צלילה לספינת המעפילים "האומות המאוחדות"
צלילה לספינת המעפילים "האומות המאוחדות"
"האם נמצאה ספינת המעפילים 'האומות המאוחדות'?" מכיוון שהכותרת חושפת את הסוף (ספוילר...), אזי אספר לכם סיפור, סיפור בלשי, סיפור המחבר בין שברי ספינה להיסטוריה של העם היהודי והצלילה שאחרי....מעטים יודעים שייתכן ושרידיה של אניית המעפילים "האומות המאוחדות" עדיין קיימים ושוכנים כ-50 מטר מערבית לחוף ימה של נהריה, מכוסים בהררי חול ומחכים להיחשף מחדש.
בחורף שעבר - או ליתר דיוק בתחילת מרץ 2012 - נודע לי מדנה, חברתי להרפתקאות הצלילה ומשי, עובד לשעבר במועדון צלילה "פוצקר" שבצלילתו בסמוך למזח האדום של נהריה ראה שרידי אנייה שנחשפו בעקבות סערה חורפית. בדיקה קצרה עם שי העלתה שהטרופת ממוקמת כ-20 מטר צפונית מערבית לקצה המזח האדום שתחילתו בפאב הפנס. השמועה התפשטה די מהר בקרב צוללי "פוצקר". במהלך השבוע קיבלתי דיווחים בדוא"ל על "מטמונים" שנמצאו במקום בדמות כפות, כפיות ומטבע. לאחר קבלת הדיווח בתאריך 24.03.2012 בלי לחשוב יותר מיום, התייצבנו על המקום והים האיר פנים יחד עם אל-הים, הוא נפטון. דנה ואנוכי ארזנו את עצמנו בחיטובית, הידועה גם כחליפת צלילה, ושמנו פעמינו אל הים.
החנינו את הרכב בחניית כורכר הצמודה למזח (צפונית לשפך הגעתון) ונכנסנו למים דרומית למזח האדום. הכניסה לנקודת ההתחלה קלה ונוחה. מהחנייה לטיילת ומשם הליכה קצרה למים על מצע חולי וללא סלעים.הים היה שקט והמים היו קרים, שקטים ומזמינים, עם עכירות קלה. כניסה למים, שקיעה והופ - הצלילה מתחילה. כ-20 מטר מערבית מהחוף נתקלנו בגרוטאות מתכת, שרשרת עוגן ולוחות עץ עם מסמרים מעוקלים, שניכר בהם כי היו שייכים לספינה. ההתרגשות גדולה, מעולם לא צללתי לספינה מעץ (למעט חפירה ארכיאולוגית של החוג לציוויליזציות ימיות - אונ' חיפה). "זהו", אני אומר לעצמי, "הצלחה אדירה, רק טובל את הראש במים ומיד אני הופך לז'אק קוסטו או מינימום לרוברט בלארד "
בעוד אני מצלם/מתעד את שנמצא, עוברת בי מחשבה:
"לוחות עץ מעובדים? מסמרים מעוקלים? גרוטאות מתכת?. מה קורה פה? מה אני רואה?"
המשכנו לצלול מערבה כשהמטרה היתה להקיף את המזח ולהגיע לפינה הצפון-מערבית, שם נמצאת הטרופת. בכל אותה העת, גרוטאות מתכת ולוחות עץ הקיפו אותנו. אני מרים את ראשי ופתאום מתגלה לפניי גוף מתכתי גדול, העומד בניצב לקרקע חולית. גובהו כמטר ושבעים ומזרחית לו מונחים על החול שבריה של ספינה מנותצת.
"יש" אני אומר לעצמי "מצאנו את הספינה".
אני מתקרב לטרופת ומבחין שהגוף בנוי מלוחות עץ המחוברים בעזרת מסמרים, ברגים ואומים. בקדמת הספינה (מזרח) מגובבות ערמות של צינורות מתכת.
[אמנם ציפיתי למצוא ספינה הבנויה בסגנון "ציפוי קודם" עם חיבורי פינים בטכניקת כפיסים ואטבים אבל גם מסמרים וברגים זה בסדר בעולם של ספינות ברזל]
אני שואל את עצמי: "מה עושים כל כך הרבה צינורות/ פיגומים על הספינה? אולי הם שייכים לבנייתו של המזח הסמוך?"
