הדולפין והאדם
הדולפין והאדם
אחד הדברים המאפיינים ביותר את הלווייתנאים הוא היותם חיות עדר בעלי קשרים חברתיים הדוקים. רובם ככולם הם חיות בעלות ניידות גבוהה, המבלות את כל חייהן, החל מרגע הלידה, בסביבה הימית.
חברת הדולפינים היא אוסף של חיות ימיות, לרוב בעלות קשר דם משפחתי בין חברי הלהקה, אשר שוחות יחד כלהקה בזמן נתון. במינים שונים של דולפינים גודל הלהקה יכול להשתנות, החל מ-2-3 פרטים בלהקה קטנה ועד לאלפי דולפינים בעדר ענק אשר נודדים ביחד בחיפוש אחר מקורות מזון. הדולפינים משתפים פעולה עם שאר חברי הלהקה לצורך השגת מזונם. כאשר להקת דולפינים גדולה משתפת פעולה בדיג הם הופכים את הציד ליעיל יותר, למשל - מקיפים להקת דגים במעגל ודוחפים אותם למרכז. בצורה זו הם מצליחים לאכול יותר דגים ולהשקיע פחות מאמץ בהשגת המזון.
הופעתם של להקות המונות עשרות ולעתים מעל מאה פרטים של דולפין מצוי קצר חוטם אשר נצפו בחופי הארץ בשנה החולפת כנראה שלא היתה מקרית. מבנה השחייה הפזור, בו נצפות להקות של דולפינים גם במקומות אחרים בעולם, מאפשר להם לסרוק שטח ים רחב יותר ולגלות את דגי הים הפתוח, כגון סרדינים.
אנו משערים שאוכלוסיות כאלו של דולפינים, שלא נצפו באזורנו עשרות שנים עד אותה תצפית, הגיעו בעקבות הזדמנויות להשגת מזון במים העליונים שלא היה זמין בשנים שעברו.
מתוך תצפיות שערכו חוקרים על התנהגות דולפינים נמצא כי דולפינים מגישים לעתים סיוע הדדי לדולפינים בעלי קרבה משפחתית ואף לקרובי משפחה רחוקים. התנהגות העזרה כלפי "חברים" נצפית לעתים נדירות גם עם בני-אדם למרות השוני האבולוציוני הגדול. התנהגות זו של שיתוף פעולה הדדי המאפיינת את חברת הדולפינים, כמו גם חברת בני האדם, תרמה רבות להתפתחות האינטליגנציה הגבוהה אצל שני מינים אלו והיא שהביאה ליכולת הלמידה והסיוע הגבוהים מאוד של הדולפינים.
חברות אנושיות ולהקות דולפינים חיות בקבוצות חברתיות על מנת להגן על עצמם מהסכנות שבסביבה. להקת דולפינים בשעת סכנה, תתאסף ותשחה יחדיו, צמודים זה לזה, כאשר הבוגרים והחזקים שוחים בקצוות והאמהות ביחד עם הגורים שוחים במרכז הלהקה. להקה גדולה מספקת הגנה טובה יותר לגורים הצעירים.
מפגש אדם-דולפין
דולפינים מקיימים מפגשים עם בני האדם מהסיבות הבאות:
ניצול אנרגטי של זרמי מים
דולפינים רבים נצפים בזמן שהם מגיעים לשחות וללוות ספינות, כשהם מנצלים את הזרמים שנוצרים סביב חרטום הספינה לצורך גלישה על הגלים. זוהי בעצם שחייה חסכונית עבור הדולפינים שמנצלים את התקדמות הסירה במים לצרכיהם. גורי לווייתנאים עושים זאת כבר מהשעות הראשונות עם צאתם לאוויר העולם. הגור רוכב על זרמים הנוצרים סביב גופה של אמו ומנצל אותם להתקדמות במים עם הוצאת אנרגיה נמוכה יותר.
