סודות מן הים – חקר העבר, ההווה והעתיד
סודות מן הים – חקר העבר, ההווה והעתיד
ד"ר יעקב (יק) כהנוב, ראש החוג לציוויליזיציות ימיות והמכון ללימודי ים ע"ש רקנאטי, אוניברסיטת חיפה
המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי באוניברסיטת חיפה עוסק מזה שנים במחקר ימי ובמחקרים הקשורים לאדם ולים בארבעה שטחי מחקר כלליים: ארכיאולוגיה ימית וחופית, היסטוריה ימית, גיאולוגיה ימית וגיאומורפולוגיה וביולוגיה ימית, לרבות אקולוגיה ויחסי האדם עם הסביבה הימית. עיקר המחקר מתמקד בים התיכון ותלמידי החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטה עוסקים במחקרים בתחומים אלה, במסגרת עבודות לתואר שני (מ.א.) ולתואר שלישי (דוקטורט).
בין המחקרים הידועים אשר בוצעו במסגרת זו ניתן למנות את הנמל הרומי בקיסריה, אשר נחפר בחפירה ארכיאולוגית תת-ימית במשך כשלושים שנה, בראשותו של פרופ' אבנר רבן ז"ל; והספינה ממעגן מיכאל, שהיתה פרויקט הדגל של ד"ר אלישע לינדר ז"ל במשך קרוב לעשרים שנה. ספינה טרופה זו מסוף המאה החמישית לפני הספירה, נחפרה בחפירה ארכיאולוגית תת-ימית, פורקה בים לחלקים אשר שומרו במשך שבע שנים במעבדת השימור של המכון ללימודי ים, ומוצגת כיום במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה.
מחקרים נוספים בחוג ובמכון עוסקים בשינויי מפלס הים, שינויי האקלים הגלובליים, הדיג בים התיכון והשפעותיו, מינים פולשים, חקר מדוזות ובעלי חיים ימיים אחרים, יונקים ימיים וזיקתם אל האדם, היסטוריה ימית וחקר יישובים לאורך החוף. בשנים האחרונות אף חפרו חוקרי המכון ללימודי ים ותלמידי החוג לציוויליזציות ימיות את הנמל העתיק בלימן-טפה, אשר נמצא בסמוך לאורלה (ליד איזמיר) שבטורקיה. במחקרים אלה, בנוסף לאמצעים המוכרים והקונבנציונליים, משולבים אמצעי מחקר חדישים כגון מכ"מ חודר קרקע ועוד.
במחקר כלי-שיט עתיקים מהווה המכון ללימודי ים את אחד המוסדות המובילים בעולם בתחום. נתוני המחקר מובאים על ידי החוקרים מן הים, מחפירות ארכיאולוגיות תת-ימיות של כלי-שיט עתיקים. בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים בלגונה של דור, בעכו ובאתרים נוספים, בהם נחפרו כשנים עשר כלי-שיט במסגרת עבודות מ.א. ודוקטורט. בכך היתה אוניברסיטת חיפה לאחד ממקורות המידע החשובים ביותר על חקר כלי-שיט עתיקים בעולם, כאשר ייחודיות זו מתבטאת, בין השאר, בהבאת חומר ראשוני מחפירות בים. לאוניברסיטת חיפה יש את הידע והיכולת, שאין לאף מוסד אחר בארץ (ולמעטים בעולם), לבצע חפירות ארכיאולוגיות תת-ימיות. המדובר בתשתית, בציוד, בניסיון ובידע. המחקרים מתמקדים במבנה כלי-שיט עתיקים וכמובן בממצאים שמתגלים בהם במהלך החפירות. בתחום מבנה כלי השיט העתיקים, היו החוג לציוויליזציות ימיות והמכון ללימודי ים למרכז מחקר אשר ממנו יצאה תורה חדשה, שונה ומעודכנת על תולדות בניית כלי-שיט עתיקים.
בשנים האחרונות נחפרה ונחקרה ספינה עתיקה בלגונה של דור, אשר בה נמצאו שרידי דגיגים ממין ומקור בלתי ברורים. מין הדגים ומקורם היו למחקר המשלב חוקרים ממכון וולקאני, אשר מנסים להתחקות אחרי מין הדגים באמצעות אנליזת DNA ושיטות ארכיזואולוגיות להשוואת עצמות קדומות. בלימוד ממצאי החרס בספינה נטלו חלק חוקרים ממכון המחקר בפרנקפורט, גרמניה, מרשות העתיקות ומאוניברסיטת תל אביב. התוצאות מראות שמקור חלק ניכר מכלי החרס במצרים ומחקר כלי החרס בספינה סייע רבות לקביעת תיארוכה, היות שכלי התיארוך הבסיסי, פחמן 14, נתן טווח תאריכים גדול מדי. בסופו של דבר נקבע תיארוך הספינה לתחילת התקופה האסלאמית הקדומה בארץ ישראל (אמצע מאה שביעית – סוף מאה שמינית), והיא מהווה בכך עדות לפעילות הימית בתקופה זו.
