מגזין צלילה

"God lives on Saba" - משפט זה הינו הסיסמא השגורה בפי 1200 תושבי האי הקטן הזה. לאחר שחרשתי את סיני, אילת וגם הים התיכון, התחלתי בשנים האחרונות לצלול באתרים אחרים - בעיקר באזור הקאריביים. האיים הקאריביים מאפשרים צלילה בתנאים מאוד נוחים. למרות קרבתם הרבה של האיים זה לזה הנם שונים מהותית אחד ממשנהו. לכן, ככל שמזדמן לי, אני מבקר כל פעם באי אחר. הפעם הייתי בסאבה.

האמירה המוכרת ש"הדרך לגאולה רצופה ביסורים רבים..." מיטיבה לתאר את אופן הגעתנו לטנריף: מסענו החל בארץ, בנמל התעופה בן-גוריון, כשעלינו לטיסת שכר צפופה של חברת "פוטורה" (חברת בת של איבריה הספרדית). הטיסה דמתה לנסיעה באוטובוס אוירי וכללה נחיתת ביניים באי פלמה דה-מיורקה. לאחר 8.5 שעות מתישות נחתנו בנמל התעופה הבינלאומי ריינה-סופיה שבאי טנריף.

את חוויות הצלילה שלי התחלתי לפני מס' שנים, כשהצטרפתי לאחד מן הספארים לסיני. מאז "חרשתי" כמעט את כל מרחבי הים האדום, עד גבול סודן. אלה מכם שהתרגלו, כמוני, לנסוע מס' פעמים בשנה לצלילות בסיני, והתרגלו לחשוב כי אין ולא יכול להיות יותר יפה מזה, יבינו מדוע נאלצתי להנמיך ציפיות כשאופציית סיני נסגרה בפנינו מאז חודש אוקטובר 2000 ולנדוד למקומות רחוקים בתקווה לראות ולו מקצת מן המראות להם התרגלתי בסיני. מהר מאוד שמחתי לראות כי נתבדיתי - ישנם מקומות יפים עוד יותר. מקצת מהרגשתנו תוכלו לספוג מן הסיפור הבא:

רבים מאתנו נוסעים לטייל ולגלות את איטליה, מונציה הרומנטית ועד למערה הכחולה בקפרי, מאזור האגמים ועד לחופים ולנופים של טוסקנה וכמובן את התרבות העשירה של רומא ופירנצה. אבל מחוץ לאיטליה הגדולה יש גם איטליה אחרת, שהאיטלקים עצמם כבר גילו אותה מזמן והיא האי סרדיניה. ואכן, אחרי ביקורי באי המקסים איני יכול שלא לומר את המשפט המפורסם VENI ,VIDI. VICHI - באתי, ראיתי, כבשתי והכי חשוב, גם צללתי.

כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לצלול

רודי, הנהג שלנו, הודיע בשמחה כי הקדמנו בחצי שעה לנמל היציאה שלנו, לאחר כשעתיים וחצי נסיעה מסאן חוזה, בירת קוסטה ריקה. הקדמנו, ולכן הספינה אינה מוכנה לקבלנו עדיין. כאן שעה זו שעה ותכנית זו תכנית. עשר דקות לאחר השעה היעודה, כולנו כבר על הספינה, התיקים על הסיפון והספינה יוצאת להפלגה של למעלה מיממה מערבה, אל האי קוקוס.

אני בכלל לא רוצה לספר לכם על פפואה-גיניאה החדשה. טוב שם מדי. צללנו שם, אביה ואני, משך כמעט שלושה שבועות ולא פגשנו עוד צולל מתחת למים. ולא רק צוללים לא ראינו. אני נשבע שמשך כל התקופה לא ראינו שקית ניילון אחת צפה במים, לא פחית שתייה, לא צמיג של אוטו ואפילו לא חתיכת נייר אחת. אז למה לי לספר לכם על פפואה? אחר-כך גם אתם תרצו לנסוע לשם ואם אתם תיסעו, אז גם כל החברים שלכם והחברים שלהם, ובלי לשים לב גם פפואה תראה כמו שארם-א-שייח' באמצע אוגוסט. אז זהו - ממני לא שמעתם כלום... טוב, אבל רק אם תבטיחו לשמור הכל בסוד.