שיתוף פעולה דולפין-אדם לצורך השגת מזון
ישנם דולפינים שמבצעים שיתוף פעולה עם בני האדם לצורך דיג וציד משותפים. במדינת מאוריטניה הנמצאת בחופי מערב אפריקה, ובחופי מדינת סנטה קטרינה שבברזיל, צדים דולפינים ובני-אדם ביחד כבר מאות שנים. במאוריטניה הדולפינים נוהגים להבריח את להקות דגי הקיפון ("בורי") ששוחות ליד החוף לתוך רשתות הדייגים אשר נכנסים למים כאשר הדולפינים מסמנים להם. הדייגים פורשים את רשתותיהם במים בצורה של קיר ארוך ורק אז מפחידים הדולפינים את הדגים ודוחפים אותם לתוך הרשת. זהו בעצם סוג של סימביוזה - כאשר שני הצדדים יוצאים נשכרים מהעבודה המשותפת. הדולפינים צדים יותר דגים בפחות מאמץ והדייגים אף הם מגדילים את שלל הדיג. הדייגים כבר יודעים לזהות אישית את הדולפינים שעוזרים להם על-פי צלקות, וסימנים שעל גופם. בשני המקומות במשך הדורות חבורות הדייגים והדולפינים מלמדים את הדורות הצעירים את מלאכת הציד וכך מועבר הידע מדור לדור.
שחייה ותצפיות על לווייתנאים בטבע
תוכניות שחייה ותצפיות על לווייתנאים בטבע הפכה לתעשייה המגלגלת מיליונים בעולם. במחקר שנערך בניו-זילנד בשנות התשעים תועדו מפגשי שחייה של שחיינים עם להקות דולפינים בים הפתוח במסגרת תוכניות תיירות מסחריות על בסיס יומי - תיירים היוצאים לים בסירות על מנת לשחות עם דולפינים בטבע (Swim-with-dolphin Tourism). בניו-זילנד, מדינה עם מודעות אקולוגית גבוהה מאוד, התוכנית בוצעה עם מגבלות איסור שחייה עם אמהות וגורים צעירים וכן נאסר על ספינת התיירות לחסום את נתיב ההתקדמות של הדולפינים. למרות זאת, תוצאות המחקר הראו ירידה מובהקת לאורך הזמן במפגשים מוצלחים שנוצרו בין הדולפינים לשחיינים. "הצלחת" השחייה הוגדרה בכך שלפחות דולפין אחד מהלהקה היה במרחק של עד חמישה מטרים משחיין. נמצא כי בעיקר דולפינים צעירים היו אלו שאפשרו לשחיינים להתקרב אליהם. מדובר בהתנהגות משחק המופיעה כחלק מההתפתחות אצל הפרטים. הסיבה העיקרית לירידה במפגשים "המוצלחים" של שחייה דולפין-אדם משויכת לניסיון שהצטבר בקרב הדולפינים שגרם להם לשנות את התנהגותם ולהתרחק מהשחיינים או לא להתקרב אליהם לאורך הזמן. ניתן לקשור זאת באבדן סקרנות במקרה הטוב ובהתנהגות רתיעתית במקרה הפחות טוב. יתר תיירות סביב החיות בין אם הם בלהקה ו/או בחיות בודדות, משנה את תנאי הסביבה הטבעית. מצב זה גורם לעתים לאירועים קיצונים של תוקפנות, יתר מיניות כלפי שחיינים ו/או רתיעה מהשחיינים. לסיכום הנושא של שחייה ותצפית יזומה של האדם על הלווייתנאי בסביבתו הטבעית הינה מורכבת מאוד ויכולה לגרום להתנהגויות אצל הלווייתנאי המזוהות כתגובות תוקפנות כגון: פתיחת פה לכיוון השחיין, דחיפת שחיין, נשיכה, גרירה, שינוי כיוון ועוד.
