מבט אל צבי הים בישראל
מבט אל צבי הים בישראל
היינו בעומק 40 מטר באחת הצלילות של קורס ה-DM כשהגיע הצב מהעומק. הרגשתי מספיק נוח לפתח איתו שיחה ערה (כן, החנקן עשה את שלו). "מה אתה עושה כאן?" שאלתי בעניין, אולי אפילו בתימהון. והוא, מבלי להיות מושפע מהעומק או מהחנקן, שחה מסביבי בקלות ונינוחות. הוא הביט על מיכל האוויר המסורבל, על הצינורות העוטפים אותי מכל עבר, הוא הביט על המשקולות והסנפירים הוורודים שהיו לי, זרק עוד מבט אחרון על המסכה שלי ושאל, כמעט בזלזול: "מה אני עושה פה?!" אחר, חבט בשתי גפיו הקדמיות, מערבולות המים הגיעו עד אליי, ונעלם אל תוך הכחול.
מפגש עם צב ים בצלילה הוא מפגש מרגש ביותר, אם כי זהו מפגש נדיר באזורינו. מבט אל חייהם המופלאים יגרום לנו להתרשם ולהתרגש עוד יותר בפעם הבאה שנפגוש בצב ים בוגר. תלאות הדרך, הסכנות הגדולות המאיימות עליו החל מהלילה שבו הוטל לחופי הים ועד הרגע שפגשנו אותו, הופכות בעיני כל צב שהגיע לבגרות לנס מופלא של הטבע.
צבי הים הם זוחלים ששבו בעברם האבולוציוני אל הסביבה הימית. כמונו, הם נושמי ריאות וצריכים לעלות אל פני המים כדי לנשום אוויר. ובכל זאת, הם יבלו את מרבית חייהם במים ויעלו על החוף לעתים נדירות בלבד: צבת ים תעלה אל החוף כדי להטיל ביצים, צבים פצועים יימצאו לעתים על החוף מכוון שאין בכוחם להתנגד לזרמים והגלים שהביאו אותם לשם ורק לעתים נדירות יעלו צבים לחוף על מנת להתחמם.
בעולם יש שמונה מיני צבי ים, כולם בסכנת הכחדה ומוגנים על פי חוק באמנות בינלאומיות. אצלנו בים התיכון נוכל לפגוש שלושה מינים; הגדול שבהם הוא הצב הגילדי ((Dermochelys coriacea. הגדול ביותר שנמצא אי פעם שקל 807 ק"ג. עדיין לא נמצאו הטלות של צב זה לחופי הים התיכון ונראה שהוא מגיע אלינו לביקורים מהאוקיינוס האטלנטי ואף שב אליו, בסוף מסעותיו הארוכים. שני מינים שנמצאים אצלנו, מקיימים חיים מלאים בים התיכון ומטילים בחופיו. אלו הם הצב הירוק ((Chelonia mydas הנדיר יותר, והצב החום Caretta) (caretta. אין הצבע שבשמם של צבים אלה מעיד על צבעם האמיתי. מה שיוכל לסייע בזיהוי הוא דווקא מספר לוחיות הגב שלהם. לצב הירוק שלוש לוחיות גב גדולות מרכזיות המוקפות בעוד 10 גדולות. אצל החום קיימות בנוסף לכך עוד שתי לוחיות קטנות בכתפיים.
בים סוף, נמצאים כיום שלושה מיני צבי ים: צב ים גילדי (Dermochelys coriacea), צב ים קרני (Eretmochelys imbricate), וצב הים הירוק (Chelonia mydas).
קשה להעריך גודל של אוכלוסיית צבי ים מהסיבה הפשוטה: צבי ים בוקעים ומתחילים במסע נדודים ארוך המשתרע על פני אלפי ק"מ של ים. הדבר היחיד שקושר אותם חזרה אל החוף בו בקעו הוא עונת ההזדווגות. אז ישובו הזכרים והנקבות להזדווג מול החופים בהם בקעו שנים ארוכות קודם לכן והנקבות תצאנה להטיל בקרבת המקום שבו הן עצמן בקעו. גם צאצאי הקן שלהן ישובו להזדווג ולהטיל בחוף זה, וכך מתקיימות אוכלוסיות של צבים המאוחדים בקשר גנטי וקשורים אל מקום מסוים לאורך החוף. הדבר היחיד שניתן למדוד באוכלוסייה זו הוא מספר הצבות הבוגרות המטילות, ומספר זה יכול לתת לנו אומדן לגבי גודל האוכלוסייה ומצבה.
