מתים מחום
מתים מחום
ב-20 שנים האחרונות מתרחשים ברחבי העולם אירועי "הלבנה", מחלת אלמוגים מדאיגה, בהיקף נרחב וגורמים לנזקים משמעותיים בשוניות האלמוגים. מדוע התופעה הזו מתרחשת? איך תשפיע על עתיד השוניות? ומה ההשלכות לגבינו?
שונית האלמוגים מהווה מוקד משיכה למחקר וללימוד עוד מימי דארווין. השונית מהווה בית למינים רבים של דגים, רכיכות, סרטנים ועוד והיא המקבילה הימית ליער הגשם הטרופי, מבחינת עושר ומגוון המינים המצויים בה. אך בית גידול זה לא היה מתקיים, ללא יחסי הסימביוזה המיוחדים המתקיימים בין האלמוג המאכסן לאצות שיתופיות החיות ברקמת האלמוג. האצות השיתופיות מעבירות לאלמוג עד 95% מתוצרי הפוטוסינטזה: סוכרים, חומצות אמינו ועוד דברים טובים אחרים. בתמורה, מספק האלמוג לאצה מחסה והגנה בנוסף לחומרי דשן מתוצרי ההפרשה שלו. אלמוגים המאכסנים אצות שיתופיות נהנים מאספקה סדירה של "אוכל" וגדלים מהר יותר אודות להאצה בתהליך השקעת השלד הגירני, בהשוואה לאלמוגים חסרי אצות שיתופיות.
מה קורה בתהליך ההלבנה? מסיבה כלשהי עוזבות האצות השיתופיות את רקמת האלמוג, אשר הופכת לשקופה, כך שניתן להבחין מבעדה בשלד הגירני הלבן של האלמוג. מכאן מקור השם לתופעה - הלבנה או "Bleaching". קיימים מספר גורמים סביבתיים העלולים לגרום להלבנה באלמוגים: ירידה מקומית במליחות, שפל קיצוני, שינויים בעוצמת הקרינה ומזהמים, כגון קוטלי עשבים וחרקים. אך הגורם הראשון במעלה להלבנה באלמוגים הוא התחממות חריגה של מי הים. במהלך עשרים השנים האחרונות התרחשו אירועי הלבנה רחבי הקף בעקבות עלייה של 1ºC בלבד מעל טמפרטורת המים השנתית הממוצעת בתקופת הקיץ. עזיבת האצות את האלמוג גורמת לו להיכנס למצב של סטרס רציני (תארו לכם שהיו נועלים בפניכם את המטבח...), הבא לידי ביטוי בחוסר יכולת להתרבות ולגדול. אם ההלבנה נמשכת לאורך זמן, האלמוגים, בסופו של דבר, מתים. עלייה בטמפרטורת מי הים והלבנת אלמוגים מתרחשות לעתים קרובות בסמיכות לתופעות טבע קצרות-זמן, דוגמת האל-ניניו, הגורם לכך שמים קרים מסביבות העומק לא יעלו לפני השטח ובכך להתחממות מי הים באזורים הרדודים של השונית. שנת 1998 היתה השנה הגרועה ביותר שתועדה עד כה: כ-16 אחוזים מהאלמוגים ברחבי העולם הלבינו או מתו. כיום קיימת תוכנית לחיזוי אתרים בהם עתידים להתרחש אירועי הלבנה, על סמך מידע מלוויינים על אזורים בהם טמפרטורת מי הים גבוהה מהרגיל. אזורים אלה מכונים hot spots והם אזורים בהם נמדדת עלייה של מעלה אחת בלבד מעל ממוצע הטמפרטורה השנתי הגבוה ביותר.
תמותת אלמוגים בעקבות הלבנה מלווה בהיעלמות של דגים וחסרי-חוליות מהשונית, בשינוי בהרכב חברת האלמוגים ובירידה משמעותית במגוון המינים בשונית. בעקבות ההשפעות המזיקות, מרחיקות הלכת של תופעת ההלבנה, מוקדש כיום מאמץ רב לחקר התופעה, בתקווה להפחית את הסכנות המרחפות על שוניות האלמוגים, וכדי לשמר את מגוון בעלי-החיים הגבוה המאפיין את השונית. לאחרונה השקיע הבנק העולמי כסף רב בתוכנית ארוכת טווח, שמטרתה לגבש צוות מדענים מכל רחבי העולם למטרות מחקר משותפות וניטור התופעה.
השוניות מתאוששות בדרך כלל מאירועי הלבנה שנגרמים מהתחממות חולפת, אך עליית הטמפרטורות הממוצעות של האוקיינוס גורמת לאירועי הלבנה תכופים וממושכים יותר. כיום חוזים החוקרים כי בעקבות ההתחממות הגלובלית, אירועי הלבנה כדוגמת זה שהתרחש בשנת 1998, יתרחשו בעתיד בתדירות של אחת לשנה. הפסימיסטים אף חוזים כי שוניות אלמוגים מפותחות, דוגמת שונית המחסום הגדולה באוסטרליה (Great barrier reef) יהפכו לבית גידול בו שולטות מקרו אצות (אצות ענק) במקום אלמוגים עד לשנת 2050. כך שבמקום לצלול בשונית אלמוגים יפהפייה, ניתן יהיה לבקר בבית-קברות לאלמוגים ללא כל דגי השונית הצבעוניים התלויים באלמוגים למחייתם. אך חרף תחזיות עגומות אלו ידוע, כי שוניות אלמוגים הצליחו לשרוד אירועים קיצוניים ביותר במהלך ההיסטוריה, דוגמת ירידה חריפה בגובה פני הים בזמן תקופת הקרח, נפילת מטאורים ושינויים קיצוניים בעוצמת קרינת השמש. אך ההתאוששות מאירועים בסדר גודל כזה ארכה מאות עד מיליוני שנים ולא בטוח שאנחנו נהיה באזור עד אז...
אז איפה ניתן לראות אלמוגים מולבנים? התשובה קצת מפתיעה - בים תיכון! גם בים תיכון יש אלמוגים, אך הם אינם יוצרים שונית אלמוגים בגלל משרעת הטמפרטורה הגבוהה.
עם זאת, בכל קיץ, כאשר טמפרטורת מי הים עולה מעל ל-24 מעלות צלסיוס אלמוג האבן Oculina patagonica הנפוץ ביותר לאורך החוף, עובר הלבנה. במקרה זה נמצא שהגורם להלבנה הינו חיידק המשחרר חומר רעיל הפוגע בפוטוסינתזה של האצות. להבדיל משוניות אלמוגים העוברות הלבנה, בים תיכון צונחות הטמפרטורות בכל חורף, והאלמוגים "מחלימים" ורוכשים בחזרה את האצות השיתופיות. במפרץ אילת עדיין לא התרחשו אירועי הלבנה רחבי היקף מעבר להלבנה עונתית של מיני אלמוגים מסוימים. אך לא ירחק היום שההתחממות הגלובלית תשיג גם את השונית הצפונית ביותר בעולם.
נועה שנקר הינה דוקטורנטית לביולוגיה ימית באוניברסיטת תל-אביב. במסגרת לימודי התואר השני היא חקרה את תופעת ההלבנה בים תיכון. חובבת קניות ומסיבות. היתה חברה של העורך בכיתה ה', אלופת הרצליה בקפיצה לגובה בכיתה ו' ודמות ידועה בסצינה החיפאית.