המשכתי לצלול ולצלם את שאני רואה.
בגוף הטרופת וסביבה ניתן להבחין בצלעות, קורות, שדרית, שדרית-על, רצפה, סיתות קורות באופנים שונים, שני בית-עקב-תורן, ברגים עם אומים, מסמרים מסגסוגת נחושת בצורות שונות ובעוביים שונים, חלקי ברזל שונים, חלקי המנוע, שעוני שליטה במערכות הספינה המחוברים לכבל ומערכת פיגומים.
לאחר מספר דקות מצאתי בית-תורן. מיד פיניתי את החול בתקווה למצוא את מטבע הזהב המיוחל כפי שכתוב בספרים. אבל סיפורים לחוד ומציאות לחוד. את האוצר לא מצאתי.
שבוע לאחר הצלילה המדוברת חזרתי לספינה על מנת לצלם אלמנטים נוספים אולם הספינה החלה להתכסות מחדש...
נשארתי עם תמונות, חוויה מספינה שנעלמת, (עד לסערה הבאה) וסקרנות לגבי הספינה בה צללתי. אמנם הסקרנות הרגה את החתול, אבל אזרתי עוז והחלטתי להסתכן ולספק את סקרנותי בתקווה שמה שקרה לחתול לא יקרה לי. מכאן מתחיל הסיפור הבלשי: מיהי הספינה אליה צללתי?
בשלב הראשון, אספתי עדויות של אלה שצללו במקום ועל ממצאיהם.
נמצאו כפות וכפיות - על הכפות והכפיות שנמצאו לא הופיע כיתוב.
נמצא מטבע- המטבע הינו מטבע איטלקי שהוטבע בשנת 1939.
פניתי למרצה בחוג לציוויליזציות ימיות של אוניברסיטת חיפה, בתקווה שאולי הוא יוכל לשפוך אור על המקום בו צללתי. אומנם תשובתו היתה שלילית, אולם יחד עם זאת נאמר לי שמספר ספינות מעפילים עלו על שירטון בחופי נהריה ויתכן וקיים קשר, לאור התאריך המופיע על המטבע (1939). התחלתי לנבור ברשימות אינסופיות של ספינות מעפילים. כיצד היו בנויות (עץ/ברזל)? טבעו/לא טבעו?, הגיעו לנהריה כן/לא?. בשלב מסוים הבנתי שאני לא יוצא מזה ונזכרתי באנדרטה המוצבת על המזח בנהריה.
על מזח נהריה (מול מועדון "פוצקר") מוצבת אנדרטה של האמן חמי גל (היה מורי למלאכה ביסודי) לזכר 7 ספינות שהביאו מעפילים לחוף נהריה שהביאו מעפילים לנהריה ואלו הן:
· אטרטו - 2.1939
· אסימי - 1.6.1939
· קולורדו - 16.6.1939
· חנה סנש - 27.12.1945
· עליה - 16.11.1947
· האומות המאוחדות - 1.1.1948
· גבורה - 1.1.1948
החלטתי שנקודת הפתיחה תתחיל ברשימה זו והשאלות הן:
· האם הספינות טבעו/לא טבעו מול חופי נהריה?
· האם מבנה גוף הספינה הוא מעץ?
· מהו מספר התרנים בספינה?
תוך כדי החיפוש, נחשפתי לסיפורים מרתקים של הברחת מעפילים לארץ בדרכם להגשים את החזון הציוני. (אגב, על הספינה "גבורה" לא מצאתי כל אזכור).
ספינת המעפילים "אטרטו"
בליל 31.12.1938 הורדו 400 מעפילים לחופי נהריה. העפלה זו לא מוכרת לרבים. הספינה המשיכה להעלות אנשים לארץ ונתפסה בפעם השביעית ב-2 ליוני 1941.
· הספינה ננטשה ביוון ולכן לא רלוונטית.
לפרטים נוספים היכנסו לאתר מוזיאון בית ליברמן.
ספינת המעפילים "אסימי"
הספינה העלתה כ-240 מעפילים לחוף נהריה ב-8.6.1939
שנפלו לידי המשמר הבריטי ולבסוף שוחררו כשמספרם מנוכה מהמכסה הרשמית.