מחזור החיים של הצבים
צבת ים עולה אל החוף בבגרותה כדי להטיל. בכל מין גיל הבגרות שונה והוא אף מושפע ממצבה הבריאותי והתזונתי של הצבה, אבל בגדול מדובר על צבות בנות 20-30 בקירוב. הן עולות בחשכת הלילה, חופרות בורות עצומים ומטילות את ביציהן. לעתים יחפרו יותר מבור אחד ויטילו ביצים באחד נבחר. התהליך אורך שעות ארוכות. העלייה לחוף, בחירת מקום ההטלה, חפירת הבור - כל אלה הם מאמץ כביר לצבות הגדולות. בסוף ההטלה הן מכסות את הבור בחול ושבות אל המים. הן תעלנה שוב ושוב בעונת הטלה אחת ואת כל ביציהן יטילו בסביבה בה הן עצמן בקעו לפני שנים רבות. עובדה מופלאה זו מהווה בסיס למחקרים רבים על צבי הים. בעזרת המגנטיות של כדור הארץ הם מפליאים לנווט את דרכם, אבל השיבה להטלה באותו החוף מעלה בפניהם קשיים. צבה שיוצאת להטיל בחוף שבו בקעה, עלולה למצוא נמל סלול באספלט או מרינה, או מגלש סלעים חדש שאינו מאפשר לה לעלות. דרכה להטלה חסומה וטבעה דוחק בה להטיל רק שם.
ברגע שעזבה הצבה את הקן המכוסה, נגמרה תקופת ההורות שלה. הביצים מוטמנות בחול ומכוסות עד לזמן הבקיעה כחודשיים לאחר מכן. מינם של הבוקעים נקבע על ידי טמפרטורת החול בזמן ההדגרה, כשטמפרטורה חמה יותר תביא להיווצרות נקבות. כך יהיו יחסי זכר-נקבה שונים בין חלקי העונה השונים, ונטייה למין מסוים על פי המיקום בתוך הקן.
בבקיעתם, צריכים הצבים לעלות אל פני השטח ואין זו משימה קלה. לעתים עד מטר של חול עומד בינם לבין פני הקרקע. הצבים בוקעים וממתינים בתוך הקן עד ההגחה לפני השטח. העלייה מתבצעת במספר גדול של צבים, כדי שיוכלו לסלול כקבוצה את דרכם ולעלות יחדיו. לרוב ימתינו הבוקעים הראשונים כשלושה ימים מתחת לפני החול וימשיכו לעכל את שק החלבון של הביצה, לפני שיתחילו לעלות. קורה אף שהאבקועים (צבונים שזה עתה בקעו) שאיחרו לעלות עם כולם דיו יאבדו את כוחם בניסיון לעלות לבדם ויישארו קבורים בחול.
לאחר יציאתם אל פני החול, האבקועים רצים אל הים, אל הנקודה המוארת ביותר בסביבה. קצף הגלים המבהיק באור הירח הוא המקום המושך את תשומת ליבם, ומכוון אותם לכיוון הנכון. די בפנס תאורה אחד בקרבת החוף, רכב שנעמד עם אורות דלוקים או מדורה של נופשים, כדי להטעות את האבקועים ולגרום להם לרוץ לכיוון הלא נכון. עבור הצופה מהצד, הירידה אל המים היא תופעה מדהימה. לעתים עשרות אבקועים קטנים רצים בנחישות, עם משקל של כ-14-
האבקועים שהגיעו אל המים עשו שלב חשוב במעבר מחיים בביצה לנשימת אוויר. הריצה מסייעת להם לנקות את הנוזלים מהריאות והם מוכנים להיכנס למים. בים חלק או גלי, נכנסים הצבים הקטנים אל הים ונראים כעלה יבש המיטלטל בגוף המים האדיר. מכאן מתחילה תקופת נדודים במים העמוקים ובזרמים הפלאגיים (של הים הפתוח). באזור זה ישהו הצבים הצעירים כמספר שנים, עד שיגדלו וישובו למדף היבשת, שם יתחילו לאכול מזון מהקרקעית.
