דיג וצלילה כבר לא הולכים ביחד
דיג וצלילה כבר לא הולכים ביחד
בעבר, היוו צלילות דיג חלק גדול מנפח הפעילות הימית של צוללים חובבים במועדוני הים התיכון. אפשר לומר שהתחביב המשולב הזה – צלילה ודיג – החזיק פעם נתח לא מבוטל מהענף. לפני מספר שנים הוצא שילוב הזה אל מחוץ לחוק, עקב התדלדלות אוכלוסיות רבות של דגים לחופי הים התיכון. כיום, צולל שיורד אל מתחת למים מצויד ברובה דיג ובמיכלי אוויר דחוס למעשה עובר על החוק. חגי נויברגר מאגף הדיג מסביר לנו מה אסור, מה אסור מאוד ואיך מתבצעת האכיפה בנושא.
דיג תת-ימי לא חוקי בעזרת מתקני נשימה מלאכותיים לצלילה
אחד מיעדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המקודם בשנים האחרונות על ידי אגף הדיג וחקלאות מים, הינו הפחתת מאמץ הדיג הימי לאורך חופי מדינת ישראל, לאור הירידה הדרסטית בכמות הדגים משנה לשנה והצורך לשמור על משאב הדגה.
אחד האמצעים למימוש יעד זה הינו מניעת דיג בצלילת מיכלים המאפשר לדייג–צולל, בניגוד לדיג בצלילה חופשית, לשהות תחת המים שהות ממושכת, ובכך להגיע לעומקים גדולים ולבתי גידול רבים ומגוונים. אחד המינים הנפגעים מדיג בצלילת מיכלים הוא הדקר ("לוקוס"), שהוא מין טריטוריאלי הנמצא בסביבה סלעית, בעיקר בעומקים עמוקים מ-20 מטר (לרוב בין 20 ל–70). דיג בצלילה עם מיכלי אוויר דחוס, כאמור, מגדיל באופן מהותי את פוטנציאל שלל הדיג בכל צלילה וצלילה, ובנוסף, עלול לגרום לנזק בסביבת החיים הסלעית בעומקים הללו .
אמצעי נוסף למימוש יעד זה הינו בצמצום כלי-השיט העוסקים בדיג, באופן הדרגתי ובהתאם לענפי הדיג השונים, השפעתם על הדגה וצרכיהם. בשנת 1990 הוקפא צי דיג ספינות המכמורת ולא ניתנים מאז רישיונות חדשים.
בשנת 2005 פורסמה לציבור הודעה בדבר אי מתן רישיונות דיג חדשים לכל ספינות הדיג בים תיכון, בימת כנרת ומפרץ אילת. כיום קיימת האפשרות להעביר רישיון שניתן לספינה אחת לספינה אחרת, הזהה לה בכושר הדיג או אף פחותה ממנה.
הבסיס החוקי לפעולת אגף הדיג וחקלאות מים במשרד החקלאות הינו פקודת הדיג והתקנות מכוחה, המשתנים מעת לעת ומותאמים לצרכים המשתנים של ניהול ממשק הדיג. האגף מנפיק שני סוגים עיקריים של רישיונות דיג, התקפים לשנה ואשר ניתן לחדשם בסיומה:
רישיון דיג אישי – רישיון הניתן לדייג עצמו ומגדיר את שיטות הדיג ואת מגבלות הדיג.
רישיון לספינה לעסוק בדיג – רישיון הקובע את האזורים המותרים בדיג ואת שיטות הדיג המותרות לשימוש באמצעות כלי-השיט.
אכיפת פקודת הדיג מתבצעת על ידי יחידת הפיקוח של אגף הדיג, שאחד מיעדיה אכיפת דיג לא חוקי, המבוצע תוך שימוש במכשירי נשימה מלאכותיים. האכיפה מתבצעת בהסתמך על תקנות הדיג שתוקנו ב-1998, לפיהן אין לבצע דיג באמצעות רובה תת-ימי תוך שימוש במתקני נשימה מלאכותיים לצלילה, אלא ברשות פקיד הדיג הראשי ומטעמים מיוחדים.
לידיעתכם, נוסח התקנה לאחר תיקון 2005:
"(10) לא ידוג אדם דגים בים כנרת ובמפרץ אילת באמצעות רובה תת-ימי, ובכל מקום אחר לא ידוג אדם דגים ברובה תת-ימי, כאשר הוא משתמש במיתקני נשימה מלאכותיים לצלילה, אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ומטעמים מיוחדים שיירשמו."