· הספינה נפגעה וטבעה באפריל 1941 כתוצאה מהפצצה אווירית של הגרמנים על מפרץ פטראס שביוון. מכיוון שכך הספינה אינה רלוונטית.
לפרטים מרתקים על גיחה זו והשלכותיה ("חרפת אסימי"), ראו בדף מס' 6 באתר אלתרמן.
ספינת המעפילים "קולורדו א"
ב - 6 ליוני 1939 הצליחה להוריד בחופי הארץ 118 מעפילים, ב - 14 ליוני הורידה את שאר המעפילים (261) בחוף נהריה.
· האנייה המשיכה להעלות מעפילים ולבסוף נתפסה על ידי הבריטים והוחרמה ולכן אינה רלוונטית.
להרחבה היכנסו לאתר ויקיפדיה
ספינת המעפילים "חנה סנש"
הגיעה לחוף נהריה אור ליום 25.12.1945 (ליל הכריסמס, כאשר רוב השוטרים והחיילים הבריטים היו שיכורים) ועליה 252 מעפילים.
על האנייה נתלה השלט "חנה סנש נחתה בעזרת ההגנה. אנייה זאת היא לזכר לששת מיליון אחינו ואחיותינו שנרצחו. זאת עדות לחרפת ממשלת בריטניה"
·במהלך 1946 הספינה חולצה על ידי צוות של ההגנה ונגררה לנמל חיפה שם שוקמה לשימוש חוזר. ב1966 הספינה נגרטה. הספינה לא מתאימה לשאלות שמעל.
לפרטים נוספים כנסו לאתר הפלי"ם וההעפלה
ספינת המעפילים "עליה"
נבנתה בשנת 1945.
אוניית מטען.
גוף מעץ.
בעלת תורן אחד.
שתי קבינות משני צדי הסיפון.
אורכה 29.5 מ'.
תפוסה של כ- 170 טון.
מנוע פיאט איטלקי 150 כוח סוס.
שמות קודמים: Pietro, Alberta.
הרוכש אנריקו לוי רכש את הספינה מבעליה, יהודי איטלקי בשם אריצ'ה, שאהד את המפעל הציוני. הספינה הפליגה מספר פעמים במסגרת תנועת ההעפלה, בתחילה תחת השם "פטר". לקראת הפלגתה כ"עלייה" נבנו מיטות עץ על עמודים בנוסף ל- 170 מיטות שהיו במחסן. ראו הערה[1].
הספינה יצאה ב- 5 בנובמבר 1947 מחוף במפרץ בנדול, צרפת ועל סיפונה 182 איש.
סיפור עליית "עליה" על שירטון בחוף נהריה - עקב ממדיה הקטנים של האנייה והיעדר מכשירי ניווט נאותים לעונת החורף, בחר צוות האנייה במסלול ארוך ומפותל. ב-15 לנובמבר קרבה האנייה לחוף הלבנוני. רק בשלב זה הצליחו ה'גדעונים' להתגבר על בעיות קשר ולדווח על מקום המצאם. באותה שעה הפרידו רק כמה עשרות מיילים בין 'עליה' לבין 'קדימה' (ספינת ההעברה). תוכנית ההעברה של המעפילים השתבשה לאחר ש'קדימה' יורטה על-ידי הבריטים עוד בטרם תואם המפגש. בשלב זה ניתן לספינה השם המבצעי 'עליה' וההוראה לנסות ולפרוץ את הסגר בחוף נהריה. מטוסי סיור ומשחתות בריטיות נעו באזור, אולם לא זיהו אותה כספינת מעפילים. עם שחר ה- 16 בנובמבר היא "עלתה" על החוף בנהריה. המעפילים ירדו במהירות, הועלו על אוטובוסים ופוזרו ביישובי הסביבה.
·אוניית המעפילים "עלייה" נמצאת כיום על חוף הטיילת בנהרייה. ראו הרחבה במרכז מידע פלמ"ח. יתכן ושברי ספינה זו הינם חלק מהשברים בהם צללתי.
ספינת המעפילים "האומות המאוחדות"-
נבנתה בשנת 1920
גוף מעץ.
שני תרנים.
באורך של כ- 30 מטרים.
בת 350 טון.
מנוע דיזל איטלקי דגם אנסלדו, 200 כ"ס.
שמות קודמים:Archimidis.