בגיל 20-30 מגיעים הצבים לבגרות מינית. אז יתקבצו אל מול החופים בהם בקעו כדי להזדווג. הזכרים ישובו אל הים הפתוח, בעוד הצבות יישארו בקרבת מקום ויעלו להטיל. עונת הרבייה בצבי הים מתרחשת אחת לשנתיים-שלוש. במהלך כל העונה נקבת צב-ים תעלה כפעמיים-שלוש להטיל.
צלילה
להבדיל מיונקים ימיים, צבי הים נושמים אוויר וממלאים ריאותיהם לפני הירידה לצלילה. תחילת הירידה, אם כן, היא מאבק ועבודה קשה. תארו לעצמכם ירידה לצלילה עם ריאות ומאזן מלאים אוויר, אך ללא משקולות. הריאות משמשות כמחסן חמצן בזמן הצלילה והן גדולות בהרבה מריאות של זוחלים אחרים החיים במים. (בשונה מיונקים ימיים, שאצלם הדם והשרירים הם מחסני החמצן). מבנה הריאה של הצבים מותאם לצלילות הארוכות ולחץ הידרוסטטי גדול: נאדיות הריאה הקטנות במיוחד, מבנה הסמפונות, סוג השרירים ועוד. גם לאחר צלילה ארוכה יכול הצב להחליף את כל כמות האוויר בריאותיו תוך 2-3 שניות, במספר נשיפות ונשימות, ולהתכונן לצלילה חוזרת. כנראה שבעומק 80-
הצב הגילדי, הגדול מבין מיני הצבים, מאחסן את החמצן ברקמות והשרירים (בדומה ליונקים ימיים). צב זה יכול לצלול לעומק של יותר מ-1000 מ'. כיום ידוע כי צב ים חום ללא פעילות מסוגל לשהות מתחת למים למעלה מ-10 שעות רצוף!
בירידת ערכי החמצן, גוף הצב יכול לווסת את החמצן לאזורי הגוף השונים על פי תפקודם ולדאוג שהחשובים ביותר יקבלו חמצן. צבים יכולים לשרוד ערכי חמצן נמוכים ביותר ובניסויים שנערכו התגלה כי צבים יכולים להגיע למצב בו גם לאחר שעתיים ללא חמצן המגיע למוח, ניתן להנשימם והצבים יחזרו לפעילות נורמלית.
שמירת טבע
אלפי אבקועים בוקעים בשנה בחופי ארצנו ויוצאים אל הים להתמודד עם הסכנות שהטבע זימן להם. מעטים מגיעים לבגרות. באופן טבעי, מעריכים שפחות מאחוז אחד של צבים מגיע לבגרות. מתוך כל מאה ביצים שמטילה צבת ים בחופי הים, במאמץ רב בחשכת הלילה, ישוב רק אחד אל אותו החוף כעבור כ- 20 שנה, מוכן לפגוש צבים אחרים בתקופת ההזדווגויות. אך הפיתוח המואץ בחופי הים ומפגעים אחרים מעשה ידי אדם מחמיר את בעיות הצבים ומקטין בהרבה את סיכוייהם לשרוד. מסמך שנמצא מימי המנדט הבריטי בארץ מדווח על תפיסת צבים כערוץ מסחרי לשיווק בשר למצרים ולאירופה. המסמך מדבר על שיווק של כ- 2,000 צבי-ים ירוקים בשנה. כיום בארץ, רק 80 שנה מאוחר יותר, ההערכות הן שנשארו כ- 10 צבות ים ירוקות מטילות. וכ- 100 צבות ים חומות מטילות.
למרות שדיג מכוון של צבי ים אינו דבר שכיח כיום, הרבה מהסיבות לפציעתם של צבים נגזרות מפעילות דיג. צבים נתפסים לעתים ברשתות דיג וטובעים, משום שאינם יכולים לעלות אל פני המים לנשום אוויר. אחרים אוכלים פיתיונות והקרסים נכנסים לגופם. צבים מסתבכים בחוטי דיג עד שגפיהן נכרתות מהמאבק, צבים צעירים מסתבכים בפסולת וטובעים. בנוסף, צבים אוכלים לעתים שקיות ניילון ואלו אינן מתעכלות ויוצרות בעיה חמורה. סירות מנוע עלולות לפגוע במדחפיהן בצבים. בניה מואצת לאורך חופי הים הורסת אזורים שאליהם יוצאות צבות להטיל ואף נופשים עלולים לשבת על החוף בלילות שצבה יצאה להטיל ולהוות מבלי ידיעתם גורם מפריע שיגרום לה לשוב אל הים מבלי להטיל. היא תשוב למחרת, ותשקיע אנרגיה רבה בעליה שנייה אל החוף, לעתים אף שלישית אם צריך. אך אם ההפרעה תארך לאורך מספר לילות הצבה תטיל את ביציה במימי הים והן ילכו לטמיון.