דולפינים בודדים חברותיים
ישנם דולפינים היוצרים קשר עם בני אדם כתחליף זמני לחברי להקה. תופעת הדולפינים הבודדים החברותיים, המקיימים יחסי גומלין על בסיס חברותי יומי עם בני אדם, מדווחת בספרות המדעית בתדירות גבוהה יחסית בעשורים האחרונים. לעתים קרובות מדובר בדולפינים אשר חיים באזורים הקרובים לחופים ושאינם חייבים להיות חורגים, זקנים או חיות שננטשו. דולפין בודד אינו חבר להקה אך יכול לקיים יחסי גומלין עם דולפינים בני מינו או מינים נוספים. סיבות להיות החיה בודדת יכולות לנוע מפיזור/נדידה בין אוכלוסיות, לחץ טורפים, פיזור מזון או סיבות חברתיות. יתכן כי אלו דולפינים מקומיים שנקלעו לראשונה בחייהם למצב של בודדות. בתחילת דרכם הם אינם חברותיים, אבל לעתים הם הופכים נוחים לגישה ואפילו ליצירת קשר עם בני אדם. הנוחות לגישת האדם מגיעה בהדרגה כתוצאה מהתרגלות ומההסכמה של החיה למפגשים עם בני אדם אשר בשיאה כוללת מגע פיזי יזום על-ידי החיה ו/או היענות למגע השחיינים. הפרסום בזמן אמת והנגישות הגבוהה של האדם לדולפינים בודדים חברותיים בעידן המודרני תורמים רבות להתרחבות אירועי המפגש דולפין-אדם. הקשר ארוך הטווח של דולפין בודד חברותי-אדם אינו מבוסס ברוב המקרים על תגמול מזון. עבודת חקר הדוקטורט של כותב פרק זה עסקה בממצאים ההתנהגותיים של יחסי הגומלין דולפינה בודדה חברותית-אדם . הדולפינה שנחקרה כונתה "הולי", היא היתה מהמין דולפינן אנקולי. נקבה זו הגיעה בגיל תשע מבחירתה לחופי מפרץ אילת והחלה לשחות ולקיים בשעות היום יחסי גומלין דולפין-אדם על בסיס חברותי עם דייגים. הדולפינה שחתה ותועדה לאורך שבע שנים ברציפות בטווח מחיה מאוד מצומצם ונגיש מול הכפר הבדואי נואיבה מזיינה, סיני, החל מיוני 1994 ועד לנובמבר 1999. לצערנו גופתה של הדולפינה "הולי" נמצאה על מדף השונית בדצמבר 2004 כ-10 ק"מ צפונית לחוף נואיבה טרבין. בשנת 2003 הרתה הדולפינה בפעם הרביעית והמליטה בחודש אפריל 2004 גור זכר. גור זה מת כעבור שלושה שבועות. הדולפינה סחבה את הגור הרביעי מול חופי אילת כאשר היא דוחפת אותו על פני המים בעזרת גחונה במשך שלושה ימים. התנהגות סיוע זו מוכרת ותועדה על-ידי החוקרים גם במקומות נוספים בעולם. חיות "חברותיות" כגון "הולי", הבאות במגע קרוב ואינטנסיבי עם בני-אדם חשופות לסיכון פציעה כגון: מדחפים, עוגנים, ציוד דיג , ירי מכוון על-ידי בני-אדם, חיתוך סנפיר גבי על-ידי אדם, לכידה בקרסים ועוד.