הספינה נרכשה על ידי “המוסד לעלייה” באיטליה, והוכנה להפלגה בפורטו ונרה.
נבנו מתקני שירותים, מטבח על הסיפון וקונסטרוקציה מצינורות פלדה לדרגשי עץ. ראו הערה[1].
הספינה הפליגה מאיטליה ב- 24.12.1947 ועליה 537 מעפילים. ב-1 בינואר 1948 התגלתה על ידי מטוס בריטי שהזעיק לעברה משחתת. מפקד הספינה שינה במהירות את כיוון האנייה והעלה אותה על שירטון כ-80מ' מקו החוף בנהריה. להרחבה כנסו לאתר הפלי"ם וההעפלה.
סיפור עלייתה של ספינת המעפילים "האומות המאוחדות" על שירטון בחוף נהריה – יוסף פריזם מעיד, "האוניה שהייתה בנויה מעץ ובעלת שני תרנים, עלתה ממש על קרקעית החוף ונעצרה כ-30 מטר מהחוף.תוך דקות הגיעו תושבי נהריה לחוף הים. בארגון וניהול חברי הימייה הורדו הסירות למים, נמתחו חבלים מהחוף לאוניה. 537 העולים הורדו בהצלחה במהירות לחוף בריאים ושלמים. הצעירים ירדו דרך החבלים או בשחייה ואת שאר העולים: מבוגרים,נשים וילדים העברנו מהאנייה לחוף עם הסירות בחתירה. בחוף המתינו להם תושבי נהריה. המעפילים פוזרו בחלקם ביישובי הסביבה או בבתי תושבי נהריה.אנו השייטים סבלנו מתיקי העולים שנזרקו עלינו ומהנעלים הכבדות שדרכו עלינו. כך יצאנו פגועים בכל גופנו. להרחבה נוספת ראה מצגת של נילי פרוטר.
· יתכן ושברי ספינה זו הינם חלק מהשברים בהם צללנו.
ניתוח הממצאים
בשלב זה נותרו שתי ספינות פוטנציאליות:
1. "עליה":עלתה על שירטון בנהריה, לא חולצה, אורך 29.5 מ', גוף מעץ, פיגומים עבור דרגשים, בעלת תורן אחד.
2."האומות המאוחדות":עלתה על שירטון בנהריה, לא חולצה, אורך 30 מ', גוף מעץ, פיגומים עבור דרגשים, בעלת שני תרנים.
מאחר ובמהלך הצלילה מצאתי שני בית- עקב- תורן קיימת אפשרות סבירה שצללתי בספינת "האומות-המאוחדות".
עתה נותר לאמת את מקום הטביעה.יוסף פריזם (היה עד לעליית הספינות על שרטונות מול חופי נהרייה) משרטט תרשים בו הוא מתאר את מיקום "עלייתן" של שלוש האניות ("חנה סנש", "עליה" ו"האומות המאוחדות") על שירטון. ניתן לראות הקבלה בין התרשים לתצ"א. אמנם, המזח מופיע בין הספינות ולא מצפון להן, אולם במקום נערכו עבודות בנייה נרחבות בעקבות הקמת הטיילת. לא מן הנמנע הוא שהמזח שהיה, "נדד" מעט דרומה....בתצ"א ניתן לראות צללית קלה בניצב לחוף, צפונית למיקום "האומות המאוחדות" שייתכן ומעידה על מיקומו הקודם של המזח. ראו הקמת המזח הישן.
עשרה חודשים לאחר הצלילה המדוברת, בדצמבר 2012 חזרתי למקום כדי לראות מה השתנה. הופתעתי לגלות שהמקום כוסה בשכבת חול של כ-2 מטרים. עד לחשיפה הבאה,מי מכם שיגיע לאתר זהו ככל הנראה המראה שייגלה לפניו...
ולפן האישי. במקום מצאתי צלחת מפח מצופה באבץ וכף, שככל הנראה היו שייכות לניצול שואה שברח מאימת השואה בדרכו להגשים את החזון הציוני. לטעמי, אין מרגש יותר מלצלול (תרתי משמע) להיסטוריה של תקומת העם היהודי.
הערות:
http://www.palyam.org/Hahapala/MOTO/Aliya_MOTO 1
2 http://www.palyam.org/Hahapala/MOTO/UN_MOTO