ביולי השנה התבצע במכון הבינאוניברסיטאי, אשר בו אני מכהן כקצין בטיחות הצלילה, קורס מערכות סגורות מדגם "מגלודון", שהועבר במשותף על ידי ועל ידי דניס ווסי מאנגליה. בסיומו של הקורס הוסמכתי כמדריך על המערכת הנ"ל. לפני שדניס עזב, הוא סיפר לי שהוא מתכנן לנסוע בסוף אוגוסט עם כמה חברים לסקאפה פלו (Scapa Flow) ושאל אותי אם אני רוצה להצטרף. כעבור שבוע קניתי כרטיס.

הכל התחיל בשנת 88', כאשר קיבלתי קלטת וידאו מרוברטה, בחורה מאיטליה שהכרתי במועדון הצלילה "מנטה" שבאילת. על הקלטת היא כתבה באותיות קידוש לבנה "THE BIG BLUE". למיטב ידיעתי, זה היה העותק הראשון שהיה בארץ - עוד לפני שיצא לאקרנים.

עבור רוב האנשים, האסוציאציה ל"תאילנד" תהיה קניות, מסאז'ים, טוקטוקים, איים וים כחול. הרשו לי לשבור את המיתוס ולהציג לכם תאילנד אחרת, חדשה, תאילנד כחולה ושקטה. אז קחו נשימה עמוקה ופקחו את העיניים – ברוכים הבאים לתאילנד שמתחת למים.

לברזיל הגעתי לא רק בגלל הקרנבל, אלא גם במטרה לצלם בעלי חיים בטבע. שני אזורים משכו את תשומת לבי בגלל ריבוי בעלי-החיים שבהם: יערות האמזונס וביצות הפנטנל. להגיע לעומק האמזונס זה לא עניין של מה בכך: נדרשות שלוש טיסות פנים כדי להגיע למנאוס, בירת האמזונס.

אם יש מקום אחד במפרץ מילין (Milne Bay) השוכן במזרח פפואה-גיניאה החדשה, מול איי שלמה, שאפשר להגיד עליו שהוא מכיל את כל מה שיש לאזור הנפלא הזה להציע, הרי שזהו אזור לוואדי (Lauadi). יש בו שונית יפהפייה, Muck Diving אמיתי, בזכות שפך הנחל שזורם למפרץ, כפר ידידותי וים טורקיז בוהק.

בחודש אפריל שעבר, לאחר הרבה הכנות ועם הרבה חששות, עליתי על מטוס עם בן זוגי והתאומים בני השנתיים (כמעט), כשפנינו מועדות למקסיקו. יוקטן ליתר דיוק. לאחר מסעות רבים ברחבי העולם, זהו טיול ראשון עם שני הקטנטנים - ועוד ליעד כל כך רחוק! שבוע לפני הטיול עלה מפלס החרדות על גדותיו וסביר להניח שאם רק היה ניתן, הייתי מבטלת הכל. אבל למזלי, זו ממש לא היתה אופציה. אז עלינו על מטוס לטיסה של 20 שעות וקיווינו לטוב...

צלילה מתחת לקרח בים הלבן בחוג הקוטב הצפוני אני צלמת מקצועית ביבשה וצלמת מתחילה מתחת למים. אל לפלנד הגעתי כדי לצלול עם הלווייתנים הלבנים – הבלוגות – ולצלם אותם מתחת למים. לא היתה לי הכשרה לצלילה מתחת לקרח, ואפילו עם חליפה יבשה לא צללתי לפני כן, אבל התשוקה שלי לצלם את הלווייתנים היתה כל-כך חזקה, שלא הסכמתי לוותר.