מאז התקנת התקנות, נתפסו צוללים רבים שדגו באמצעות רובה תת-מימי ומיכלי צלילה. רוב הצוללים שנתפסו הם דייגים חובבים, שאינם מחזיקים ברישיונות דיג אישיים, ואשר יצאו לביצוע דיג לא חוקי בניגוד לפקודת הדיג. היקף הפעילות העבריינית בארץ בתחום זה הינה גבוהה מאוד, ונאמדת במאות צוללים. העבריינים פועלים בשלושה אופנים עיקריים: ביצוע צלילת דיג בים בסמוך לחוף; הפלגה בסירה פרטית לאתר צלילה וביצוע צלילת דיג באזור זה; הגעה לאתרי צלילה באמצעות מועדוני צלילה וביצוע צלילת דיג.
מי עשוי לקבל רישיון לדיג בצלילת מיכלים?
לפקיד הדיג הראשי עומדת האפשרות להעניק רישיון דיג עם מתקני נשימה מטעמים מיוחדים, בהתאם לשיקול דעתו. לרוב, המדובר בדייגים שהיה בידם רישיון דיג אישי ועסקו בצלילה באמצעות מתקני נשימה מלאכותיים לפני שנת 1998. על מנת לקבל את הרישיון יש להגיש בקשה לוועדת חריגים באגף הדיג. עד כה אושרו רק כ-21 דייגים מתוך מאות שפנו לוועדת החריגים לדיג עם מתקני נשימה מלאכותיים. האישור החריג ניתן בהתחשב בעובדה שקבוצה זו פעלה ברישיון ועסקה לפרנסתה לפני תיקון התקנה. חשוב לציין, כי האישור תקף לשנה והוא מתחדש לפי החלטת הנהלת אגף הדיג מידי שנה.
ומה לגבי דיג עם רובה תת-מימי ללא שימוש במיכלי צלילה?
כל אדם אשר בידו רישיון דיג מאגף הדיג וברישיון הדיג שלו קיים סעיף המגדיר את שיטת הדיג התת-מימי כשיטה מותרת, יכול לדוג באמצעות רובה תת-מימי. למען הסר ספק, הדיג בשיטת דיג תת-מימי בכנרת ובמפרץ אילת אסור בתכלית. נוסף על כך, ישנם חופים לאורכו של הים התיכון שגם בהם אסורה שיטת דיג זו, בהם שמורות טבע ימיות ושטחים סגורים, שהוגדרו כאסורים לדיג על ידי גורמי ממשל אחרים כמו משרד הביטחון, רשות שמורות הטבע והגנים וכיוצא בזה.
בנוסף, ישנן תקנות המגבילות את גודל המינימום של הדג המותר לתפוס לפי חוק.
מה צפוי למי שנתפס בביצוע עבירת דיג?
על עבריין שנתפס בביצוע דיג לא חוקי יוטל קנס מינהלי, אך ישנם גם מקרים בהם יוגש כתב אישום פלילי נגדו. הקנס המנהלי שניתן לאדם המשתמש במתקני נשימה מלאכותיים בעת דיג תת-ימי ללא רישיון, הנו 2,000 ש"ח. גובה הקנס המנהלי שניתן על ביצוע פעולת דיג ללא רישיון, עם רובה תת-מימי בעצירת נשימה (ללא מיכלי צלילה), עומד על 1000 ש"ח בהתאם לתקנות.
פקח דיג המזהה חשוד בעבירה על פקודת הדיג, בסמכותו לעלות לספינה ממנה הוא דג ולבצע בה חיפוש ובדיקה של הדגים שעל סיפונה ומכשירי הדיג הנמצאים בתוכה. עוד בסמכותו, לעכב כל אדם המעורר את חשדו של הפקח כמי שעבר או עובר עבירה לפי פקודת הדיג או על כל אחת מהתקנות שהותקנו לפיה; לדרוש מכל אדם שיש ברשותו דגים, למסור ידיעות על מקור האספקה שלו; לתפוס כל סירה או מכשירים, שיש לו סיבה לחשוד כי בוצעה באמצעותם עבירה על הפקודה; לתפוס כל שלל-דגים שלגביו, כולו או מקצתו, יש לו טעם לחשוד בו כי נתקבל כתוצאה מעבירה על הפקודה.
חשוב לציין עוד, כי ישנם מקרים רבים בהם בעת תפיסת דייגים הפועלים ללא רישיון דיג כנדרש, הפקחים תופסים את שלל הדיג, הציוד שבעזרתו נתפס ולעתים גם את הספינה שבאמצעותה בוצעה העבירה. ציוד הדיג מוחזר לבעליו אך ורק לאחר שהעבריין מגיש בקשה לבית משפט לשחרור הציוד התפוס, חותם על התחייבויות שלא יבצע עבירה פעם נוספת ומפקיד ערבויות בהתאם להחלטה המתקבלת.
פרטים נוספים אודות ענפי הדיג והמדגה בישראל ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר – www.moag.gov.il.
