ההודי, דרום-מערבית לסרי-לנקה נמצאת מדינת איים המורכבת מ- 26 אטולים ולמעלה מ- 1000 איים, שרק חלקם הקטן מיושב: המלדיביים. מה שהופך את המלדיביים לגן עדן לצוללים ולצלמים הוא השילוב הכמעט קיטשי של יופי מעל ומתחת למים. מי טורקיז, חול לבן, דקלים מלוכסנים ושקיעות ארגמניות. כמו פרסומת לערוץ "החיים הטובים". ישנן שתי דרכים לצלול במלדיביים: צלילות יומיות מ- Resort או צלילות מספינת צוללים. אם אתם בירח דבש, מתאים יותר לצלול יחדיו מ- Resort. אם אתה צלם רציני, קח את האופציה השנייה. מיקומם של המלדיביים בים פתוח ומשטר הזרמים במקום הופכים את רוב הצלילות לצלילות דריפט (זרם). קופצים למים, שוקעים ו... הופ, הזרם מטיס אותך. קשה עד בלתי אפשרי לצלם סטילס בשיאו של הזרם, כך שרוב הצילומים יתבצעו במקום רגוע יותר, תחנות ניקוי למשל, תוך כדי מציאת מקלט מהזרם החזק. כמו מקומות רבים בעולם, המלדיביים זה מקום של Hit or miss: תלוי בעונה, ביום ובמזל. העונה הנעימה והנוחה יותר לצלילה היא בין החודשים דצמבר לאפריל - העונה היבשה. מזג האוויר ביתר החודשים נשלט על ידי רוחות המונסון באזור ומאופיין על ידי גשם בחלק גדול משעות היום. יחד עם זאת, בביקורי היחיד במלדיביים, נתקלתי ביומיים איומים עם ים גבוה, גשם ורוחות חזקות ומיד לאחר מכן שבעה ימים שטופי שמש וים חלק לחלוטין. עניין של מזל. אז מה ניתן לצלם שם: הזרמים והפלנקטון מביאים את המתנות הגדולות: כרישי לווייתן, מנטות, עטלפים ים וקרוביהם, כרישים אפורים ואחרים ולא מעט להקות דגים במספרים וצפיפות שתשמח כל צלם. אם מוסיפים לכל הטוב הזה אלמוגים רבים (לרוב פחות בריאים וצבעוניים מאשר באתרים החזקים שבים האדום, למשל), טמפרטורת מים גבוהה וראות טובה ברוב הזמן, מקבלים את אחד המקומות האטרקטיביים שיש לצילום תת-ימי. כמו כן ניתן לבצע בלגונות סמוך לחופים צילומי Split (חצי מהעדשה במים וחציה בחוץ) מרהיבים.

עדשות שכדאי מאד שיהיו בתיק: עדשות רחבות ועדשת מאקרו לצלילות לילה.

צלילה במערות יוקטן, מקסיקו

צילום תת-ימי במערות דורש היערכות מתאימה וקורסים יעודיים. ישנן מספר הכשרות וקורסים לצלילת מערות, כאשר הכשרה מלאה לביצוע צלילות במערות נקראת Full cave diver. הקורס נמשך כשבוע והוא אינטנסיבי ולא זול. כמובן שישנן אפשרויות קצרות ופשוטות יותר, אך הן תאפשרנה רק צלילות במערות שבהן ניתן לראות את הפתח (ה"סנוטה", בלשון המקומיים). המערות המפורסמות נמצאות בחצי האי יוקטן שבמקסיקו וניתן להגיע אליהן לאחר נסיעה די ארוכה ברכבי 4 על 4 במעבה הג'ונגל. כאמור, מדובר בצלילות לא פשוטות. נוסיף לכך את המסורבלות בתפעול מארז גדול ומבזקים וקבלנו צלילה מאתגרת במיוחד. הפתרון (הלא רע בכלל, לטעמי) למי שכל האופרציה הזו גדולה עליו, הוא צלילה במערות שבהן ניתן לראות את הפתח: משחקי האור המרהיבים, הראות האין סופית כמעט, תצורות הסלע, הזקיפים והנטיפים, יוצרים אווירה סוריאליסטית עוצרת נשימה. צלם טוב יידע להוציא ממקום כזה מטעמים. ניתן לנסות שילובים יצירתיים של תאורה טבעית ומלאכותית, עבודה עם מבזקים נוספים (סלייבים) על חצובות ופנסים.

עדשות שכדאי מאד שיהיו בתיק: עדשות רחבות. כמו כן, מומלץ להתארגן על קונפיגורציה של יותר משני מבזקים.

האתרים שסקרתי כאן הם עשרת אתרי החלומות שאשמח לצלול בהם בכל זמן נתון. ישנם עוד עשרות - אם לא מאות - רבות של אתרים נוספים וטובים. בימים שאני כותב את המדור הזה, אני שרוי בעיצומן של הכנות לקראת נסיעת צילום לקוסטה ריקה ולאי קוקוס. ועדיין, תוך כדי פינטוזים, הכנות קדחתניות, מסלולים, תכנונים ואריזת הציוד, אני לא שוכח להודות למזלי הטוב על כך שמתאפשר לי לצלול על בסיס קבוע בגן העדן הקטן והצנוע שלי, אילת.

צילום מס' 1- "צב בפפואה ניו גינאה" (צילם: דני וינברג)

צמצם: f11

מהירות סגר: 1/60s

אסא: 100iso

ציוד: מצלמת FUJI S2Pro, עדשת סימגה fisheye 15 מ"מ.

שני מבזקיDS-125 של IKELITE.