תוכניות שחייה עם דולפינים בשבי
בארבעים השנים האחרונות המציאו בני האדם שיטות מפגש מלאכותית נוספת והיא תוכניות שחייה עם דולפינים בדולפינריום, אשר בהם אנו, בני האדם, פוגשים את הדולפינים בשבי, בדומה למפגשים עם בעלי-חיים בגני החיות. דולפינים אשר מוחזקים ומטופלים בשבי על ידי בני האדם בבריכות ביבשה ו/או במפרצי ים סגורים, משמשים לצורכי מחקר, תיירות או מפגש יזום של בני האדם עם הדולפינים. בזכות אותם אתרי דולפינים תיירותים, זוכה הציבור הרחב לפגוש את הדולפינים כאשר הם כביכול שוחים בסביבה הטבעית שלהם ולא רק בתמונות או בטלוויזיה. בסוף שנות השמונים אישר הממשל האמריקני בחוק לראשונה, את תוכנית השחייה של אנשים עם דולפינים בשבי. תוכנית זו אפשרה בפעם הראשונה בעולם לבני-אדם לשחות בצורה מבוקרת עם דולפינים בדולפינריום. מאז יותר ויותר דולפינריומים בעולם המחזיקים דולפינים בשבי פיתחו תוכניות "תרפיה באמצעות שחייה תומכת עם דולפינים". אתר הפועל בשיטה זו בארצנו הינו "ריף הדולפינים" באילת. ישנם מגוון רב של תוכניות שחייה המיוחדות לאנשים רגילים וגם לאנשים עם מוגבלויות שונות. תוכניות התרפיה מתבצעות כאשר המדריך-מאמן הדולפינים אשר מאכיל ודואג לדולפינים בשבי מידי יום, ניפגש ראשית עם האורח שהגיע לשחות עם הדולפינים. לפני המפגש במים עם הדולפין מתבצעת הדרכה עיונית לקראת המפגש. ההדרכה לרוב כוללת הרצאה והסברים על אותם הדולפינים שבני האדם הולכים לפגוש באתר. לאחר מכן נכנס למים המאמן עם המטופל ובודק האם השחיין/המטופל שוחה או יודע להציף את עצמו טוב במים. לאחר שלב זה מפגיש המאמן את הדולפין בצורה מבוקרת. תוכניות השחייה עם דולפינים יצרו אפשרות לביצוע סוג חדש של טיפול תומך לאורך זמן במיםdolphin-Assisted therapy לאנשים עם מוגבלויות פיסיות ו/או מנטליות תוך כדי שימוש במים ובדולפינים. במספר תצפיות שערכו החוקרים במפגשי אדם עם מוגבלויות שטופלו בסוג זה של תרפיה עם דולפינים באמריקה נמצא כי אצל חלק מהמטופלים היתה עלייה משמעותית במוטיבציה של המטופלים, עלייה בריכוז, שיפור ביכולת המוטורית ושיפור בדיבור. מסתבר שאצל מספר מטופלים שנעזרו בסוג זה של טיפול תומך בעזרת דולפינים התקבלו תוצאות חיוביות מהר וטוב יותר מאשר בשיטות תרפיה אחרות, אולם חשוב לציין כי מימצאים אלו הינם ראשוניים בלבד והם מחייבים מחקר מדעי רחב יותר שיבדוק את שיטת הטיפול הזאת.
שימושים ביונקים ימיים לצרכים צבאיים
שימושים אחרים שהחלו בארה"ב ומאוחר יותר בבריה"מ במאה שעברה הם שימושים בלווייתנאים ויונקים ימיים אחרים למטרות צבאיות. פולה רוד, המאמנת של "מקאי", סיפרה לעיתון "קונטרה קוסטה טיימס" בארה"ב על אופן העבודה עם הדולפינים: "כשדולפין מוצא מוקש הוא מסמן את האזור ולא מתקרב יותר מדי. הדולפינים מורחקים מהאזור בשעת פירוק המוקש. הדולפינים מקבלים בתמורה דג לאכול". חה"י האמריקאי- ופרויקט NRaD החלו לאמן יונקים ימיים בשנות ה-60 של המאה שעברה והשתמשו לראשונה בדולפינים למשימות מבצעיות במלחמת וייטנאם. במרכז לאימון SAIC בסאן דייגו, קליפורניה, מאמנים בעיקר שני סוגים שונים של יונקים ימיים: דולפינים ואריות-ים. בעשור החולף אישרו האמריקאים מספר פעמים כי יונקים ימיים מאומנים מטעמם עוסקים בפעילות אבטחה ואיתור במפרץ הפרסי.
