הפלנקטון - נוודי הים
הפלנקטון - נוודי הים
מיהם יצורי הפלנקטון?
כתב וצילם: אמיר גור
כשהסירה מפלחת את המים בלילה, רואים אותן. נקודות אור זוהרות שמבזיקות ונעלמות, על פני המים בשובל שהספינה יוצרת. מחזה מרהיב, ללא ספק. גם מתחת למים, בלילה, נפנוף של היד מול העיניים יגלה הבזקים זעירים של אור כחלחל וקסום. כל צולל שזוכר את מה שלמד בקורס צלילה יודע לומר שהבהוב האורות הזה הוא הבזקו של הפלנקטון. אבל מעטים מהצוללים יודעים באמת מהו טיבו של הפלנקטון, או מי נמנה עם קבוצה זו של יצורים מסתוריים, שחלקם מבזיקים וחלקם לא, אבל כולם, כך מסתבר, נוודים.
מרבית קורסי הצלילה המתקדמים (קורס שני כוכבים או דרגה מקבילה) כוללים גם צלילת לילה, או התמחות לילה. בעיניי החלק המיוחד בצלילה הזו, עבור הצוללים שחווים אותה לראשונה, הוא החלק בו כולם עומדים על הברכיים באזור חולי ורחוק מהשונית ומסתירים את אלומת הפנסים. לאחר שהעיניים מתרגלות לחשיכה, רואים הצוללים צלליות כהות. אבל כשהם מתפתים לחקות את המדריך שמדגים להם ומנפנפים גם הם בידיהם במרץ, נגלה לפניהם עולם של הבזקים. הבזקים אלו הם למעשה ריאקציה כימית הנוצרת בגופם של יצורים פלנקטוניים זערוריים, הנקראים דינופלגלטיים. בגלל שהפלנקטון הזה מושך את תשומת לבנו כצוללים, צוללים מאמינים שכל יצורי הפלנקטון הם בעלי חיים זעירים וזוהרים, ואין זאת כך.
אז מי, אם כן, ראוי להימנות עם הפלנקטון? למי מותרת הכניסה לאותו מועדון מכובד?
בשם של הקבוצה ניתן למצוא רמז ראשון: פלנקטוס, הלא הוא נווד, ביוונית. כשם שהפלנטות, כוכבי הלכת, הם נוודי השמיים, גרמי השמיים שנעים (ועל כן שייכים ל"שמיים המשתנים") על פני כיפת השמיים ביחס לכל כוכבי השבת ("השמיים הקבועים") – כך גם הפלנקטון הם נוודי הים. כל יצור, בעל חיים, צומח או חיידק, אשר נודד עם הזרמים, ראוי להימנות עם קבוצה זו. נכון, גם דגים ויונקים ימיים עשויים לנוע עם הזרם, ואפילו צוללים אוהבים לעשות את זה לפעמים, אז מוטב שנחדד את ההגדרה הזו. כל מי שיכולת התנועה שלו מוגבלת ביחס להשפעת הזרם על תנועתו, ותנועתו נקבעת בעיקר על פי משטר הזרמים, ראוי להימנות עם הפלנקטון. כשהרחבנו ופירשנו מעט את המושג פלנקטון, אנחנו יכולים כבר לנסות לנחש מי ומי בפלנקטון:
הדינופלגלטים, כאמור, הם יצורים פלנקטוניים זעירים, אשר תנועתם נקבעת על פי הזרם. אכן. ומה בדבר המדוזה הענקית המוכרת לנו מהים התיכון? שמה העברי, הלא הוא "החוטית הנודדת" ומכאן נרמז שאף היא נמנית על הפלנקטון. אכן כך. למדוזות יכולת תנועה לא מבוטלת, על ידי כיווץ "הפעמון" של גופם והזרקת מים כתוצאה מכך, אבל התנועה שלהן, בסופו של יום, תקבע על פי תנועת המים הכללית. ניתן לומר שאם הדינופלגלטים הם מקטני הפלנקטון, הרי שהמדוזות הן מהקצה השני של הסקאלה, ומהוות את הגדולים שביצורי הפלנקטון. קוטר הפעמון של המדוזות הגדולות ביותר עשוי להגיע לכדי שני מטרים, ואורכן (כולל הזרועות) יכול להגיע לעשר מטר ואף יותר, ובכל זאת – הן פלנקטון לכל דבר. אז כבר שברנו שני מיתוסים: לא כל הפלנקטון מאיר, ולא כל הפלנקטון זעיר. חוץ ממדוזות ודינופלגלטים, אפשר למנות עם הפלנקטון גם אצטלנים רבים, מסרקניות, וגם שלבי חיים מוקדמים של מרבית בעלי החיים שניתן לראות בים. ביצי דגים רבים נעות כפלנקטון. לרוות (זחלים) של סרטנים, חלזונות, אלמוגים, ספוגים ועוד. כל אלו נעים עם הפלנקטון. למעשה מרבית בעלי החיים הימיים היו בשלב מוקדם של חייהם פלנקטוניים, נוודים.