כדרכם של צבים, כל דבר לוקח זמן. הגעתם לבגרות איטית. ההחלמה שלהם לעתים איטית ביותר וגם שמירת הטבע שלהם חייבת להיות בעלת אורך רוח וראייה לטווח ארוך ביותר.
כדי לדאוג שצבה תוכל לשוב למקום שבו תוכל גם להטיל בבגרותה, ובכדי שהאבקועים יגיעו אל הים ולא יימשכו לתאורה מלאכותית, מתקיימים ברחבי העולם בשנים האחרונות פרויקטים של העתקת קנים. גם בארץ מעתיקים את ביצי הצבים בכל עונת הטלה. העתקת קנים היא מבצע שדורש מיומנות ומבוצע אך ורק בידיהם של מי שעבר הכשרה למשימה (לרוב בקורס בקפריסין). חפירת הקנים מתוך הקן מסכנת את הביצים העדינות, גם הזזה יתרה עלולה לפגוע בסיכויי הבקיעה והצבתן בתוך הקן החדש חשובה לא פחות. ההעתקה בארץ מנתבת לחמש חוות הדגרה בחופים, שהן שמורות טבע. בעוד 15-20 שנה, כשישובו הצבות להטיל, יש לשער ולקוות שימצאו שם עדיין מקום בטוח. משך עונת ההטלות, מסתובבים בכל בוקר פקחי ומתנדבי רשות הטבע והגנים וסוקרים את חופי ארצנו. כל עלייה של צבה אל החוף נבדקת והקנים מועתקים לחווה הקרובה. הקנים מכוסים ברשת כדי למנוע את שוד הקן על ידי טורפים מיומנים - שועלים, נמיות וכלבים.
המרכז להצלת צבי ים
הגנת הצבים בארץ תפסה תפנית חיובית ומרתקת. ב- 1999 מצא
צב ים הנמצא על החוף זו כבר סיטואציה המעוררת שאלה. אם הוא לא צבת ים העסוקה בהטלת ביצים, רוב הסיכויים שזהו צב שזקוק לעזרה. צבים חלשים מגיעים לאזור החוף על ידי הזרמים, הגלים יפלטו אותם החוצה מבלי שיש להם יכולת להתנגד. צבי ים במגוון פציעות הגיעו ומגיעים אל המרכז בשנים מאז שהוקם, על ידי מטיילים, מצילים, צוללים ודייגים. מרכז ההצלה משמש כבית-חולים וכמרכז הבראה לצבי הים עד שחרורם חזרה אל הים. אין המרכז מחזיק צבי ים שהחלימו ויכולים לשוב לסביבתם הטבעית. הצבים מגיעים על ידי סיורים של מתנדבים ופקחים לאחר כל סערה, על ידי דייגים שהעלו צב ברשתם וקוראים לפקחים לסייע, מטיילים או שייטים שנתקלו בצב פצוע. הגעה מהירה אל המרכז יכולה לחזק את סיכוייו של הצב לשרוד.
בכל יום, מגיעים עובדי ומתנדבי המרכז, מנקים את הבריכות, מאכילים את הצבים ונותנים לכל צב את הטיפול הדרוש. המרכז הזה כבר ראה הכול. צבים מיובשים המחוברים לאינפוזיות הוא מחזה שגרתי למדי. צבים שנזקקו לתיקון שריונם בעקבות פגיעה קשה תוקנו בעבר עם יריעות פיברגלאס וכיום בטכנולוגיה חדישה ויעילה יותר. צבים שהסתבכו בחוטי דיג ופיתחו נמקים עוברים לעתים כריתה (ולעתים מגיעים כבר כרותי גפיים) וזקוקים למנוחה וטיפול תרופתי כדי להחלים. צבים שבלעו כרסים מועברים לניתוחים. אחד המכשולים העומדים בדרכם של הווטרינרים המטפלים בצב הוא השריון, אותו שריון שמגן עליהם בטבע ומקשה כל-כך על הטיפול בהם ברגע שבו הם זקוקים לעזרה. הגיעו צבים עם פגיעות שאובחנו רק בסריקות CT, צבים עם בעיות ציפה טופלו במשקולות שעזרו להם להגיע לקרקעית הבריכה, אחרים קיבלו פיזיותרפיה לבעיות גנטיות של מפרקים ועוד...
גרעין הרבייה:
בצד בריכות הטיפול של צבי ים פגועים קיים במרכז גם "הפרויקט הירוק". הפרויקט הירוק מגדל צבי ים ירוקים מבקיעתם, כדי שעם הגעתם לבגרות יוכלו להזדווג בשבי ולהטיל ביצים. ביצים אלה עתידות להיטמן באותן חוות אליהן מעתיקים קנים שנמצאו בחופי הים. מטרתו של הפרויקט היא הגדלת מספר הצבים הירוקים הנמצאים בחופי ארצנו והוא היחיד שמחזיק צבים בריאים בשבי. הצבים היום כבר בני תשע, בעוד כחמש שנים יגיעו הצבים לגיל בגרות ובינתיים הם נמצאים ומטופלים במרכז ההצלה.
צבים ממושדרים- ניתן לעקוב אונליין דרך אתר רשות הטבע והגנים!
בשנת 2008 החל מרכז ההצלה של רשות הטבע והגנים למשדר צבים מהאוכלוסייה של צבי ישראל כדי ללקט מידע יקר ערך. מאז מושדרו 10 צבים. חלק מהמשדרים חדלו להיות פעילים אך עדיין ישנם צבי ים מאוכלוסיית החוף שלנו שניתן לעקוב אחר מסלולם אונליין דרך אתר רשות הטבע והגנים. המשדר צריך לשרוד מסעות ארוכים, לצלול לעומקים ולהיצמד לשריון הצב כך שהוא משדר גדול למדי ויכול להיות מוצמד רק לצבים גדולים וחזקים.
המשדר ששרד את הזמן הארוך ביותר הוא משדרה של זיגי, צבת ים חומה, אשר פעיל ועובד כבר מאז מאי 2009 ומאפשר מעקב אחר מסעותיה של זיגי ברחבי הים התיכון. מאז הוצמד לשריונה המשדר נדדה זיגי דרך חופי לבנון אל אזורי ההזנה שלה מול חופי סוריה.
סיפורי צבים
אופטימיסט צב ירוק מתבגר
אופטימיסט היה הצב שחיבר את שתי אהבותיי הגדולות. חיות בר וקיאקים. באחת מחתירות השבת של מועדון הקיאקים "אופטימיסט" בשנת 2010 חזרו שני קיאקיסטים עם צב ירוק יפה. הם איתרו את הצב בציפה חלקית וחוסר תנועה מול מעגן הסירות של ג'סר א-זרקא ובתושייה מדהימה הביאו אותו למועדון החתירה בשדות ים. באותו היום הייתי במועדון וראיתי את הצב מגיע. צוות המרכז להצלה הוקפץ והבאתי את הצב לטיפול. בדיקות דם מקיפות הצליחו לבנות את סיפור המעשה: כנראה שנתפס ברשת של דייג ולא הצליח לעלות לנשום. הדבר גרם לו לעקה ונדרשו כחודשיים של טיפולים לאוששו מהטראומה. יום השחרור היה יום מרגש במיוחד. חברי ומדריכי מועדון החתירה אופטימיסט התייצבו בבוקר על חוף הים. לאחר הסבר על צבי הים יצאנו לשחרר את אופטימיסט ועוד שלושה צבים שהגיע זמנם להשתחרר. חתרנו על פי הוראותיו של
פרנקנשטיין (פרנקי) צבה חומה בוגרת
פרנקי (על שם המפלצת שברגים נעוצים בראשה) הגיעה אל המרכז להצלה באפריל 2009 לאחר תאונה קשה עם כלי-שיט. מדחפים פגעו בה וריסקו את גולגלתה. ד"ר
לאחר 8 חודשים נעשתה בדיקת CT ונראה שהפגיעה היחידה שעוד נותרה היא בלסת העליונה. בלסת ימין חסרה לפרנקי חתיכת עצם, דבר הגורם לכניסת מים, לבריחת אוויר ומקשה על הנשימה של הצבה הגדולה. בחודשים הראשונים במרכז, כתוצאה מהפגיעה, היתה פרנקי מרימה את ראשה גבוה לנסות ולשאוף אוויר והיתה מאבדת שיווי משקל ואוריינטציה ונכנסת לפניקה. כיום מצבה יציב אך עדיין אין פיתרון לבעייתה. ד"ר צחי איזנברג, ד"ר
נעים
נעים הצב מאפיין קשר חשוב ומרגש
גל הנדלס
גל הגיעה קטועת גפיים אל המרכז ב-2004. היא לא תוכל לשרוד בים ולכן נשארת כדיירת קבע במרכז. גל הגיעה לאחר הסתבכות בחוטי דיג, לאחר מאבקה בחוטים הם חרצו חתכים עמוקים בשתי גפיה הקדמיות וגרמו לקטיעתן. באין יכולת לשחות לדרכה, גלי החוף הטילוה על הסלעים ושריונה נפגע. בברכתה הקטנה במרכז ההצלה, גל מסוגלת לצלול ולעלות על פני המים כדי לנשום. היא אוכלת ושוחה בצורה טובה אך הפגיעה מנטרלת את יכולתה לשחות בתנאי ים. בדרך-כלל צבים שנמצאו עם גף קדמית קטועה אחת או פגועה ודורשת קטיעה שוחררו חזרה אל הים. פגיעתה של גל קשה במיוחד משום ששתי גפיה הקדמיות נקטעו ולכן עתידה בשבי. בעבר הרחוק וגם בחודשים האחרונים, היו מספר ניסיונות לאתר לה בית קבע חדש וכיום, לאחר כשבע שנים בהן היא שוהה במרכז ההצלה, נראה כי נמצא לה בית חם באקווריום בטורקיה. בימים אלו מרכז ההצלה פועל להטיסה אל ביתה החדש.
סיפורי צבים נוספים שהיו או עדיין מאושפזים במרכז להצלה, באתר רשות הטבע והגנים.
לא כל הסיפורים מסתיימים בהצלחה. אך אחוזי ההצלחה גבוהים והצבים מקבלים טיפול מסור ומקצועי. גם צבים שהיו במצב קשה ביותר נרפאו ושוחררו לים ולכן, חשוב לדווח על כל מציאתו של צב ולעזור למרכז לעזור להם.
מצאתי צב פצוע, מה אני עושה?
קודם כל דווח למוקד הדיווח הארצי 6911*
צוות המרכז להצלה ייצור איתך קשר מיידי וייתן הנחיות בהתאם למצבו של הצב.
אם הצב מסובך בחוטים שחרצו בגפיו אסור לשחרר את החוטים. הדבר עלול לגרום להרעלת דם ולמותו של הצב. עליך להעבירו לטיפול עם כל אותם חוטים בהם הוא מסובך.
גם צבים שנראים מתים עלולים להיות צבים תשושים. ניתן על ידי קירוב אצבע לעפעפיהם לראות מצמוץ אם אכן הצב בחיים. מוקד הדיווח מקשר אליכם בהקדם האפשרי את אחד מפקחי רשות הטבע והגנים או מישהו מטעם המרכז להצלת צבי ים, והצב מועבר לטיפול מסור במרכז.
זכרו - כל צב קובע!
חדש באתר מרכז ההצלה לצבי ים, אפשרות דיווח און-ליין על צבים חיים או מתים.
בתור אנשי ים, הנגישות לתצפיות חשובות ואינפורמציה יקרת ערך מצויים בידיכם.
אם עלה בידיכם לצלם צב בים התיכון או אילת, אם היתה לכם ההזדמנות לתצפית זו או אחרת בזמן צלילה או שחייה בים - אנא דווחו. גם אינפורמציה על צבים מתים חשובה ביותר. אנא קחו כמה דקות מזמנכם והביטו בפרטים שחשוב ללקט למקרה שתתקלו בצב.
רוצה להתנדב או לבקר במרכז?
חייג 3639*