בכלי-שיט אחר מאותה תקופה, אשר נחפר אף הוא בלגונה של דור, נתבקש החוקר לשחזר את הספינה המקורית, באמצעי מחקר מודרני של מבנה כלי-שיט הנעזר בסריקות לייזר של חלקי הספינה הטרופה. בניתוח הממצאים סייעו המחלקה להנדסת אוניות בטכניון, ומשרד התחבורה.
חשובה לא פחות היא המשמעות האנושית-כלכלית-חברתית של עצם הימצאותם של כלי השיט האלה, ואחרים מתקופתם, בלגונה של דור. כידוע, היתה ירידה משמעותית בכמות היישובים ובמספר האוכלוסין באזור לאחר התקופה הביזנטית, ובתחילת התקופה האסלאמית. אולם למרות הנטייה לקבוע שכמעט ולא היה קיים יישוב, עצם הימצאותן של הספינות הטרופות בלגונה של דור מעיד על קיומו של נתיב שיט שכלל את הלגונה, עובדה המוכיחה קיומו של יישוב באזור עם תעשייה ותעסוקה ועם מערכת של מסחר בת-קיימא.
מחקר כלי השיט בדור התחיל יחד עם המכון לארכיאולוגיה של כלי-שיט באוניברסיטת טקסס (A&M), והעמותה הבריטית לארכיאולוגיה ימית (NAS). המחקרים האלה הביאו את החוקרים להציע כי שיטת בניית כלי השיט העתיקים שונה מכל אשר העריכו עד אז. הטענה המרכזית היתה כי שיטה חדשה לבניית כלי-שיט יושמה בכלי השיט שנחפרו בדור 500 שנה לפני שיושמה בכלי-שיט אחרים בים התיכון. טענה זו הוכחה לאחר חפירה ומחקר של סדרה בת חמישה כלי-שיט שונים, אשר כולם הוכיחו זאת.
ספינה אחרת אשר נחפרה הובילה אבני בניין וכלי חרס, אשר מקורם נתגלה בדרום צרפת. תלמידי החוג לציוויליזציות ימיות, החוקרים את ממצאי הספינה, נסעו למקומות המתאימים בדרום צרפת, כדי ללמוד על הממצאים ומקורם. מתברר שכלי-שיט זה טבע לפני כ-120 שנה, והיה קשור לפעילות הברון רוטשילד, ובהקמתה של זיכרון יעקב. בזמן חפירת הספינה נתקלו החופרים בלהקות גדולות של השפמית הארסית (Plotosus lineatus) זכה לכינוי "דג נאסראללה" - דג פולש אשר חדר לים התיכון מים סוף. דג זה היה בעצמו לעבודת מחקר של תלמידת מ.א. בחוג.
בעכו נערך מחקר תת-ימי במסגרתו נחפרו שני כלי-שיט במשך שלוש עונות חפירה ונחפרה הסוללה המחברת את מגדל הזבובים אל החוף. אחד מכלי השיט, אשר היה שייך כנראה לציו של שליט מצרים דאז, מוחמד עלי, נטל חלק בקרב על עכו בשנת 1840. במחקר כלי השיט הזה השתתפו חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב. בין השאר נמצא כי ההרכב הכימי של כדורי התותח, יכול להעיד על תיארוך כלי השיט, סמוך מאוד לאותו קרב. במחקר כלי השיט נטלו חלק גם מעבדות בחו"ל ובהן המעבדה לדנדרוכרונולוגיה (תיארוך בעזרת טבעות עצים) באוניברסיטת קורנל, בארה"ב. אחד הניסויים המעניינים, שהיו קשורים לכלי-שיט זה, בוצע בשיתוף עם הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל). גוף כלי השיט שנחשף נבנה ממערכת צפופה של צלעות אלון ויחד עם הציפוי החיצוני וחיזוקים פנימיים, יצר מעין "חומת עץ" עבה וחזקה במיוחד. חוקרי הספינה בקשו לבדוק את מידת החוזק של גוף כלי השיט בפני כדורי תותח. בעזרת רפא"ל, אשר העמידה לרשות הניסוי את אמצעיה ומדעניה, נערך ניסוי ירי אמיתי בקנה מידה. הניסוי הראה כי כדורי התותח יכלו לחדור את כלי השיט בקלות, שהנזק לכלי השיט היה גדול ככל שמהירות הלוע קטנה, וכן הראה את יתרונות הניסוי בקנה מידה.
הגישה הבסיסית למחקר וללימוד הממצאים היא גישה בין תחומית המשלבת מגוון שטחי מחקר הנעזרים בשיטות מדעיות מודרניות. יחד עם זאת החפירות התת-ימיות עצמן תלויות בעבודת הצוללים, במיומנותם ובכישוריהם. זאת מאחר שהטכנולוגיה, למרות שכלוליה, טרם נותנת תשובות לבעיות בסיסיות במחקר תת-ימי, כמו למשל איתור וגילוי כלי-שיט עשוי עץ מתחת לחול בים רדודים, מדידות ותיעוד תת-ימי, בעיקר כשתנאי הים אינם נוחים ובתנאי ראות לקויה. כמובן, שכל המחקר עדיין תלוי באמצעי חפירה ובציוד עבודה תת-ימי, אשר גם הוא סובל מבלאי גבוה ומבעיות הפעלה עקב היותו חשוף לתנאי עבודה בים. בכל אלה המחקר עדין תלוי ביכולת הצוללים, הימאים, והמפעילים, בכישוריהם, בידע שלהם ובניסיונם. החפירות מתבססות על מתנדבים, אשר רק הם מאפשרים קיומן של החפירות בהיקפים כאלה. לא תהיה זו הגזמה, אם בין נכסי התשתית העיקריים, יצוינו מאות (!) המתנדבים, אשר משתתפים בחפירות התת-ימיות. בשנים האחרונות, בגלל עבודה בים פתוח ובגלי חוף, נדרשו צוללים בעלי כישורים גבוהים, ולקבוצה שהתגבשה אין אח ורע בעולם, בניסיון, בידע ובעוצמה. הצוללים, אשר נמצאים בקשר עם המכון ללימודי ים באוניברסיטה, תורמים, כל אחד לפי יכולתו, ימי צלילה באתרים הנחפרים. חלק מן הצוללים רכשו מיומנויות בארכיאולוגיה תת-ימית, והם משמשים דוגמה בקנה מידה עולמי לביצוע מחקר ארכיאולוגי תת-ימי. הצוללים החדשים, מלווים בדרך כלל בצלילותיהם הראשונות במדריכים מנוסים צמודים, אשר מסייעים בידם ללמוד את עבודת החפירה התת-ימית. לפיכך צולל חדש המבקש להתנדב לחפירות יוכל להירשם, ועם השלמת המנהלות יוכל להצטרף, ללמוד, לתרום ולחפור חפירה ארכיאולוגית תת-ימית באחד האתרים, בדרך כלל בחפירת כלי-שיט עתיק.
חלק מן הצוללים, מתוך עניין, החל לימודיו לתואר שני בחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטה. הלימודים מיועדים לבעלי תואר ראשון בכל תחום קודם ומציעים מספר מסלולי לימוד, החל מיום לימודים מרוכז בשבוע למשך שנתיים במסלול ללא עבודת מחקר והמשך במסלול הכולל מחקר לתזה ודורש השקעה רבה יותר.
בעלי תואר שני יכולים להירשם ללימודי דוקטורט. אז נדרשות מספר השלמות כדי לקרב את הלומד לנושאי החוג - האדם והים. בשנים האחרונות היו חמישה כלי-שיט עתיקים לנושאי עבודת דוקטורט, ולעשר עבודות מ.א. וכן לעשרות מאמרים מדעיים. תלמידי דוקטורט נהנים בדרך כלל ממלגות קיום.
פרטי התקשרות והרשמה:
החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה הינו חוג רב-תחומי ייחודי המתמקד בים ובחוף ומשלב לימודים מתקדמים לתארים שני ושלישי בתחומי ארכיאולוגיה ימית וחופית, גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה ימית, היסטוריה ימית ואקולוגיה וביולוגיה ימית.
הלימודים כוללים משלחות חפירה ארכיאולוגיות ימיות, סיורים יבשתיים וימיים וכן הפלגה לימודית בחו"ל.
תכנית הלימודים מיועדת לבעלי תואר ראשון בכל תחום ומאפשרת מסלול מחקרי או מסלול ללא עבודת תזה עם אפשרות ליום לימודים מרוכז אחד בשבוע למשך שנתיים.
לפרטים נוספים ולהרשמה ניתן לעיין באתר החוג http:/marsci.haifa.ac.il/maritime או לפנות למזכירות בכתובת marcivi@univ.haifa.ac.il ובטלפון 04-8240941 .