מכאן ניתן להבין, שהקבוצה הנקראת פלנקטון היא אינה קבוצה ביולוגית אחידה, אלא אוסף של מינים שונים ממשפחות שונות ומחלקות שונות, אשר חולקים מכנה משותף אחד של תנועה עיקרית בחסות הזרם. את הקבוצה המאולצת הזו נהוג לחלק לחלוקות משנה שונות, שהמוכרת ביניהן היא על פי שיוכם בעולם החי: זואופלנקטון, פיטופלנקטון ובקטריופלנקטון. הזואופלנקטון הם בעלי חיים כדוגמת מדוזות, סרטני הקריל מזונם של הלווייתנים, ביצי דגים, תולעים שונות ועוד ערב רב של יצורים ימיים. הפיטופלנקטון הם אצות חד-תאיות או רב-תאיות, המבצעות פוטוסינתיזה. על אלו נמנים הדינופלגלטים הזוהרים שכבר הוזכרו, וגם אצות דיאטומיות, ציאנובקטריה, ועוד. והבקטריופלנקטון, כשמם כן הם, חיידקים פלנקטוניים.
חלוקה אחרת שמקובלת, מחלקת את המינים הפלנקטוניים על פי גודלם. מיני המגה-פלנקטון הם המדוזות והאצטלנים הגדולים, למשל, ומיני המקרופלנקטון יהיו סרטני הקריל והמסרקניות. בקצה השני של הסקאלה יהיו הננו-פלנקטון הקטנטנים, הפיקו-פלנקטון שהם חיידקים זעירים ואף הפמטו-פלנקטון שהם וירוסים ימיים שלא ייראו אף תחת עדשת המיקרוסקופ.
כך או כך, לפלנקטון משמעות עצומה. מרבית הפוטוסיתזה – התהליך שבו הצמחים נעזרים באור השמש כדי לקבע חנקן ואגב כך לייצר חמצן – מבוצעת בים על ידי אצות פלנקטוניות חד-תאיות. סרטני הפלנקטון, כגון קריל ואחרים, מהווים באזורים הממוזגים והקוטביים חלק ניכר מהביומסה, כלומר מסך כל המסה של בעלי החיים באותם אזורים, והם מהווים חולייה חשובה במארז המזון. למעשה לווייתני הענק, גדולי היצורים שחיו בכדור הארץ אי פעם, ניזונים כמעט אך ורק על אותם סרטנים זעירים מקרב הפלנקטון. וכאמור, כמעט כל היצורים הימיים היו בשלב חייהם המוקדם פלנקטוניים, כך שברורה חשיבותם של הנוודים.
הצצה במיקרוסקופ על דגימת מים שנאספה מים סוף, למשל, תגלה ערב רב של יצורים. אולם אם רוצים באמת להבחין בכמות נאה, כדאי לרכז את היצורים הפלנקטוניים בדגימה, כך שיהיו יותר בעלי חיים ביחידת הנפח הנדגמת. חוקרי הפלנקטון עושים זאת באמצעות רשתות פלנקטון צפופות, הנגררות מאחורי הסירה או מסננות מים באופן ידני. כך המים חולפים דרך החורים שברשת, אולם יצורי הפלנקטון הגדולים מחורי הרשת מצטברים בכוס איסוף שנמצאת בקצה. במים עשירים ושוקקי פלנקטון, כמה דקות של גרירה כזו, יספיקו כדי לרכז כמות כבירה של חיים בכוס אחת. לעתים קרובות די באור אשר יוצרים הדינופלגלטים בתוך הכוס הזו, כדי לספק מספיק אור לקריאת ספר על הסיפון. בהחלט חוויה מעניינת, אבל חוויה מעניינת אף יותר היא לטפטף טיפה מתוך הכוס הזו על לוח זכוכית קטן, ולהביט בו במיקרוסקופ.
ומה צפויים אנו לגלות שם?
הנה מספר דוגמאות מתוך איסוף שרירותי בים סוף:
